>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בימים בהם יש עלייה במספר הנדבקים ב-HIV מחד, ומציאות חייהם של נשאים השתנתה ללכ הכר מאידך, יוצא לאור הספר "נגוע בחסד מופלא" של גיל זוהר, שבוחן את האופן בו התמודד גוטמן עם מחלת האיידס בשנות ה-80'. הספר חוזר ליצירתו "חסד מופלא" ובאמצעות ניתוח הצבעים, הצורות והמבע הקולנועי בסרט מבקש לחשוף את האופן בו התמודד גוטמן עם מחלתו.
הספר מדבר על כמה רעיונות מרכזיים", אומר זוהר, מטפל באמנות חזותית, אשר עובד כמורה לאמנות וכמטפל בקליניקה לתרפיה באמנות בתל אביב, ל-mako גאווה. "המטרה הראשונה ביצירת הספר היא הנצחת סיפור חייו המרגש של עמוס גוטמן. חלק מהדור הצעיר לא מכיר את כוח היצירה האמנותית של גוטמן. הוא הקדים את זמנו ויצר אמנות שרלוונטית היום".
לדברי זוהר, הספר מדגיש את האינדיבידואל בתוך הקבוצה. "בספר ניסיתי להדגיש את מערכת היחסים בין היחיד השונה לבין החברה ההומוגנית הישראלית. בנוסף לכך, מטרת הספר היא הצעת מודל רגשי–פסיכולוגי להתמודדות עם משבר מחלת האיידס בפרט עם משבר נפשי – חברתי בכלל".
הספר, בהוצאת קונטנטו דה סמריק, מתאר מסע התמודדות אמיץ של גוטמן עם משבר מחלת האיידס ומנתח סצנות מרכזיות מהסרט "חסד מופלא". "בספר נפרשים הצורות, הצבעים, הקולות, הקומפוזיציות, זוויות הצילום, והתאורה שבאים לידי ביטוי בסרט", אומר זוהר, "כמו כן, הספר מתייחס לתכנים הפסיכולוגיים של מחלת האיידס המשתקפים בסרט".
מה הביא אותך לכתיבת הספר?
"משיכה חזקה אל דמותו של עמוס כפי שמצטיירת בסרטים. מעולם לא פגשתי את עמוס גוטמן, אבל במשך ערבים שלמים נצמדתי למסך כדי לפגוש אותו שוב ושוב. יש לי צורך לדבר איתו, לראות אותו, להרגיש אותו. המפגש עם עמוס דרך הסרטים עודד אותי ועורר בי ביטוי אמנותי: לכתוב, ליצור, לצייר, לעסוק באמנות".
במשך שנתיים היה זוהר מטפל באמנות במחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים תל השומר. "הייתי מטפל רגשי העוסק בטיפול באמנות ובתרפיה באמנות של חולי איידס. עבדתי עם חולי איידס שהאמנות היא כלי ביטוי עקרי, ככלי להתמודדות עם משבר. האמנות והיצירה האמנותית היא כלי שאותו הצעתי שתפתי וחלקתי עם המטופלים".
מהו טיפול באמצעות אמנות?
"השיטה של הטיפול באמנות היא יצירת תהליך של יחסי גומלין בין המטופל היוצר ובין היצירה האמנותית תוך דגש על רגשות לא מודעים העולים לרמת המודעות בתהליך היצירה האמנותי. הכוונה ליחסי העברה בין מטפל לבין מטופל בעידוד העלאת רגשות ואסוציאציות. שיטה המקבילה לתרפיה פסיכולוגית. תהליך היצירה האמנותי הוא לב הטיפול".
כיצד התחלת לכתוב את הספר?
"המקור לכתיבה טמון גם בגיל ההתבגרות שלי: כנער מבולבל, המעריץ ומזדהה עם דמותו הקולנועית – אמנותית של גוטמן. הוא היה מעין פה עבורי, וכתיבת הספר מבטאת התמודדות רגשית עבורי. מעבר לחקירה של המקרה הפרטי של עמוס גוטמן, היצירה מחדדת נקודות השקה בין עמוס גוטמן וביני. הכתיבה עוררה בי חוויות רגשיות מעברי: כאב, צער, בדידות, געגוע, ניכור. אלה העלו בי את הצורך לחקור, לחשוף ולהנציח את יצירתו של גוטמן".
היה לך קשר עם בני משפחתו של עמוס גוטמן? איך הגיבו לספר?
"האם והאחות שותפות לבחירת התמונה לעטיפת הספר והן התרגשו מאד מפרסומו ותגענה ביחד עם מורין, בת דודתו של גוטמן, לאירוע השקת הספר שיתקיים ב-14 בפברואר בסינמטק תל אביב".