הצגת הפשע והמתח של תיאטרון תמונע "תיק פתוח - רצח במועדון הטרנספר" , אותה יצר רם גואטה, נפתחת עם אירוע מטלטל. שש שנים לאחר הרצח האכזרי של שלוש נשים טרנסיות במועדון של הקהילה הטרנסית בבירה ירושלים, מתגלה ראיה חדשה שפותחת את התיק מחדש ומובילה את החוקרים לצאת פעם נוספת למרדף אחרי הרוצח.
בניגוד להצגות אחרות, בהן הקהל יושב מהצד וצופה, בחר גואטה לאפשר לקהל להיכנס למשחק הפסיכולוגי המתנהל בחדר החקירות ולקחת חלק פעיל בחקירה עצמה. כך, במקום שהקהל יכבה את הטלפונים עם תחילת ההצגה, בהצגה הזו הקהל נדרש לעשות בדיוק ההפך וכבר בתחילת ההצגה הצופים צריכים להיות דרוכים עם הטלפון בהיכון. הסוף אמנם נכתב וידוע מראש לשחקנים, אבל הקהל בהצגה הוא חלק בלתי נפרד ולוקח חלק פעיל של ממש בעלילה.
גואטה (28), שאולי מוכר לכם מתפקידי אורח בטלוויזיה בסדרות "מלכות" ו"ילדות סכסכניות" או מההצגה "הנסיכה מאלכסנדריה" של תיאטרון השחר, בחר לביים את ההצגה כך כי לא היה מעוניין בקהל שיושב "ורואה הצגה רגילה", אלא לוקח חלק פעיל בה. כך הצופים נשאבים למערבולת מסעירה, במטרה לפצח את תיק החקירה ולגלות מיהו הרוצח ומהם המניעים הנסתרים שלו.
"תמיד רציתי להיות חוקר", מספר גואטה בן ה-28 בשיחה עם mako. "אני בטוח שהדבר הזה מעניין כל אחד מאיתנו - לשבת בתוך חדר חקירה כשכל הראיות מונחות לפניך והמשימה היא לגבש מסקנה לפי הממצאים. עכשיו הקהל מקבל את ההזדמנות הזאת. אין לי מושג איך הקהל הולך לאכול את ההצגה. היא עבריינית, יצרית, דורשת ריכוז ובעיקר אחרת ממה שאנשים רגילים אליו". 
יכול להיות שניסית למשוך קהל צעיר יותר?
"זה בהחלט היה הרצון. רציתי לגרום לדור החדש שפחות מכיר את העולם הזה להגיע לאולם ולצפות בתיאטרון שהם לא הכירו. העולם שלנו מתחדש מרגע לרגע ואנחנו צריכים למצוא את הדרך להתחדש יחד איתו, אבל יחד עם זאת לשמור על המסורתיות. אני מקווה שנגיע לקהלים מכל רחבי הארץ".
למה בחרת דווקא בחקירה משטרתית כסיפור מסגרת?
"בדרך כלל הצגות גאות עוסקות בסיפורי אהבה או באירועי גאווה מסוימים, ואני מוצא פשע עברייני יומיומי נורא מעניין, אז המצאתי סיפור סביב פשע שקיים בכל מקרה בקהילה הגאה בישראל. בעיניי זה מפגש בין מיניות לפשע, שמתקיים מחוץ לבמה כל הזמן. בזמן החקירה, אנחנו מגלים מי הדמויות ומה אנשים באמת חושבים, אבל לא אומרים בגלל שזה לא פוליטיקלי קורקט".
ואכן, הדמויות בהצגה מגוונות מאוד, בין היתר לסבית, מאצ'ואיסט שמסתיר מהסביבה את נטייתו המינית וגבר נשוי שחי בארון. כמו ש\כל חקירה משטרתית בה נחשפים הסודות שאנשים הסתירו בתוך תוכם, כך גם ההצגה חושפת רבדים כאלה ביחס לקהילה הגאה. למשל, במהלך ההצגה הדמויות מוכרחות לשתף פרטים על חיי המין שלהן ולדבר על הפרטנרים איתם הן שוכבות.
"הגברים בהצגה מתארים באופן גרפי איך שכבו עם גברים אחרים ויש שיח על הצורות השונות של סקס, עד גבול האונס", מסביר גואטה. "אני זוכר איך סוכנת שחקנים אמרה לי פעם שאני לא מתבייש להסתיר את זה שאני הומו. הופתעתי מזה מאוד ובהצגה אני משחק את הדמות של ההומופוב, אפילו שמעולם לא הסתרתי את מי שאני. זה בדיוק מה שאני רוצה להעביר - אי אפשר לברוח מהנטיות המיניות שלנו".
בחירה אמיצה נוספת של רם היא להוציא את ההצגה מתל אביב, העיר בה הוא גר, ולהעביר אותה לעיר הבירה. לדבריו, בחר בירושלים מכיוון שהאוכלוסייה המגוונת הופכת את פענוח תיק הרצח למסובכת הרבה יותר. "גם השותף שלי לכתיבה וגם השחקן הראשי בהצגה, אריאל יגן, ירושלמים. היה חשוב לנו שהחקירה תהיה מפורטת ותתנהל ברחובות שכולנו מכירים ויכולים לדמיין".
"אני מחליט מה מאה סטרייטים יעשו"
גואטה נולד וגדל באשקלון, עיר שאולי היה קשה לגדול בה כילד הומו בשנות ה-90, אבל הוא מעיד כי לא נחשף להומופוביה מעולם. "אולי יש לי מנגנון הדחקה מטורף ששומר עלי מאירועי העבר", הוא מספר. "אבל אולי לא קרה לי שום דבר כי לא נתתי לזה מקום, ואם מישהו היה מציק לי החזרתי לו. מעולם לא הייתי בארון ותמיד חייתי את חיי כפי שראיתי לנכון. אף אחד לא ערער אותי או פגע בי דרך הנטייה המינית שלי, כי לסביבה תמיד היה ברור שאני חי בשלום. המשפחה שלי תמיד תמכה בי ובזכותה הרגשתי שאני יכול להיות מי שאני רוצה ויכול לכבוש כל יעד".
עוד מילדות נמשך גואטה לסדרות וסרטי פשע. "לא הידרדרתי לרחוב ולפשע אמיתי בגלל המשיכה הזאת, אבל תמיד פחדתי שהחיפושים שלי בגוגל יום אחד יסבכו אותי," הוא מספר וצוחק. "אני יכול לחפש למשל 'איך אפשר להעלים נשק', 'כמה זמן יושבים בכלא על רצח משולש', 'זירות רצח מדממות' ועוד חיפושים ביזאריים כאלה. אני שמח שעד היום השב"כ לא הגיע אלי הביתה".
אבל עוד לפני שהמשיכה לקרימינולוגיה תהפוך לחלק בלתי נפרד מהאמנות שלו, נחשף גואטה לעולם הפשע בזמן שירותו הצבאי כסמ"ר בכלא 4, ממנו השתחרר לפני שש שנים. התקופה המשמעותית הזו, יחד עם ההיכרות מקרוב עם עולם הפשע, היו אלה שהיוו השראה להצגה החדשה. "באתי במגע עם הכלואים הכי בעייתים: חיילים שבגדו במדינה ואפילו חיילים שהיו להם תיקים שמעורבים עם ה-FBI. אלאור אזריה היה אחד החיילים האחרונים שלי לפני השחרור, ואפילו שפחדתי מאוד בתחילת השירות, התקופה הזו עיצבה אותי וגם הולידה את ההצגה".
איך היה לשרת בכלא 4 כהומו?
"פעם אחת חייל קרא לי 'יא הומו', אז עניתי ש'אני מחליט מה מאה סטרייטים יעשו'. זה היה ברור שאני הומו, אבל הם עדיין עשו את מה שאני אומר כי זה לא היה אישיו. אף פעם לא נתתי להם פתח לגרום לי להרגיש לא בסדר או שאני פחות מהם. היה מקרה שחייל הומו לא רצה לישון בתא עם חייל אחר כי הוא איים עליו בגלל שהוא הומו. התעקשתי שהם ישנו בתאים נפרדים כי ראיתי את הכאב של החייל, צעקתי על המפקד שלי שאני לא מוכן לתת למישהו להיות מאוים בגלל נטייה מינית. בסוף הצלחתי להפריד ביניהם".
לרכישת כרטיסים להצגה "תיק פתוח - רצח במועדון הטרנספר"
