אחרי שענת חיטמן (35) הוציאה את אלבום הבכורה שלה היא זכתה להמון תגובות חיוביות ואוהדות, אבל מאז היא בחרה לקחת צעד אחורה ולהתמקד יותר ביצירה מאחורי הקלעים. שבע שנים אחרי, אחרי הפסקה ארוכה, היא מחליטה שוב לשים את עצמה בקדמת הבמה עם חומרים חדשים, אינטימיים הרבה יותר. 

החודש שחררה היוצרת הגאה את הסינגל "אין רק חושך בלילות", שמחבר בין מוזיקה ישראלית, פופ ורוק אלקטרוני, ויכלל באלבום הסטודיו השני שלה, עליו עבדה עם המפיק המוזיקלי חן מצגר אדר. "רצית לעוף - רצית רחוק", שרה חיטמן, כשהיא מבקשת להדגיש את הפער בין השמחה המזויפת שכולנו מקבלים מגלילה ברשתות החברתיות, לבין המציאות שלעיתים יכולה להיות עצובה, קשה ומורכבת יותר. 

את השראה ליצירה קיבלה חיטמן מלא אחרת מאשר שני גולדשטיין, שגם מככבת בקליפ. בשיחה עם mako חיטמן מודה שהיה לה קראש רציני על הדוגמנית ומנחת הרדיו. "ראיתי אותה כמה פעמים בשפגט ורציתי להתחיל איתה, אבל לא היה לי כל כך אומץ", היא נזכרת. "היה לי חיבור אליה כי היא בחורה מהממת, מקצועית, עומדת על שלה ומדברת באומץ על פמיניזם ועוצמה נשית". 

חיטמן בחרה בשני לככב בקליפ, משום שהיא הרגישה שהיא זו שתוכל להעביר את המסר שבו. "בקליפ שני חווה איזו סופה פנימית שכל אחד חווה", היא מסבירה, "הרגעים היפים בו, המוארים והמסיבתיים, זה מה שאנחנו בדרך כלל גם רואים ברשתות החברתיות. אבל לצד זה יש את הרגעים של הלבד, של הפחד, הרגעים שאנחנו לא אוהבים לחשוף. שני מאוד אותנטית וגם ברשת היא מראה את הצדדים הפחות יפים, לכן בחרתי בה לתפקיד הראשי". 

אחרי סערת הרגשות, בסוף הקליפ, גולדשטיין בוחרת לעלות למטוס לבד, למרות שיש בידיה שני כרטיסים. "רציתי להעביר מסר שאפשר להתחיל דף חדש בכל שלב בחיים", ממשיכה חיטמן. "יש לנו רגעים בחיים שאנחנו מרגישים לבד, אבל דווקא אז אסור שנוותר על מי שאנחנו באמת. לצד כל הפחדים, יש תמיד זמן לעצור, לחשוב ולקחת החלטה אחרת. זה מסר אופטימי כיאה לבחורה אופטימית כמותי".

שני גולדשטיין, מתוך הקליפ
שני גולדשטיין, מתוך הקליפ "אין רק חושך בלילות"|צילום: דניאל פומין, יח"צ

"זה מאתגר להיות אישה בעולם הזה"

חיטמן גדלה ברעננה למשפחה מוזיקלית מוכרת ומלאת יצירה, והמוזיקה תמיד הייתה חלק משמעותי בחייה. את הגיטרה הראשונה שלה היא קנתה בגיל 15 יחד עם הדוד עוזי חיטמן ז"ל, אחד היוצרים והפזמונאים האהובים והמוכרים בישראל. 

אחרי השירות הצבאי היא למדה בבית הספר למוסיקה "רימון" וכשהגיעה לגיל 28 הוציאה את אלבום הסטודיו הראשון שלה, אחרי חמש שנים אינטנסיביות של עבודה. מאז היא התמקדה בכתיבה והלחנה עבור אמנים אחרים, ביניהם אריק סיני, רון שובל ("מאמי זה שלך") ויעל דנון, שאף ייצגה את מדינה פנמה בפסטיבל בינלאומי עם "To Change", שכתבה והלחינה חיטמן. 

על העבודה עם רון שובל בתחילת השנה, אז הלחינה שיר פופ ים תיכוני מתקתק, יש לה המון דברים טובים להגיד, אבל היא לא מסתירה את העובדה שזה לא היה פשוט. "החוויה איתו הייתה מדהימה והיה לנו חיבור מעולה, אבל זה מאתגר להיות אישה בעולם הזה, כמו בתחומים אחרים", היא מסבירה. "הרגשתי שלא כיבדו אותי מספיק, כי הרוב הגברי הוא השולט. גם ברוק נשים פחות באות לידי ביטוי ולא זוכות לתשומת לב שמגיעה להן, אבל אני מאמינה שאסור להפסיק ליצור, לא משנה מי הרוב".

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Anat Hitman (@anat.hitman)

 חיטמן המשיכה לאורך השנים להופיע בשורה ארוכה של פסטיבלים בארץ ובחו"ל, עד שנאלצה כמו אמנים רבים אחרים להסתגר בביתה בתקופת הקורונה. בימים ההם, חיטמן חזרת ליצור באולפן הביתי בתל אביב, מה שהביא לעולם את האלבום השני, בו היא מנגנת על גיטרה, פסנתר, תופים, באס ועוד המון כלי נגינה אחרים.

"זה בריא לקחת הפסקה כדי לאתחל את עצמך וליצור משהו פרש", היא מספרת על ההפסקה שלקחה בין האלבום הראשון לשני. "חשוב לדעת לעצור ולקחת אוויר, לחשב מסלול מחדש. בזמן הזה הופעתי, כתבתי, הלחנתי ולמדתי הפקה מוזיקלית, אבל בסוף התגעגעתי. התשוקה הכי גדולה שלי זה להופיע מול הקהל שלי, זה הדבר הכי מרגש שיש. עכשיו אני לגמרי עם הרגל על הגז ולא מתכוונת לעצור. האלבום החדש מסמל עבורי תקופה חדשה לעשייה המוזיקלית שמלווה אותי כבר שנים". 

ענת חיטמן  (צילום: מאיה תל אביבי דר,  יח
ענת חיטמן באירוע הגאווה במודיעין|צילום: מאיה תל אביבי דר, יח"צ

משפחה גאה ומוזיקלית

הגאווה, כמו המוסיקה, גם לא פסחה על אף אחד משלושת הילדים במשפחה. שני אחיה הגדולים, אוהד ותמיר, חיים בזוגיות ומגדלים משפחות עם ילדים וענת חיה עם בת הזוג כבר שלוש שנים. 

שלושה מוזיקאים במשפחה אחת יכולים לייצר הרבה קנאה, אבל ענת דווקא מספרת על פרגון בין כולם. "אין תחרות כי אנחנו בתחומים שונים בעולם המוזיקה. אוהד יותר בתחום של מחזות זמר, תמיר יותר מנהל אמנותי, בעיקר של זמרים צעירים חדשים. אם אנחנו רוצים לשמוע דעות של מישהו אחר, אנחנו מתייעצים בוואטסאפ".

המציאות עכשיו ורודה ואופטימית, אבל היא לא הייתה כזו בהתחלה. כשאחיה אוהד יצא מהארון, זה לא היה פשוט עבור אביו, שבא מבית מסשורתי. "ההורים שלי תמיד גידלו אותנו שנעשה מה שאנחנו הכי אוהבים ונתנו המון תמיכה לקריירה המוזיקלית", היא נזכרת. "אבל אבא שלי היה שמרני יחסית ביחס לזה. הוא ואמא שלי עברו תהליך ארוך ואיטי מאוד של קבלה, ובסוף זה מה שעזר להם לקבל את אחי, וגם אותי בהמשך". 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Anat Hitman (@anat.hitman)

הייתה יציאה רשמית מהארון?
"מעולם לא הסתרתי את זה. אם הייתה לי מערכת יחסים שהרגשתי בה יציבה, הגעתי עם בת הזוג שלי לבית והכרתי אותה להורים. אני מאמינה שגם אם היה לי בן זוג, הייתי מכירה אותו להורים ככה, לכן אני לא מחשיבה את זה כאילו יצאתי מהארון, אלא בצעד כנה ופתוח שלי לשתף את המשפחה והחברים באהבה שלי".

את ובת זוגך כבר שלוש שנים ביחד. יש דיבורים על משפחה?
"כן, זה מאוד מדובר. אנחנו במקום יציב, בריא, אוהב ומפרגן. שתינו אמנם מעולמות שונים, אבל מאוד תומכות אחת בשנייה. זה מעיר אותי ונותן לי את האנרגיה והשחרור שהייתי צריכה, גם בשביל לחזור לקדמת הבמה וגם בשביל משפחה".