>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
הסדנה תעסוק גם בטלוויזיה, "אבל לקולנוע יש כוח היפנוטי" אומרת עינב. "אנשים יושבים באולם חשוך, סגור ומנותק, כמעט ללא גירויים מלבד המסך. לא סתם הנאציזים ומשטרים פאשיסטיים אחרים רתמו אותו לתועלתם והשקיעו בהם סכומים בגודל שגם הקולנוע של היום מחוויר לעומתם (בסוף מלחה"ע, גבאלס הפיק סרט בשווי של 500 מיליון דולר של ימינו רק כדי לנסות ולהרים את המורל של גרמניה הנהרסת). הניאו מרקסיסטיים רואים בתרבות, ובקולנוע ובטלוויזיה בפרט, את מה שמסמם אותנו ומתחזק את התודעה הכוזבת ומבטיח את המשך שליטת בעלי ההון. היום גם האינטרנט והפייסבוק מצטרפים לזה. העולם משתנה, אבל השליטה נשארת. "כשאומרים שנשים מופלות לרעה בקולנוע, או שיש תעמולה להט"בופובית, רבים חושבים שזו אקסיומה", היא אומרת. "בסדנה אנחנו מראים בדרך איך הדברים האלה באים לידי ביטוי, כי בניגוד למה שחושבים יש לזה ביטוי טכני מאוד מובהק שאפילו קל לכמת אותו".
מעבר לכלים הבסיסיים של מבע קולנועי, הסדנה מלמדת גם הישרדות בעולם של ייצוגים עויינים, ושואפת להעניק כלים להתמודדות בעולם שהוא עוין מבחינות רבות לאוכלוסיות רבות. "נלמד, למשל, כיצד לעקוף את ההסתרות של התרבות ולפתוח אותן לתועלתנו, כאשר בראש ובראשונה אנחנו ניגשים דווקא לז'אנר הכי פחות ידידותי לכאורה - סרטים מאצ'ואיסטים שמיועדים לקהל גברי הטרוסקסואלי לבן, שכבר נהפכו לסוג של קלאסיקה מודרנית".
בחלל, אף אחד לא יכול לשמוע אותך שונא נשים
"'הנוסע השמיני' ו'שליחות קטלנית', למשל, הם סרטים עם מטען פמיניסטי ומגדרי עצום", טוענת בר. "רידלי סקוט, שמוכר כבמאי של "תלמה ולואיז", ליהק את סיגורני וויבר לתפקיד שנכתב במקור לגבר, ובבת אחת יצר מטאפורה אינסופית של היריון ואימהות שששזורה לאורך כל הסדרה שבמרכזה אישה שמצילה את העולם. גם ג'וס ווידון, הזכור לטובה כיוצר של 'באפי קוטלת הערפדים', לקח חלק בסאגה הזו כתסריטאי. לא הכל מושלם בסרטים האלה, אבל לוותר על המטען הפמיניסטי והמגדרי החזק שלהם זה לשפוך את התינוק ביחד עם המים". בר טוענת שיש גם חשיבות לניכוס מחדש של "לשים רגל בדלת", ובכך למעשה מכריזה על יצירה מרכזית כפמיניסטית במקום לטעון שהפמיניזם שולי ואיזוטרי. "ג'יימס קמרון, למשל, הוא אולי הבמאי המצליח והרווחי בעולם ('טיטאניק', 'אווטאר'), ולסרטי האקשן שלו יש אלמנטים מאוד פמיניסטיים ואת חלקם יצר עם המפיקה והתסריטאית גייל אן הורד".
"להט"בים מאז ומעולם עמדו בשורה הראשונה של יוצרי הקולנוע. היום יש לנו במאים להט"ביים שיוצרים בפתיחות כמעט מלאה, כמו אלן בול ("דם אמיתי"), ריאן מרפי ("גלי") או לאנה ואשובסקי (שיצרה עם אחיה את "מטריקס"). זה אנאכרוניסטי להגיד שאין ביטויים להטב"קיים במדיה. הם תמיד היו ויהיו שם כי רוב היצירות מתנקזות בסופו של דבר לנושא של מיניות, שהיא האובססיה האנושית".
בר טוענת שקורס כולו נובע מתוך אהבה גדולה למקצועות שלמדה: "לא כל אחד יכול להרשות לעצמו תחומי לימוד לא פרקטיים. היתה לי הזכות ללמוד קולנוע ומגדר וכל אחד מהתחומים האלה פתח לי עולם חדש לגמרי שלא הכרתי. השאיפה שלי היא להעביר משהו מזה הלאה.
הסדנה עצמה לא דורשת שום ידע קודם, מרגיעה עינב, אבל כן מתבססת על עקרונות מוצקים של תיאוריות קוויריות וקולנועיות: "הקריאות של הסרטים מאוד מנומקות". השיעורים הראשוניים שכבר העבירה עסקו בסרטים מאוד גבריים ובהחפצה של הגוף הגברי. "זה אולי קצת מוזר שלסבית מתעסקת ביצירות גבריות ובעירום גברי", היא מודה, "אבל אם הומו היה עוסק במיוזיקלס/מלודרמה או בדיוות - אף אחד לא היה מרים גבה. היה לי גם דחוף להצביע על מטען פמיניסטי דווקא בסרטים שנחשבים גבריים, ראיתי בזה אתגר. יש עוד המון סרטים 'נשיים' שניגע בהם לעומק, מ'נוטינג היל' ועד 'החתונה של החבר שלי'. בכלל נעסוק כנראה לא מעט בג'וליה רוברטס. אני מאוד מחכה גם לנתח יצירות פנטזיה כמו 'הסיפור שלא נגמר' ולבירנת', או אפילו 'מכסחי השדים'. אין סוף לאפשרויות ואני פתוחה לבקשות מיוחדות".
הסדנה מתקיימת בימי שני אחת לשבועיים בשעה 19:00 במרכז הגאה בגן מאיר שבתל אביב (תאריך המפגש הקרוב הוא ה-10.3). להשתתפות יש להירשם מראש במייל d_tv25@hotmail.com