במשך תשעים דקות הוא עומד על הבמה ומגולל את הסיפור האישי שלו. תחילה לא נראה בעדי רונן שום דבר מיוחד: בחור נחמד ומצחיק, רהוט ומעניין.

אין תמונה
כבר שש שנים הוא על הבמה. עדי רונן

תוך מספר דקות, התמונה מתבהרת: הוא באמת נחמד ומצחיק, רהוט ומעניין – אבל עד לפני מספר שנים הוא היה היא, לפחות מבחוץ. בפנים הוא ידע תמיד שהוא גבר. הגוף יכול לשקר, הנפש ממש לא.

התחיל במקרה - ומריץ את המופע כבר שנתיים

כבר שש שנים שהוא מספר את סיפור החיים המעניין והמסקרן שלו. כמו בסיפורים הכי טובים, עדי התגלגל לבמה ממש במקרה. "חברה טובה שהייתה בעבר גם קולגה בצבא ביקשה ממני למלא משבצת זמן פנויה בקורס מפקדים בשלישות", אז היה רונן כבר עמוק באזרחות. "לא כל כך ידעתי מה להכניס לתוך אותו חלל זמן, אז סיכמנו כי אספר על עצמי בקצרה ובזמן שנותר יוכלו לשאול שאלות".

בהתחלה הוא די חשש. "לא ידעתי מי יהיה בקהל ובעיקר פחדתי מהשאלות שישאלו. כשהראשון הרים את היד, לא נשמתי". הדבר הבא ששמע היה: "מצטער שחייבים לסיים, אבל עברו שעתיים ואנחנו כבר עם איחור רציני בלו"ז".

גם לוח הזמנים הצפוף לא עמד בסקרנות של הסיפור של עדי, וכופף את החוקים. "מסתבר שמרוב המתח איבדתי תחושת זמן  ודיברתי בלי סוף. התגובות היו טובות וגם חוות הדעת. זומנתי שוב לקורס הבא וגם לזה שאחריו והשאר היסטוריה".

עדי רונן (צילום: תומר ושחר צלמים)
מיכל דליות ודפנה דקל בקהל. מופע לכולם|צילום: תומר ושחר צלמים


כעבור כמה חודשים כבר נבנה יום שלם סביב נושא "קבלת האחר", כאשר הסיפור שלו עמד במרכז וסביבו נבנו סדנאות שונות ושיחות עם חיילים ומפקדים.

מאותה פעילות בצבא שדרג עדי את הופעתו, והחל לתת הרצאות באוניברסיטה. כך, לאט לאט מההרצאה הפשוטה ההיא נרקם מופע שלם. "מופע שמעולם לא נכתב, אלא עבר ישר ממני אל אוזני הקהל".

מזה 6 שנים הוא עומד מול קהלים שונים, ומספר את סיפור חייו והתהליך שעבר במעבר מבת לבן. חלק מהזמן הוא מעביר את ההרצאה מול קהלים שמזמינים אותו להעביר הרצאה בכנסים, ימי עיון, ערבי חברה וגיבוש לוועדי עובדים, בתי ספר, קיבוצים, מושבים ומתנ"סים – בכל מקום בו קוראים לו, הוא בא.

"זו אינה הרצאה תאורטית או עיונית על תהליך של שינוי מין, אלא יותר שיתוף של סיפור חיי מתוך החוויות שעברתי עם עצמי ועם הסובבים מרגע לידתי ועד התקופה האחרונה". 33 שנה, ומסתבר שיש לא מעט מה לספר.

הדרך הכי טובה לרכך את האווירה: הומור

את החלק השני הוא מעביר בהופעה שלו שפתוחה לקהל הרחב, אותה הוא מריץ כבר שנתיים בבית ציוני אמריקה. "כל אחד יכול לרכוש כרטיס באופן חופשי ולבוא עם משפחה, חברים, לבד", הוא אומר. "יש כאלה שאפילו רוכשים את הכרטיס כ"שובר מתנה" ומעניקים ליקיריהם. בסופו של דבר כולם מוצאים את עצמם בתוך הסיפור שלי".

צחוק הגורל שאחרי כל התהליך שעבר, מספר עדי שדווקא התקופה העמוסה של השנה עבורו נופלת סביב "יום האישה".

"ידוע לי כי כל נושא, מרתק ככל שיהיה, יכול להיות משעמם במידה ולא יודעים איך להעביר אותו. הידיעה שנושא כמו שלי קשה לעיקול ואפילו יוצר רתיעה, גרמה לי לשלב לא מעט הומור עצמי שהרי ההומור הוא כלי מצוין לריכוך, דבר שגורם כמעט באופן מידי לשבירת חומות ותחושת הקלה".

סיפורו של עדי אכן מדבר לכולם. אין מדובר רק בסיפור על אדם שעבר תהליך של שינוי מין אלא מופעו מדבר על זהות, על הורות ועל קבלת האחר, על התמודדות, הצבת מטרות והגשמת חלומות. "זה סיפור שהיה יכול להיגמר במשבר גדול, אבל מצתי את הדרך לגלות ש'אין דבר העומד בפני הרצון'".

עדי מדגיש כי מדובר בסוג של תרפיה. "שנים רבות היה בתוכי סוד, והיום אני מרגיש שאני חייב לחלוק אותו עם אנשים", הוא אומר לסיכום. "המפגש עם הקהל טוב עבורי ואני מוצא אותו תורם לי ואני תורם דרכו חזרה. אני לא רוצה לשבור דעות וסטיגמות, אלא רק לרכך אותם".

עדי רונן יעלה את המופע במוצ"ש 14.1.2012 בשעה 21:00 בבית ציוני אמריקה בת"א וב- 11.2 בשעה 21:00. לרכישת כרטיסים

>> הלסביות הישראליות ירעידו את אירופה

>> תל אביב: העיר הכי גיי פרנדלית בעולם?

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה