לאחרונה עלתה בתיאטרון תמונע גרסה לסבית למחזה "תמונות מחיי נישואין", המבוסס על הסרט המפורסם של אינגמר ברגמן מתחילת שנות השבעים. הוא נחשב עד היום כאחת מיצירות המופת הגדולות של המאה ה-20, בעיקר בזכות העובדה שעסק בנושא בו מעטים אז העזו לדון בו - התפוררות חיי נישואין מושלמים. 

היצירה הציגה סיטואציה מאוד אינטימית בין בני זוג, הוציאה את כל הכביסה המלוכלכת ישר מהסל והייתה מטלטלת וקשה לצפייה. היא הסירה לראשונה את הזיוף מחייהם של בני זוג באופן חסר רחמים ובלתי מתפשר, גם של הדמויות, אבל בעיקר של הצופים. 

הגרסה הלסבית המקומית, שביימה נועה עטיה (28), עלתה בפעם הראשונה בתור תרגיל גמר בלימודי בימוי בתיאטרון סמינר הקיבוצים. זו ההצגה הראשונה שביימה עטיה הצעירה מחוץ לכותלי בית הספר והיא מספרת שתמיד חיפשה להתעסק בנושא הלהט"בי. 

"יצאתי מהארון לפני ארבע שנים וחיפשתי להתעסק בנושא, אבל לא רציתי לביים עוד מחזה על יציאה מהארון כי יש הרבה כאלה", היא מספרת. "רציתי להציג על הבמה זוג לגיטימי, עם אהבה ובעיות של זוג, אבל לסביות. זה נכון שהיציאה מהארון היא חלק משמעותי בחייו של להט"ב, אבל אחריה יש עולם שלם. יש מורכבות שקשורה גם ביחסים וגם בבני אדם". 

מתוך
מתוך "תמונות מחיי נישואין"|צילום: אלי קץ, יח"צ

ההצגה חודשה בתיאטרון הקאמרי ב-2017 בשיתוף תיאטרון גשר (בכיכובם של איתי טיראן ואפרת בן צור), ועטיה השתמשה בתרגום הקולח של הבמאי גלעד קמחי וטיראן עצמו, מה שהבטיח זרימה טבעית ומודרנית של הטקסט. 

ההצגה בנויה משש תמונות המציגות בלי פילטר רגעים מורכבים בחיי זוג לסבי המגדל שתי בנות. את תפקיד יוהאן מחליפה דמותה של תיאה (השחקנית תאיר שויקה), משנה לפרופסור באוניברסיטה, שברור מהרגע הראשון שהיא זו ש"לובשת את המכנסיים" בבית. בת זוגה, מריאן (השחקנית אחינועם גלבפיש, 29), היא עורכת דין שהולכת ומתפתחת תוך כדי המחזה. 

המחזה לא מתעסק ברעיונות מורכבים והוא מתעסק בעיקר בצרות של אנשים פשוטים, מה שהופך אותו למחזה שקל להזדהות עם העלילה שלו. כל מי שחווה אי פעם זוגיות בעייתית עם עליות ומורדות (ומי לא) מוצא את עצמו בתוך אחת משתי הדמויות, המתאכזרות אחת לשנייה במעטה של אינטימיות וכנות. הן לכאורה חיות בהרמוניה, אבל לאט לאט היא נסדקת עד הפיצוץ הבלתי נמנע.

מתוך
מתוך "תמונות מחיי נישואין"|צילום: דב בן ארי, יח"צ

עטיה מודה שלא הכירה את המחזה עד שבת זוג לשעבר הכירה לה אותו, וכבר בקריאה ראשונה היה לה ברור שמצאה את מה שחיפשה - מחזה נפלא על זוג, אשר בקלות ניתן להציג אותו בגרסה לסבית. למרות זאת, היא מספרת שנתקלה בהתנגדות מצד חלק מהמרצים שלה, שלא היו פתוחים מספיק לרעיון השינוי המגדרי, אבל היא לא נכנעה. 

"אחד הדברים המרגשים שקרו בעקבות הפיכת הזוג לנשים זו העובדה שגם גברים וגם נשים מצליחים ומצליחות לראות עצמם ועצמן בכל אחת מהדמויות", היא מספרת. "בגלל שאין מתח מגדרי, הבנים לא חייבים להזדהות עם הגבר והנשים לא חייבות להזדהות עם האישה - כל אחד יכול להזדהות לאיזו דמות שהוא רוצה, כי על הבמה הן מוצגות אנושיות ולא מגדריות". 

הבמאית מיקמה את ההצגה בחלל כהה, מינימליסטי, אשר מאפשר לצופים להתמקד בדבר החשוב ביותר - התפוררות היחסים. יש כאן רקוויזיטים מעטים מאוד, אבל השחקניות והטוטאליות שלהן להצגה ממלאות את כל הבמה. 

מתוך
מתוך "תמונות מחיי הנישואין"|צילום: דב בן ארי, יח"צ

אחד הדברים המסקרנים ביותר,איתם נכנסתי לאולם התיאטרון הייתה התהייה אם אמצא ערך מוסף בגירסה לסבית לסיפור כה הטרוסקסואלי אוניברסלי, אבל זמן קצר אחרי שהתחילה כבר הפסקתי לחפש. הבנתי את המשמעות האמיתית של "הגרסה הלסבית" - אפשר לקחת כל סיפור אוניברסלי ולהפוך את הדמויות בו ללהט"ביות, גם מבלי לשנות את כל העולם סביבן. לא צריך להתאמץ יותר מדי. מערכות היחסים הן אותן מערכות יחסים: לכולם יש משכנתא על הראש, ילדים, הורים מציקים וצרות שמעיבות על האהבה מכאן ועד להודעה חדשה. 

"ברגמן כתב מחזה על יחסים, על רגשות ועל בדידות", מסכמת עטיה. "לי היה ברור מלכתחילה, שבלי כל קשר למגדר, זה מרגיש לנו אותו הדבר. כי יחסים הם יחסים, רגשות הם רגשות, והבדידות היא בדידות. אצל כולם".

 לרכישת כרטיסים להצגה באתר תמונע