>> לקבוצה של mako   גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

הגן הוד ויטנר (צילום: עמיחי לייבוביץ' )
מחווה לאסתטיקה של עמוס גוטמן. מתוך "הגן"|צילום: עמיחי לייבוביץ'
צעירי הקהילה שנולדו בשנות ה-90 והלאה ככל הנראה מעולם לא שמעו על הסרט "נגוע", אך מי שנולד רק 10-20 שנה לפניהם לא יכול לפספס את אחת היצירות של הבמאי הישראלי עמוס גוטמן.

לא רק משום שגוטמן היה הבמאי ההומו הראשון בישראל שיצירותיו הקולנועיות עסקו ישירות בעולם ההומואי, אלא משום האווירה הדכאונית והמייאשת שאפפה את כל סרטיו של מי שנפטר לבסוף ממחלת האיידס.

היצירה הקולנועית החדשה של הוד וינטר, "הגן", היא מחווה מפתיעה ליצירה של גוטמן, אם כי בגרסה המתאימה, כך נדמה, גם לדור הצעיר. כאן, דמותו של רובי, במאי הקולנוע הצעיר וההומו מסרטו של גוטמן, הוא כבר במאי מבוגר המביים מיוזיקל ערפדים הומו-ארוטי, המתרחש בגן העצמאות בתל אביב.

"תמיד אהבתי את הסרטים של עמוס גוטמן"

סרטו של וינטר נעשה במסגרת "קצר-ארוך", סדרת סרטים קצרים שנעשו במחווה ל-80 שנות הקולנוע הישראלי. תשעה יוצרים צעירים, בוגרים וסטודנטים מהחוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב כתבו וביימו שמונה דרמות קצרות, המהוות בו זמנית יצירה בפני עצמה ומחווה ליצירה קודמת.

"הרעיון ליצור מחווה לסרט 'נגוע' עלה בראשי לפני הפרויקט, שכמובן נתן את הפלטפורמה לעשות את זה'", אומר וינטר. בן 28, בוגר החוג העובד כעורך וידאו בערוץ 10. "מאוד אהבתי את הסרטים של עמוס גוטמן; היה משהו בהם שדיבר אלי לא רק ברמת התוכן אלא בדגש שהוא נתן לאסתטיקה.

"יש בסרטים שלו ניגודיות בין ריאליזם לבין קולנוע קצת פנטסטי. הוא עושה שימוש באסתטיקה הקולנועית כדי לווסת את התחושות שלו, וזה הקסם של הסרטים שלו".

הסרטים יוקרנו החל מהשבוע בסינמטקים (ב-13.11 יעלו לראשונה בסינמטק ירושלים), וכן בסדרה בת מספר פרקים שתוקרן בערוץ הראשון בהגשתו של ירון לונדון בסוף השנה. הפרויקט כולו, יש לציין, נעשה בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע. בתפריט: ויקטור מ"חולה אהבה משיכון ג'", היום חוזר בתשובה מצפת, מפספס את האוטובוס האחרון לפני כניסת השבת ונתקע בת"א ליום של שוטטות וגילויים; שלוש תיכוניסטיות עם המאפיינים של בנצי, יודה'לה ומומו מתמודדות עם נעורים ומיניות; קבוצת חיילי צה"ל מוסלמים המוצבים בצפון מתמודדת עם פלישת מחבלים מסוריה במחווה ל"אוונטי פופולו"; וכאמור, רובי שלנו, שמביים עכשיו מיוזיקל ערפדים.

"הגייז סבלו, והם צריכים להמשיך לסבול"

"נגוע", חשוב לציין, הוא למעשה שני סרטים. הראשון היה סרט קצר שגוטמן יצר בשנת 1976; שבע שנים לאחר מכן הוא שחרר את הגרסה הארוכה של הסרט. בסרט כיכב יהונתן סגל הצעיר והיפה, שאף זכה על כך בפרס השחקן הטוב ביותר באוסקר הישראלי של אותם הימים 

בסרט החדש מככב שחקן התיאטרון הידוע רמי ברוך לצד השחקנים הצעירים אדיר מאור, אורטל צור ושחר פרץ. אריך רודיך, המלחין שעבד עם גוטמן, יצר את המוזיקה גם עבור "הגן", ועמיחי לייבוביץ' צילם.

אין תמונה
הכוח שבשוליים. עמוס גוטמן

הסרט אמנם מתחיל בפרויקט יוצא הדופן שרובי מתבקש לביים אך עיקר העלילה היא היחסים בינו לבין בן זוגו המככב בתפקיד הראשי בסרט. כמו ב"נגוע" בו רובי מתמודד עם הרצון שלו להציג את המציאות ההומואית המורכבת אל מול דרישת אנשי האגודה ליצור סרט חיובי, גם ב"הגן" הוא יוצר סרט שאינו תואם את תפיסת עולמו.

"אנחנו נמצאים בתקופה המציגה את הגייז בצורה מאוד יפה, שמזכירה את הוליווד של שנות ה-50, בה מסתכלים על הצד הטוב, החיובי. רובי לא רוצה להסתכל על הצד הזה. הגייז סבלו והם צריכים להמשיך לסבול, הוא אומר".

מהיכן החיבור שלך לסרט? הרי הוא מאוד מדכא
"זה נכון, זה היה מאוד מדכא, אבל היה שם משהו אמיתי שגם כשאני רואה את זה היום, יש דברים שלא השתנו. בעיקר במה חושבים על גייז והדימוי של גן העצמאות שבמובן מסוים הקהילה רוצה להשכיח את זה. הגן הוא חלק מהקהילה ומהאופן בו היא נוצרה, ויש בסרט ביקורת על ההתברגנות על הקהילה.

"אם אתה שואל אותי מה הדבר שמושך בסרטים של גוטמן זה העניין שכאשר אתה בשוליים יש לך כוח מסוים. משהו בייחודיות הזו אבד עם השנים. ברגע שיש לגיטימציה אתה הופך מחריג ללא חריג - יש לזה יתרונות, זה דבר מדהים, אבל אתה מאבד משהו מהזהות שלך".

הגן הוד ויטנר (צילום: עמיחי לייבוביץ' )
מאחורי הקלעים של צילומי הסרט|צילום: עמיחי לייבוביץ'

אתה רואה את גוטמן יוצר את הסרטים שלו גם היום?
"אני חושב שכן. בכל הסרטים שלו יש משהו שלא מביא אור, תקווה, אבל למרות שהוא עושה סרטים שמציגים את ההומו כמי שכל הזמן סובל ולא טוב לו בעולם, יש בו צד קולנועי, אסתטי, מיוחד".

ומה הוא היה אומר לדעתך על מיוזיקל ערפדים הומו-ארוטי?
"הוא היה מושפע מסרטי מיוזיקל ואהב את הקיטש, למרות שזה אולי לא בא לידי ביטוי בסרטים שלו אבל אתה רואה שאהב את הז'אנר. זה הקשר לסרט שלי".

ביום רביעי 13.11 מקבץ מסרטי הפרויקט יוקרן ב-19:00 בסינמטק ירושלים.

>> 20 שנה אחרי: קטי גוטמן מתגעגעת לבנה