יום השירה הבינלאומי מציין את השירה הגבוהה בעולם, במטרה לתת כבוד למשוררים הלאומיים, האזוריים והבינלאומיים. לקראת יום השירה הבינלאומי החל השבוע ביום רביעי (21.3), החלטנו לעשות כבוד לכמה מהשירים הגאים העבריים האהובים. שירים שמגוללים את סיפורם של להט"בים רבים בישראל, על יחס המשפחה והחברה, על החלומות, הקשיים וסיפורי האהבה.

דיווה – דנה אינטרנשיונל

מילים: יואב גינאי | לחן: צביקה פיק

השיר שזכה באירוויזיון והוציא את ישראל מהארון, הוא כנראה השיר שהשפיע על להט"בים בישראל יותר מכל שיר אחר. עצם השירה של דנה כאישה טרנסית פעילה למען זכויות להט"ב, מבדילה את השיר מכל משיר טריוויאלי אחר על העצמה נשית ויוצקת משמעות שונה לשיר, משמעות המהללת נשים טרנסיות ("יש נשים") ומרימה אותן לדרגה של מלכות ואלות כמו אפרודיטה וקליאופטרה. השיר משבח את אותן נשים טרנסיות על כך שהלכו באומץ בדרך שלהם למרות הרדיפה של החברה, ושברו את תקרות הזכוכית כדי להרבות אהבה בעולם, הרי "היא כולה שיר אהבה".

המילים לא מקפחות את הנשים שנרדפו ונרצחו, רק משום שהיו טרנסיות וקולן לא נשמע ("יש נשים, דמעות של החיים הן יישאו תפילה ללא מילים"). בשיר הניצחון הזה דנה פורשת את זרועותיה העוטות נוצות תוכי (דימוי לעוף מוזר) כאילו היא פורשת כנפיים ועפה, כשהמלאכים שרים לה על התעלות האדם והחמלה על הטבע ("למלאכים דיווה היא אימפריה"). השיר היה ניצחון לישראל החופשית, לקהילה הגאה בישראל ובאירופה, והיווה תקווה ללטה"בים בעולם כולו.

נמס בגשם – יהודה פוליקר

מילים: יעקב גלעד | לחן: יהודה פוליקר

קולו מלא הפאתוס של יעקב גלעד המדקלם את השיר, מדגיש את המימד הטרגי בשיר, בזמן שיהודה פוליקר שר את הפזמון. השיר שיצא בשנת 1995 מתאר את סיפורו של נער שנזרק (או נדחק) על ידי משפחתו אל הרחוב בגלל נטייתו המינית ("לא ביקשנו עוף מוזר"), ואף נרמז שלא נותרה לו ברירה אלא לעסוק בזנות. הנער נשאל איפה הוא גר והוא משיב "על הספסל מעל הים", רמז לגן העצמאות בתל אביב ששימש בעבר לזירת זנות בקרב נוער להט"בי. גם בקליפ משולבות תמונות מגן העצמאות.

לעומת זאת, הוריו של הנער נותרים אדישים למצוקתו וממשיכים בשגרתם, גם כשהנער מתקשר אליהם רגע לפני מותו. שגרתם נקטעת כשהשוטרים דופקים על דלתם ומודיעים להם על מותו של בנם, שקפא. הקפיאה של הנער לא בהכרח מדמה את מותו של הנער אלא את קפיאת ליבו, כלומר ניוון עולמו הפנימי. דחיקתו של הנער לחיים האכזריים ברחוב גרמו לו לאבד יכולת לבסס קשר רומנטי אינטימי ארוך טווח, בונה וטוב. המהלך אינו מבקר את הנער או להט"בים, אלא את החברה, שלמעשה בהתאכזרותה ללהט"בים מעקרת את יכולתם לבסס קשרים רומנטיים, ואף מנחילה בלבבותיהם שנאה עצמית והומופוביה מופנמת. לימים גלעד חשף כי כתב את השיר בהשראת מי שהיה בן זוגו, סער מעוז, נשא HIV ופעיל בוועד למלחמה באיידס.

בתוך – הראל סקעת

מילים: יעל טבת | לחן: יאיר רוזנבלום

אמנם השיר לא נכתב במקור כשיר להט"בי ובוצע במקור על ידי דפנה ארמוני, אך הביצוע של הראל סקעת ב"כוכב נולד" אי אז ב-2004, לא מתיר ספק בנוגע לרדוקציה ההומוארוטית לשיר. פרופ' גרוס כתב שסקעת נתן את הגרסה שלו ל"בתוך" הוא עשה מהלך כפול. הוא אכן שר את השיר לגבר, כפי שהיה במקור, אך גם שינה את המגדר של האני השר ללשון זכר ("אני טובע בדמותך" במקום הנוסח המקורי "אני טובעת בדמותך").

הראל סקעת שר בפריים טיים על חדירה של אהובו לתוכו ("אני שקעים לכל קמריך") וחדירה אל גופו של אהובו ("אני טובע בדמותך"), אבל גם על האהבה העמוקה והיפה בין שני גברים. על התמזגות בין האוהבים והכמיהה שלהם אחד לשני. לא סתם, בעיני רבים נחשב הביצוע של סקעת לשיר כפסגה האומנותית שלו. הלב (גם של הסטרייטים) יוצא אל הכנות של סקעת בשיר. פרופ' גרוס היטיב להגדיר את הביצוע של סקעת  כ"יפה להכאיב".

לחיות איתו לנצח – קרח 9

מילים ולחן: נעם רותם ואוהד קוסקי

השיר יצא בשנת 1997, אחרי שישראל התחילה לצאת מהארון ונשטפה בגל של אופטימיות רומנטית, ומיד הפך לפסקול של חתונות של גברים גאים באותה תקופה. מנגד, השיר הואשם בהטרונורמטיביות, כאילו הומואים חייבים לשעתק מזוגות הטרוסקסואלים תבניות של דיכוי כדי לזכות בשוויון ("נחיה כמו בעל ואישה"). אולי משום שמי שכתב את השיר הם שני בחורים סטרייטים.

זן נדיר – קורין אלאל

מילים: מאיר גולדברג | לחן: קורין אלאל

מילות השיר הנחילו גאווה בלבבותיהם של להט"בים רבים, ומאז הוא בוצע ע"י קורין אלאל, יהודית רביץ, וענבל פרלמוטר. לא בכדי כל מבצעות השיר הן נשים שאוהבות נשים. הדוברת בשיר יוצאת נגד האמרה שהייתה שגורה בפי להט"בופובים: "שיעשו מה שהם רוצים בד' אמותיהם". הדוברת יוצאת נגד הצמדות הזוגיות הלהט"בית לארבע קירות הבית, אלא דורשת שהאהבה תצא החוצה. המסר הוא שאנחנו לא צריכים להתבייש בגופנו, בתשוקה שלנו. להיות להט"ב זה אינו חטא. חפירת המקלטים מדמה את הארון לקבר מתחת לאדמה, שאומנם לכאורה מגן, אך מחניק וגורם למוות.

בהמשך הארון גורם להחמצת האהבה; היבשה שיכולה להציל ולבנות עליה בית היא דימוי לאהבה, הארון שדוחק את הזוג לפרידה הופך את האהבה לספינה שטובעת. הדוברת יוצאת נגד הרמייה של הארון, שמותיר אחריו רק שקרים, בעיקר שקרים שאנחנו מספרים לעצמנו. ארון שמונע את היכולת להתקדם בחיים ולבסס קשר משמעותי מבלי להקים משפחה. הפואנטה בשיר היא שהארון הוא "סיבה משוגעת" לוותר על אהבה, וגם אם להט"בים הם מיעוט ("זן נדיר"), ואחרים רואים בהם משונים, הם מיוחדים ובטח לא פחות שווים.

בוא – עברי לידר

מילים: מירי פיגנבוים | לחן: רמי קלינשטיין

אין צורך לפרש את המשמעות הלהט"בית לשיר על ארון וזוגיות להט"בים, אבל אי אפשר שלא להזכיר כי השיר בוצע לסרט שובר הלב של איתן פוקס וגל אוחובסקי, "יוסי וג'אגר". בקליפ האסתטי להפליא, משלבים את הביצוע המקורי של ריטה וטקסטים מהסרט, יחד עם השירה הנעימה של לידר והסוף הטרגי לאהבתם של יוסי וג'אגר. כל אלו גרמו לשיר להפוך ללא פחות מהמנון ללהט"בים בישראל: לצאת מהארון, לדרוש זכויות, למצוא אהבה, והכי חשוב – לפחד ביחד.

 

מבול – רונה קינן

מילים: אלונה קמחי, יהלי סובול, רונה קינן ומאיה בקר | לחן: רונה קינן

השיר מבול נכתב על ידי רונה קינן במקור אנגלית בשם Earthquake, כשהייתה בת 18. לאחר שבגרה השיר תורגם לעברית ושמו שונה ל"מבול". השיר מתאר מערכת יחסים רומנטית בין שתי נשים (כפי שרואים בקליפ) שנקלעות למשבר זוגי, וכיצד השתיים יוצאות מהמשבר. מעניין להשוות את השיר המקורי לתרגום, בעיקר נוכח השינויים בטקסט וכיצד השינויים מתכתבים אחד עם השני. ההתכתבות בין שני השירים מגלה דיאלוג בין אהבה בוגרת של הדוברת לאהבתה הראשונה. בשיר המקורי מתארת קינן אהבה ראשונה, אהבת בוסר, הכרוכה בסיכון רב והמסתיימת בשברון לב. לעומת זאת, בשיר המתורגם, מתואר קשר שיש בו אופק לעתיד, למרות המשבר. בשיר המקורי המשבר מתואר כ"רעידת אדמה", כלומר אירוע קטלני לקשר, טרגדיה שתגמר בכאב גדול. לעומת זאת, בשיר המתורגם המשבר מתואר כמבול, שמציף את עולמן הרגשי של השתיים. מבול יכול לגרום להצפה, אך גם להשקיה פריחה וצמיחה. המשבר בשיר המקורי באנגלית גורר לפרידה. פרידה שמשנה את הדוברת לחלוטין ואת היחס שלה לאהבה. בשיר "הבוגר" המשבר מלמד את הדוברת את הדוברת לוותר, להרפות, לווסת את הרגשות שלה, למרות הקושי הכרוך בכך.

השיא של שני השירים הוא החיבוק. בשיר המקורי החיבוק מתואר כצורך בלתי נשלט הטומן בחובו סיכון גדול, שבסופו האהובה בורחת. בשיר "הבוגר" מתואר החיבוק כרגע אינטימי, העוצר את הזמן מלכת. אך הרושם הוא שבשיר הבוגר (בניגוד לשיר המקורי) הרפיית החיבוק היא רק כדי ללמוד לשחרר ולחבק שוב בעתיד, ולא כדי לשרוף את הקשר באש הלהבה. בשיר המקורי רונה הצעירה מתפקחת ומבקשת ללמוד מרונה הבוגרת, איך לאהוב אהבה בונה ולהתרגש ממנה, ממש כמו בשיר "מבול" של רונה הבוגרת. לעומת זאת, רונה הבוגרת עונה לרונה הצעירה שהיא אכן הבינה איך "לאהוב נכון", אך השלימה עם העובדה שהאהבה השלמה, זו הכואבת, מתנגנת דווקא בשיר המקורי של רונה הצעירה.

ציירי לך שפם – נוער שוליים

מילים: מיקיאגי | לחן: ארן אמיר, דודי לוי, מיקיאגי, רועי שקד ויעקב פיטרו

השיר שהפך ללהיט ענק ב-1990 מתאר תהליך שינוי מין של ילדה לגבר (F2M). למרות שגיבור השיר נולד במין ביולוגי נקבי הוא תמיד התנהג כמו בן, ואף בהמשך התגייס לקרב. התהליך לשינוי המין הושלם לאחר שבגר, וכתוצאה מכך (בעקבות נטילת הורמונים גבריים) צמח לו שיער פנים. השיר מלמד שלמרות שינוי המין, המגדר מבחינת הגיבור תמיד היה אותו מגדר ממש מההתחלה. כך שהמעבר הפיזי רק הוציא החוצה את ההרגשה הפנימית של הגיבור. המעבר של סולן הלהקה מיקיאגי לפלצט בפזמון, בא לטשטש בין התפקידים המגדריים בין נשים לגברים ולהזדהות עם הגיבור. ולגבי "משכנו של השטן", קצרה היריעה מלהכיל.

לאב בוי – דנה אינטרנשיונל

מילים: דנה אינטרנשיונל | לחן: אלי אברמוב, דנה אינטרנשיונל וקובי אושרת

בשמיעה ראשונה השיר לאב בוי, נשמע שיר פופ קליט וכיפי. אמנם בקריאה שנייה עולה מהטקסט שיר עמוק ורב משמעות. במימד הראשון, השיר נהנתני, שם דגש על עונג מיני ותשוקה של נשים, מבלי להתנצל. דנה נהנית מיחסי מין מזדמנים עם נער ליווי מרוקאי חתיך, שמוחפץ לתפקיד פונקציונאלי למימוש תאוות המין של דנה. המאהב אוכל מצלחתה וישן במיטתה. מסתמנת חלוקת תפקידים ברורה בעסקה בעלת מאפייני שליטה וכניעה מיניים: דנה היא המלכה ונער הליווי הוא הכלבלב שאותו היא מאלפת. יש כאן היפוך תפקידים מסורתיים, בו הגבר הוא הדומיננטי, שמשתמש בשירותי זונות ומנצל את האישה לצורך הסיפוק המיני. דנה לא חוששת למוטט מבנים פטריארכליים. המסר הוא שגם נשים, כמו גברים, יכולות להיות מונעות מחרמנות (עד כדי ניצול גברים), ומבלי להתנצל על כך. במימד השני, דנה מתאהבת בנער הליווי. הוא קובע מתי מתחילים ולפי המנגינה שלו הלב של דנה רוקד במעגלים, דבר המערער את יסודות השליטה שלה במאהב. לא ברור האם השאלה "כמה זה עולה לי?" מתייחסת למחיר אותו גובה נער הליווי עבור מין, או לשאלה מהו המחיר הרגשי שאותו היא נדרשת לשלם עבור מערכת היחסים הזו, במטבעות של כאב ובשברון לב.

אם כך, נשאלת השאלה מדוע מערכת היחסים בין השניים מוגבלת אך ורק לחדר המיטות? התשובה טמונה בשתי שורות המשובצות משירה של המשוררת מרים ילן שטקליס ("והוא אוכל מצלחתי והוא ישן במיטתי"). השיר "חברי טין טן" מספר על חבר שהילד שומר בסוד ואותו אף אחד לא רואה, כפי שאף אחד אחר לא רואה את הקשר בין המאהב לדנה, כפי שגברים רבים מסתירים את הקשר הרומנטי שלהן עם נשים טרנסיות מחשש לתגובת החברה. דנה יוצאת נגד הצביעות הזו של החברה, בזה לה וחושפת אותה. חברה שמציגה נשים כצנועות וחסודות, וגברים כחזקים ונטולי רגשות. המאהב מסתיר את מושא אהבתו האמתית, כפי שהוא מסתיר את הזהות שלו ("אומר צרפת אבל הוא די מרוקו"). כדי לשרוד בישראל השמרנית, המאהב צריך להעמיד פנים שהוא אשכנזי למרות שהוא מרוקאי, ולהתחתן עם אישה "ביולוגית". גם בתקשורת מרבה דנה לחשוף את הצביעות של החברה הישראלית, צביעות שמעקרת את היכולת לחיים עמוקים כנים וערכיים, כך שכל מה שנותר זה אסקפיזם, הדוניזם והתמכרות למין. 

לרגע קטן – עברי לידר

מילים ולחן: עברי לידר

לעברי לידר יש הרבה שירים העוסקים בלהט"בים, אבל השיר ל"רגע קטן" הוא השיר האהוב עליי ביותר, אולי משום שהוא שר על אותו תיכון ששנינו למדנו בו, אולי בגלל הישירות שבו. השיר עוסק באהבה של זוג נערים בתיכון ועל תקופת ההתלבטות המינית. הדובר נזכר בהחמצת אהבתו הראשונה בעת חייו הבוגרים, ובנער שאהב בתקופת נערותו. מושא האהבה התחתן הוליד ילידים ובנה בית גדול, מדגיש את ההתפצלות בדרכים בינו לבין הדובר, ולגעגוע של הדובר אל מושא האהבה. אך יותר מכך, את געגועיו של הדובר לנער שהיה, לפני שהכול "הסתבך". קשה שלא להזדהות עם המחשבה (והחלום), איך תקופת ההתבגרות שלנו היתה נראית לו היינו יותר שלמים עם עצמנו, והיינו יכולים לפתח את האהבה הראשונה שלנו כמו שסטרייטים יכולים.

רוקדת – אניה בוקשטיין

מילים ולחן: אניה בוקשטיין | עיבוד: עופר (עופרה) ניסים ואסי טל

בוקשטיין העידה שכתבה את השיר, שהספיק לכבוש את רחבת האומן והמועדונים ברחבי הארץ, בהשראת חבריה הלהט"בים ותפקידה של תרבות הבילוי אצל להט"בים במועדונים. "השיר הוא סיפור של הפוגה ממסע של חיפוש אהבה. על לילה שמשכיח ומערפל כאב ובדידות. על רגע שמתמסר לחוויה ולתנועה, לבסים שממלאים את בית החזה ולאלכוהול שזורם בוורידים", היא מספרת, "כתבתי את 'רוקדת' בהשראת האנשים שאני הכי אוהבת, והרגיש לי שהשיר והסיפור שלו מבקשים את הקצב והקסם של עופר ניסים".

ענוג – נוער שוליים

מילים: חנה גולדברג | לחן: ארן אמיר, דודי לוי ויעקב פיטרו

בעוד המשוררת התכוונה לשיר הלל לאור, הביצוע של להקת נוער שוליים, ובעיקר הגינונים הבלתי מתנצלים של מיקיאגי לשיר של חנה גולדברג, יצקו משמעות הומוארוטית חדשה לשיר. במיוחד לאור העובדה שגבר שר אל גבר אחר "אתה למעלה", כלומר שוכב מעל הדובר. המשמעות החדשה מתארת כיצד התשוקה הבוערת בגבר אל גבר גורמת לו לבדידות וכאב, אך באמצעות המגע ביחסי המין עם האהוב ("כמה ענוג האור שלך") התשוקה מתפתחת לאהבה.

השיר מרמז על אהבה אסורה בין שני גברים שיכולה לבוא לידי ביטוי רק בשכירות ("יותר מדי שיכור שם למעלה, כמו תינוק טהור"). אהבה שמתביישים בה וצריך להסתיר אותה ("גם ירח מתבייש בבדידותו שלא נגמרת, נעלם שלא יראו כולם"). "ענוג" גרם ללהט"בים הישראלים בתחילת שנות התשעים להבין שהצנעת התשוקה שלהם גובה מחיר גדול של בדידות, ולכן דחף רבים לצאת מהארון, להיות גאים במי שהם ולמצוא אהבה. גאווה אמיתית.