בסוף השבוע הקרוב ייצא סרטו החדש של פדרו אלמודובר "העור בו אני חי", בו חוזר הבמאי לשתף פעולה עם אנטוניו בנדרס, שפעם עוד היה אפשר להגדיר אותו לוהט.
בסרטו הנוכחי, בוחר אלמודובר לנטוש את הנושאים שהעסיקו אותו במרבית סרטיו הקודמים כנטייה מינית וטרנסקסואליות, ומתפנה לנושאים אחרים.
לראשונה גם אימה בסרטו של אלמודובר
עלילת הסרט מגוללת את סיפורו של דר' רוברט לדגרד (בנדרס), מנתח פלסטי מצליח, שמנסה לייצר את האישה המושלמת. מאז שאיבד את אשתו בשרפה אכזרית, הוא מקדיש את חייו לניסיון למצוא עור חדש, מלאכותי, עמיד בפני אש, כזה שיכול היה אולי להציל את אשתו המנוחה.
למשימת חייו הוא זקוק לשלושה מרכיבים: מקום מבודד, שותף נאמן, והיכולת להתגבר על מצפונו. במסגרת מסע החיפושים אחר העור המושלם, מבצע הד"ר ניסויים במנתחיו בלי שייתנו את הסכמתכם וללא ידיעתם.
הניסויים הלא חוקיים כוללים בין היתר ערבוב של עור אנושי ועור שאינו שייך לבני האנוש. כמיטב המסורת, כולל הסרט מוטיבים אלמודוברים אהובים והוא עטוף בצבעוניות האופיינית את העלילה שכוללת דרמה, קומדיה ולראשונה בסרטי אלמודובר, גם אימה.
פסטיבל של הומואים וטרנסקסואלים
הבמאי הספרדי המוערך זוכה להצלחה מסחררת בעולם ולצערו קצת פחות בארץ מולדתו. בין הנושאים השונים המעסיקים את אלמודובר כנשים, מוות ומשפחה, בולטת חיבתו של היוצר למיניות ולמגדר.
אלמודובר אוהב לערוך בסרטים שבבימויו פסטיבל שלם עם הומואים, טרנסקסואליות ודמויות מורכבות שהופכות כל סרט שלו לשובר קופות ואנין טעם, הפך במרוצת השנים לחביב הקהילה הגאה וסרטיו הם בבחינת מאסט בעיניי לא מעט הומואים ולסביות.
מה אם כן גורם לנו להתאהב בסרטים של הבמאי? "אין ספק שהבמאי הספרדי, שכותב את כל התסריטים לסרטיו, הצליח ליצור בהם שפה משלו ולחבר בין רגש מלודרמטי, חזק וקיצוני באופן חריג לאסתטיקה שיוצרת חיבור רגשי, מה שגורם לצופים לאהוב את הסרטים בבימוי", אומר דיוויד נוי, ראש מחלקת לימודי קולנוע במכללת מנשר לאמנות.
"הסרטים של אלמודובר כוללים תכנים מאוד מוקצנים והוא דואג לטפל בהם בשפה, תנועה וצבע ייחודיים שיוצרים אצל הצופים חוויה רגשית משמעותית יותר". לדבריו, העובדה כי מדובר בבמאי הומוסקסואל מוצהר שיוצק לעלילות סרטיו תכנים ודמויות שגורמים לנו להזדהות עימם ולהבין את אשר מתחולל בתוכם, הופכים אותו לחביב על הצופים הגאים.
תמונות ילדותו מהפנימייה הקתולית בה התחנך, הותירו בו פריימים שלמים שהיוו השראה ללא מעט עלילות בסרטיו. הדמויות הצבעוניות והמיוחדות הופכות את הסרטים ללהיטים היסטריים.
מאז שנות ה- 80 הוא מביא אל מסך הקולנוע סיפורים נוגעים ללב המטופלים בדרכו ובשפתו הייחודית של הבמאי הספרדי. עם צת סרטו החדש, ביקשנו להיזכר בכמה מהרגעים הצבעוניים, העליזים והגאים שסיפק לנו אלמודובר.
מבוך התשוקות
שנה: 1982
חי בסרט: זהו סיפור אהבה בין סקסיליה, נימפומנית צעירה, וריזה, הומו ממעמד אצולה. ריזה מגיע למדריד בתחפושת כדי לחגוג עם ההומואים המקומיים והופך במקרה לסולן של להקת רוק. הוא נאלץ להימלט על נפשו כשחבורת מוסלמים מחליטה לחטוף אותו כדי לקדם אינטרסים פוליטיים.
חוק התשוקה
שנה: 1987
חי בסרט: בניסיון להשיג בלעדיות על אהבתו של פאבלו, דוחף אנטוניו את חואן מצוק וזה מוצא את מותו. אך אין זה סוף הסיפור, לפאבלו אחות בשם טינה עימה הוא חי. טינה עוברת ניתוח לשינוי מין על מנת לספק את התאוות האינססטואליות של אביה.
קיקה
שנה:1993
חי בסרט : מאפרת שמתפרנסת מאיפור גוויות מוזמנת על ידי מאהבה האמריקני לאפר את גופת בנו החורג שנפטר. כשתמה המלאכה, קם המת לתחייה ועמו ספור אהבה בין השניים.
הכל אודות אימא
שנת: 1999
חי בסרט: לאחר מותו של בנה בן ה- 17, מחליטה מנואלה לחזור לברצלונה ולחפש את אביו. האב שהפך לאישה טרנסקסואלית לא ידע בכלל על קיומו של הבן. הסרט עוסק רבות בשאלות הקשורות בזהות מינית.
חינוך רע
שנה: 2004
חי בסרט: סיפורם של שני בחורים- האחד שחקן השני במאי הנפגשים במדריד של שנות ה- 80. השניים למדו יחד בבית הספר קתולי ושם גילו לראשונה את החושניות וה"חינוך הרע" אותו קיבלו מהכמרים. השניים מבינים כמה השתנתה העיר מאז.
>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה