>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
הוריד את הכיפה והתחיל לצאת עם בנים
אחר כך עשה תפקיד דראג ב"כנר על הגג" בתפקיד "פרומה שרה". בימים אלה הוא משחק ב"קברט" וב"קזבלן", שזו, עבורו, גולת הכותרת. ואם זה לא מספיק, בחצי השני של עבודתו המקצועית מטפח השחקן המוכשר את דמות מלכת הדראג שיצר, "שיוואנה בי".
בתפקיד "פרומה שרה" ב"כנר על הגג"
שליו (30), בוגר בית צבי הגר היום בתל אביב, גדל בבת ים - שם למד בישיבה דתית. חייו החלו להשתנות כאשר התגייס לצבא בגיל 18 ושירת בחיל חימוש כמכונאי טנקים. "שם גם גיליתי את עצמי חברתית, ולדעתי רצונותי לא הלכו יד ביד עם רצונות האל שאליו חונכתי, אז חזרתי בשאלה לאט לאט. הכיפה ירדה, הפסקתי לשמור שבת וגם יצאתי עם בנים".
לאחר שצלח את 'ארון' החזרה בשאלה, נותר לו, כאמור, עוד ארון משמעותי לצאת ממנו בחברה שמרנית, אבל כאן שפר לשליו המזל. "המשפחה שלי היא המשפחה הכי תומכת שיש, הם עזרו לי בהכל ולשמחתי היציאה שלי מהארון הייתה חוויה מקרבת ביני לבין משפחתי. אמא שלי הלכה איתי למצעד הגאווה בשנה הראשונה שלי מחוץ לארון".
בימים אלה, ו-12 שנים אחרי החזרה בשאלה, עולה שוב שליו על טלית וכיפה כמוהל ב'קזבלן'. "קזבלן זה שלאגר מטורף, מלא אנרגיות ועם קאסט מוכשר ויקר ואני עושה בו את תפקיד המוהל", מספר שליו, "צדי צרפתי, הבמאי, רצה להשתמש בסולנים במהלך ההצגה - איציק כהן ושרונה אלימלך, כולם שם כל הזמן. במהלך ההצגה מיי פיינגולד ואני משחקים את ה'כאפות' של ההצגה וקזבלן מעצבן אותנו. בסוף יש לי שיר שסוגר את ההצגה בהילולה שמחה של חפלת הברית - נאמבר ארוך ויפה ומרגש. למרות שזה תפקיד לא נורא גדול, כל הביקורות טרחו לציין את שמי שזה קטע חדש ומרגש".
במקביל לתפקיד הרבי, התפתחה אצל שליו אהבה ישנה לדראג. "בן הזוג שלי, ארוסי, סיים ללמוד איפור וכל הזמן רצה לאפר אותי. הוא אמר לי שאני חייב לעשות דראג. 'אני אאפר ואתה רק תשיר שירים ותהיה מהמם', וככה זה התחיל".
שיוואנה עושה טינה טרנר
שליו נבחן לסדרה 'אמא ואבאז' לתפקיד 'ניסו' ("הייתי חייב!"), שם התחרה לראש בראש עם אוריאל יקותיאל, שקיבל בסופו של דבר את התפקיד. אבל אבנר ברנהיימר, היוצר, זיהה את הפוטנציאל של שליו, והציע לעשות איתו משהו אחר- סצנת דראג. "אני הגיתי את הרעיון ואת שם הדמות- 'שיוואנה בי. בלאק' כי אני אוהב מוזיקה שחורה, ואני שר הכל בלייב".
שליו התחיל להופיע כ'שיוואנה' במקומות שונים בארץ. "בפעם הראשונה עשיתי הופעת טינה טרנר באוויטה ובאו 200 איש והיה מטורף, המקום היה מפוצץ". כעת יש לו Drag-mother בשם דורוטי דוט (דור בטיטו) שעובדת איתו מאחורי הקלעים של קזבלן ובמקביל מסדרת לו את הסטייל כמלכת דראג ומלמדת אותו כיצד להופיע. "קזבלן בדיוק התחיל ואז יוצא שבערב אני מופיע עם כיפה וסלסולים במזרחית, ואז רץ דרך מאחורי הקלעים ומופיע כריהנה בבלוק עם עקבים חצי ערום". את הבגדים, אגב, הוא מקבל מבוטיק "נטע" בדיזינגוף.
קודם כל שחקן
הניגוד הזה לא פשוט לאף אחד. "זה מרגיש לי נורא טבעי וכיפי ורציתי את זה הרבה זמן, אבל היה לי פחד גדול להיות שחקן גיי שילהקו אותו כעדין ורך. לפני שנכנסתי לזוגיות פחדתי 'מי ירצה אותי כדראג', כי הקהילה מקדשת גבריות. גם פחדתי שאם אני אהיה דראג אני אכנס לנישה מסוימת שהיא מהממת אבל אולי פחות מפרנסת".
אבל שליו, מלבד היותו דראגיסט, הוא קודם כל שחקן תיאטרון. "אני ניגש לדראג ממקום של תיאטרון. בהופעה אחת שרתי את 'דיאמונד' של ריהנה בגרסת בלדה ובכיתי תוך כדי. כולם קמו ומחאו כפיים. אני מתאפר יפה אבל שואף לאשלייה שזה בחורה ולווא דווקא 'מאצחיקה', שזה אחלה ומדהים אבל לא הכי טבעי לי. אני מעריץ את טלולה וציונה, יש בהן משהו נורא מצחיק והן מאלתרות. אני כרגע צריך לטקסט כדי לדעת בדיוק מה אני עושה. אני בא אחרי שבוע של חזרות, הכל מתוקתק. לפעמים כשציונה וטלולה מדברות איתי תוך כדי אני בהלם כי הן כל כך קלילות. אני בדרך להגיע לנינוחות הזו אבל יש לי הרבה מה ללמוד על להיות חופשי כמוהן על במה גם כשאין פלייבק, להיות בדמות שמדברת בלי טקסט קבוע".
שליו מגדיר עצמו כ'מבדר'- 'אנטייטנר'. "אני דראג קווין ששרה בלייב, אני עושה 30 הצגות בתיאטרון בחודש שברובן אני משחק גבר אבל אני גם שר לייב בסולמות של בחורה, כמו ווגאס". כל זה, אם שכחתם, מתלמיד ישיבה לשעבר שמשחק מוהל. "מאז שחזרתי בשאלה לא שרתי את הסלסלולים. אבל ב'קזבלן', איך שפתחתי את הפה בחזרות הסלסלולים יצאו" .
אז איך הוא מפריד בין החלקים השונים בחייו? "כשאני עולה על הבמה ומשחק, אני דמות, זה לא ניסו, בשביל זה למדתי 3 שנים בבית צבי . פעם הייתי נורא מזדהה ועכשיו אני נכנס ויוצא. עם זאת, כשאני שם, אני בוכה לאלוהים שתהיה ברית מוצלחת באהבה והקהל מגיב. אני חיי במדינה יהודית ומתחבר לערכים הדתיים", הוא אומר. "זאת זכות גדולה לשיר את המילים המרגשות הללו 'שמע ישראל חזק ידי מוהל'. אני לחלוטין שב שם לגיל 18 בבית הכנסת בבת ים שהייתי שליח ציבור. וזה התפקיד הכי מרגש שזכיתי לעשות עד היום בחיי המקצועיים.
"בסצנה אני צריך להיות גבר שמשתלט על סיטואציה וחותך עורלה. יש בי משהו ילדי אבל הקהל מוחל לי כי אני נותן את נשמתי והלב שלי פשוט יוצא מהחולצה. לפעמים אני כל כך מתרגש שאני אומר 'פאק מה קורה אני חייב להירגע', כי זה מעמד גדול, זה סוף ההצגה, זה קשור לאלוהים ואני לגמרי לגמרי בעניין. ואז אני הולך, מתאפר ודופק הופעה בבלוק בשלוש בבוקר כ'שיוואנה'".
לסיום, נותן שליו טיפ לאנשים שרוצים להיות על במה. "אני עושה מה שבא לי, גם אם יגידו שאני 'פריק'. ברגע שאתה עושה את זה, זה עובד. זה תמיד עובד. גם אם זה בא על חשבון מה שיגידו, על 'מי זה הפריק הזה בשמלה' או 'זה הומו נשי נורא'- זה תמיד תמיד עובד. יש אנשים שיעירו על זה שאני גיי אבל אז פתאום הם מגיבים לשיוואנה ורוצים לראות הופעה וכולם מכבדים את זה. בהופעה האחרונה באו מיי ובעלה, שרית וינו-אלעד, איציק כהן ושרונה אלימלך וכולם מפרגנים". וגם אנחנו.