השחקן טל קלאי, שמגלם בין היתר את דמותה של מלכת הדראג טלולה בונט, הגיע לפני קרוב לעשור לתוכנית הבוקר של ערוץ 10 לראיון בדראג על הצגת הילדים בה כיכב באותה תקופה, רק כדי לספוג עלבונות והאשמות קשות מצד הנחה אמילי עמרוסי. "נבעתת מהמחשבה שדראג קווין משחק בהצגת ילדים, אני לא צריכה להסביר לילד בן 5 על זהות מינית", אמרה אז בין היתר עמרוסי, וכבר אז נאלץ קלאי להתגונן.
כמעט עשר שנים מאז אותו יום, ואפילו קלאי עצמו מופתע מגילויי השנאה שמתעוררים בימים אלה כלפי אמני דראג, בארץ ובעולם. "יש איזשהו פחד, מתייחסים לזה כאילו אני מציג לילדים מופע סאדו-מאזו בדאנג'ן", הוא מספר בצחוק בשיחה עם mako, אך הפעם מאחורי הצחוק מסתתרת מציאות מפחידה שאליה אמני ואמניות דראג רבים נקלעו בשנה האחרונה."באתי להעביר מסר של שמחה ונוצר סביב זה הרבה בלגן".
שמה של טלולה הולך לפניה, שכן היא אחד מעמודי התווך האייקוניים של עולם הדראג הישראלי. ב-23 שנות הקריירה שלה, בונט כבשה כל במה ומסך שאפשר לכבוש בישראל. לאורך השנים היא עשתה חיל והספיקה לככב בסרטים כמו "שושנה חלוץ מרכזי" ו"פרחים של מרציפן", להשתתף בסדרות כמו "תמיד אותו חלום", להעלות מחזות ולהפוך אחד משחקני הבית של התיאטרון הלאומי, הבימה. לצד הפריחה כמלכת דראג, לקלאי היה חשוב לפתח את "טל השחקן", כך הוא מספר. הוא למד בניסן נתיב, השתתף באין ספור הצגות פרינג' ובשמונה השנים האחרונות הוא אחד משחקני הבית של התיאטרון הלאומי וכיכב בהצגות כמו "קזבלן" ו"מלון סוף העולם". 
לרוב קלאי שיחק תפקידים שניתנו לו ורק לעיתים רחוקות בחר לעצמו תפקיד. הדבר השתנה אחרי שהסופר ירון פריד, חבר של קלאי, הציע לו לעבוד על מחזה אמריקאי בשם "דניאל בעלי", אותו כתב המחזאי האמריקאי מייקל מקיוור. "קראתי והתאהבתי במחזה מיד" מספר קלאי. "ירון תרגם אותו בתגובה, אבל לא ידעתי מה לעשות עם החומר". אבל הדברים התגלגלו במהרה, ו"דניאל בעלי" עלה לראשונה לבמה בתור הקראה מבוימת בפסטיבל "דרמה קווין" בשנה שעברה. הקהל התלהב וכך הקאסט, בהנהגת הבמאי רום רזניק, נכנס להליך חזרות שהוביל להצגה ראשונה כבר בדצמבר האחרון.
בהצגה מגלם קלאי את דמותו של רוי, בן הזוג של דניאל. שניהם גרים יחד בניו יורק, אבל רוי מסרב להתחתן עם דניאל, למרות האהבה הגדולה ולמרות שנישואים גאים חוקיים בניו יורק. בעקבות אירוע טראגי ובלתי צפוי, השלכות ההחלטה לא להתחתן מובילות לטלטלה בחייו של רוי, שנאלץ להתמודד מול המצב אליו נקלע."זאת הפקה של תיאטרון המשולש וגם הבימה נתנו תמיכה גדולה", הוא מספר על הרוח הגבית שקיבלו עד רגעי העלייה לאוויר. "ככל שתמשיך להיות יצירה שמראה את הקהילה שלנו כמו שהיא באמת, ולא כמו פעם כמו קוריוז או דמויות של אוחצ'ות, נוכל להראות את החיים שלנו ומורכבויות שונות בהם. בהתחלה חשבנו אם זאת תהיה הצגה שתעניין את הקהל הרחב - ומסתבר שכן. גם סטרייטים מגיעים ומצליחים לראות את עצמם בתוך הסיפור".
View this post on Instagram
תיאטרון הבימה מציג בשנים האחרונות יותר ויותר מחזות הנוגעים לחייהם של להט"ב, כמו "את שאהבה נפשי", "השנה היפה בחיי" וכעת גם "דניאל בעלי". מבחינת קלאי ורבים אחרים מדובר בשינוי משמעותי שמתפרש גם כלפי חוץ כמאבק למען קהילת הלהט"ב. "זה מאוד מרגש שנותנים במה לחומרים כאלה. אמנות משחר ההיסטוריה היא כלי העשרה חינוכי שנותן צוהר לחיים אחרים, וגם עוזרת להאיר תופעות ואירועים שקורים. זה מאוד חשוב".
גם המחזה "דניאל בעלי" תוקף לא מעט סוגיות הנוגעות לעולמם של להט"ב, שלא בהכרח זוכות לראות את אור היום, אולי משום שהן ססגוניות. "הנטייה המינית כבר מוטמעת בסיפור", מסביר קלאי. "חלק מהשליחות של תיאטרון המשולש וגם של התמיכה מצד המנהל האמנותי של הבימה, משה קפטן, והמנכ"ל נעם סמל, זה לתת מקום לתכנים האלה בבמה הכי מכובדת בארץ, ובאיזשהו מקום 'להביא אור' לצד כל החושך שסביבנו".
מי שזכה לראות מופע של טלולה בונט בקריירה הארוכה והפורה שלה יודע שהרבה גבולות נפרצו במהלך הקריירה שלה. היא אחת ממקימות להקת הדראג המצליחה "פאות קדושות", כיכבה במופע הקברט "מלכת הכמעט" בתיאטרון הבימה והשתתפה בעוד עשרות פרויקטים נהדרים שונים.
בימים אלה הוא עולה על הדראג ביחד עם החברה והמלכה ציונה פטריוט, בדרכן למופעי סטנד-דראג בארגונים וחברות הייטק. שם, מספר קלאי, הן פוגשות את כל גווני האוכלוסיה. "סטרייטים, סבתות, כל דבר שאפשר לדמיין", הוא אומר. "אחרי המופע אנחנו עושות שיחה. זה נותן לאנשים הצצה מעניינת לעולם הזה. בכל מופע אנחנו מקבלים שאלות על החיים האישיים שלנו, איך המשפחה קיבלה אותנו, קצת שאלות על אמנות הדראג בכלל. זה מקבל ערך מוסף משלו, כשיש לך את הקשר הזה עם הקהל זה מדהים".
View this post on Instagram
הדמות הססגונית של בונט יכולה לעיתים להיתפס כמנוגדת לחלוטין לדמויות שקלאי מביא מחוץ לדראג על בימת התיאטרון, אבל קלאי דווקא נהנה מזה. "תמיד ניגשים אליי בסוף של דניאל בעלי ואומרים לי 'לא ידעתי שאתה יכול להיות שחקן כזה'", הוא צוחק. "לקחתי את ההזדמנות הזאת והראיתי להם שאני יכול. גם אם אנשים לא מאמינים בך במשהו – תוכיח להם שאתה יכול".
בחודשים האחרונים, עם התגברות גילויי השנאה הלהט"בופוביים, מספר קלאי כי בפני הקאסט עלתה דילמה הקשורה למציאות הנוכחות ולהפגנות המתרחשות מדי שבוע בקפלן, בסמוך לתיאטרון. "בהתחלה חשבנו אם צריך לבטל את ההצגות או להמשיך, אבל החלטנו שחייבים להמשיך את ההצגה ולהמשיך מיד אחר כך עם המפגינים. אמר והוסיף שלדעתו קיום הצגות להט"ביות חשובות לא פחות. "ההצגה היא גם הפגנה, והיא באה לשפוך אור על מה שקורה ולא קורה".
קלאי מבקש להתעכב על השינוי הקיצוני בין הממשלה הקודמת לנוכחית, ונזכר איך רק לאחרונה הגיע ראש ממשלה בפעם הראשונה לאירוע רשמי של הקהילה הגאה, כשיאיר לפיד הגיע לנאום באירוע המחווה לדנה אינטרנשיונל לציון 20 שנה לארגון הנוער הגאה. "הוא המיס את לבי. זה ריגש אותי שהייתה הכרה וחיבוק מצד הממשלה לקהילה, ועכשיו הכל התהפך ב-180 מעלות", הוא אומר. "זה מפחיד. אני אופטימי אבל אסור להיות שאננים. מנהיגי המדינה מסיתים אחד נגד השני והעם עצמו מאוד מפולג, לציבור שמממש את זכותו הדמוקרטית להפגין קוראים 'אנרכיסטים ופורעי חוק', אז לא פלא שיש קולות אחד נגד השני בכל האספקטים".
כשזה המצב, לקלאי קשה שלא להביע דאגה להישגים הרבים שהשיגה הקהילה לאורך השנים. "זה מדאיג שעדיין יש קולות שמנסים לקחת אותנו אחורה",הוא אומר. "מדברים על ביטול של תוכניות לימוד שהושרשו וזה מסוכן. כולנו משלמים מיסים ומשרתים בצבא או בשירות לאומי, וכולנו תורמים למדינה ורוצים שהיא תהיה כמה שיותר טובה ומפותחת. אבל כמו שאני שווה בחובות שלי, עליי להיות שווה בזכויותיי. זה תקף גם לנישואין, גם לרישומים וגם כשאנשים באים לשכור דירה ובעל הבית אומר שהוא 'לא רוצה להשכיר כי אתם זוג גברים'. אין פה שום דבר שמגן מאפלייה, וזה מה שחייב להשתנות. עשינו דרך ארוכה כקהילה, אבל היא ממש לא נגמרה".
לרכישת כרטיסים להצגה "דניאל בעלי"