"לא ראיתי אף אחד בערוץ 14 מתעצבן מזה שנותנים בלוקרים לילדים עם התבגרות מינית מוקדמת, אותו הטיפול שמקבלים ילדים טרנסים החל מגיל מסוים", התייחסה כתבת הבריאות של ערוץ 13 הילה אלרואי לטענות המטעות הסובבות טיפולי התאמה מגדרית לצעירים על הקשת הטרנסית בישראל. הדיסאינפורמציה סביב הנושא, בין אם בכתבות שער מסיתות על "להט"ביסטן" או האשמות בכריתת איברים על ידי גופי תקשורת שמרנים, עולה ביוקר לחברי הקהילה הטרנסית, שמתמודדים עם עלייה באפליה ובאלימות בחסות גורמים שמרנים.
מתוך רצון לחשוף את האמת המחקרית סביב הסוגייה, שמצליחה להוציא את הרע ביותר ממי שמנסה להרוויח הון פוליטי על גבה של הקהילה, הפיקה אלרואי ביחד עם יועץ התקשורת שלומי לאופר והבמאי לירן עצמור את "אמת פנימית", סרט דוקומנטרי בן 45 דקות שמביא את האמת על התנהלות ההתאמה המגדרית בישראל.
"הטרנסים לעתים מיוחסים בתור הילד החלש בכיתה ולכן קל לתקוף אותו", מסבירה אלרואי בשיחה עם mako. "הבנו שיש המון דמגוגיה וחוסר ידיעה בנושא הזה, גם בקרב הקהילה הגאה. מישהו באינטרנט כתב שבקנדה ילדה נכנסה למרפאה מאששת מגדר ויצאה ישר עם הורמונים. לא ראיתי את התחקיר ולא את הילדה, אבל בישראל זה לא קורה וחשוב לנו לשים את הדברים על דיוקם".
לאופר מספר שהוא רצה להביא את האמת על ההליך, בלי פרופגנדה ובלי אג'נדה, ולהבין למה דווקא הנושא הזה הפך לסוגייה פוליטית ותקשורתית, בניגוד לפרוצדורות אחרות דומות. "רצינו ליצור חופש עיתונאי אחר, לשאול שאלות קשות את כולם", הוא אומר. "רציתי להסביר לחברים מהקהילה כי המתקפה על הקהילה הטרנסית, וספציפית על ילדים טרנסים, מתרחשת בגלל שהם החולייה החלשה. עם ההומואים והלסביות כבר אי אפשר להתעסק, הם חזקים ונמצאים גם באזורים שמרניים בפוליטיקה. אך על טרנסים יותר קל ליצור דה-לגיטימציה".
"מספר הטרנסים בשנה זעום, אבל השיח עצום"
לאורך כל הסרט "אמת פנימית" משיבים גורמי מקצוע ומומחים בנושא על השאלות הבוערות בסוגייה הטרנסית. "היה לנו חשוב שמומחים אמיתיים ידברו ולא כאלה שיש להם דעה", מסבירים היוצרים. "אנשים מתחום בריאות הנפש, הרפואה ועורכי דין, והיחיד שהוא לא איש מקצוע שהתראיין זה ניצן הורוביץ, שהתייחס לנושא בזווית הפוליטית בתור שר הביטחון לשעבר", הם מסבירים. לאחר המחקר העיתונאי, יש להם הרבה מיתוסים לנפץ בנוגע לטיפולי התאמה מגדרית.
"יש מחשבה שכל ילד שמגיע, בכל גיל, מקבל טיפול הורמונלי ומועבר לניתוח", מתייחסת אלרואי למיתוסים. "זה רחוק שנות אור מהאמת. בפועל חצי מהאנשים שמגיעים לטיפול מאשש מגדר לא לוקחים הורמונים כלל, וילדים בישראל לא מקבלים טיפול הורמונלי מתחת לגיל 14". עוד מסבירה אלרואי כי טיפול בלוקרים הוא טיפול הפיך לגמרי שניתן לעיתים גם למתבגרים שנכנסו לשלב הבגרות שלהם מוקדם מדי. עוד היא מציינת כי ילדים מתחת לגיל 8 לא מקבלים אף טיפול תרופתי, וכי "ניתוחים תחתונים לא נעשים במדינת ישראל מתחת לגיל 18".
"התפיסה היא שעושים ניסויים בילדים, שעושים כריתת איברים וסירוס בגילאים מוקדמים", מוסיף הבמאי עצמור. "אומרים שהילד בחזקת ההורים ולכן אין להם זכות להחליט על גופו בדרך שטיפול מאשש מגדר נותן", הוא מסביר, ולאופר משלים: "אחרי ששוחחנו עם עשרות אנשים על הקשת הטרנסית ומשפחותיהם, לא נתקלנו באף מקרה שבו התהליך התחיל מצד ההורים שכפו על הילד להיות טרנס".
המפגש עם אנשים על הקשת הטרנסית ב"אמת פנימית" הוביל אותם לפגוש צעירה טרנסית מיוחדת במינה, את גאיה תמים בת ה-8, ואת משפחתה המחבקת והאוהבת. "רואים בסרט כמה שהסביבה שלה והחברות שלה מתייחסת לכל זה בבנאליות וטבעיות", מסביר עצמור על הדיאלוג המעניין עם תמים ומשפחתה המוצג בסרט.
לדבריו של לאופר, סיפורה של גאיה ומשפחתה מושך במיוחד משום שהיא מגיעה ממשפחה ארצישראלית קלאסית. "שלושה ילדים, גרים בשילת, משפחה שכולנו מכירים", הוא מסביר. "זה נוגד את התפיסה שמציגה את הטרנסיות בתור קונספט פרוגרסיבי. יש טרנסים בחברה הערבית, החרדית, הדתית-לאומית, זה קיים בכל מקום, והדבר היחיד שבעל הטייה חברתית זה האם הילד יכול להתמודד עם הדיספוריה המגדרית, וזה תלוי בקבלה החברתית סביב הטרנסיות"
השתתפות המשפחה בסרט אינה מובנת מאליה. "נדיר מאוד שמשפחה תסכים לסרט שכזה, גם כי יש סיכוי הם לא ירצו בעתיד שידעו שהילד לא חי במגדר בו הוא נולד, וגם בגלל שחשיפה כזאת עלולה להוביל לאלימות", הם אומרים. "בסך הכל מדובר בסדר גודל של 60 טרנסים וטרנסיות בשנה, אבל למרות שהמספר מזערי, השיח עצום". 
התרחיש הזה לא תלוש מהמציאות, בהתחשב במקרה של הילד הטרנסג'נדר בן ה-8 מגבעת שמואל, שעורר מחאה חריפה מצד גורמים שמרניים ומצד חברת הכנסת מיכל וולדיגר. גם למקרה ההוא יש התייחסות בסרט, ואמו מינדי אף התראיינה. "ניסינו לדבר גם עם מיכל וולדיגר", הם מספרים אך מציינים כי "היא לא רצתה". "לא פחדנו להגיע גם לאירוע כמו השקת הספר 'נזק בלתי הפיך' של אביגיל שרייר, או לאירוע של הוצאת סלע מאיר שהוציאה את הספר", הם מספרים על נסיונותיהם להגיע לקולות מהצד השני של המתרס הפוליטי. "ביקשנו ראיון עם העורכת הראשית, אביגיל שרייר, אבל לא קיבלנו אותו".
"הקהל רצה עוד מגאיה"
במשך 45 דקות, "אמת פנימית" מעמיד את הפרופגנדה האנטי-טרנסית במקומה ומראה איך שיח השנאה כלפי הקהילה הטרנסית מעוות על מנת להציג תעשייה שלמה של "סירוס כימי וכריתת איברים", לצד נתונים עובדתיים – אף אחד לא מחלק הורמונים לאף אחד, לא כורתים איברי, אחוזי ה"חרטה" מזעריים, ובסך הכל בכל שנה מגיעים למרפאות מאששות מגדר כ-30 ילדים טרנסים ו-30 ילדות טרנסיות.
למרות העובדות המגובות, זה לא עוצר את המתנגדים לאמת הפנימית להשמיע את חצי הסנט שלהם בצורת טוקבקים איומים בעמוד האינסטגרם של הסרט. בעוד אחד מסרטוני הפרומו צבר יותר מ-300 אלף צפיות, מאות תגובות תחתיו מאשימות את הסרט בעידוד "ניסויים בבני אדם". "אתם פשוט לא נורמלים", כתבה אחת. "תרבות החולי ונרמול הפסיכוזה עברו גבול, אנשים סוציופתים חולי שליטה בעלי דעות כביכול נאורות", הוסיף אחר. 
"אנשים עם דעה נחרצת לא ירצו לראות את הסרט כנראה", קובעת השלישייה. "הסרט מיועד לאנשים שרוצים לדעת את האמת המקצועית. רופאים ומומחים מדברים על חוויות מקבילות של הילדים בהם הם מטפלים, שעוברים אלימות וטרנספוביה ועדיין עוברים את הטיפול ולא מתחרטים. גם בסרט אנחנו מציגים כי אחוזי הפסקת הטיפול והחזרה למגדר הקודם הם מזעריים.
למורת רוחם של השונאים, "אמת פנימית" הולך להיות מוקרן בקיץ הקרוב בכל רחבי הארץ. "יהיו עשרות הקרנות ברחבי הארץ. יש המון פניות מארגונים, בתי חולים, בתי ספר ומוסדות רשמיים. אנשים אמרו לנו 'זה סרט שחשוב שיצפו בו', וכזה שקורא לאנשים לצפות, ללמוד ולהבין ורק לאחר מכן לגבש את דעתם", הם מסבירים בהתרגשות. "בסוף ההשקה של הסרט 450 איש עמדו על הרגליים ומחאו כפיים, הם רצו עוד מגאיה. לא באנו עם אג'נדה, באנו לעשות עבודה עיתונאית, ואנשים יצאו מהסרט עם דמעות".