לפני שהאינטרנט הפך למרכז עולמנו וכל הדיסקים שבעולם נדחסו לתוך מכשיר קטן, "האוזן השלישית" הייתה מוקד עלייה לרגל של כל מי שרצה לחקור, ללמוד ולהתפתח בתחום. החנות שנפתחה בסוף שנות ה-80 והמשיכה להתעדכן לצד הטכנולוגיה הייתה המקום אליו הגיעו מיטב אמני ישראל, רק כדי לשאוב קצת ידע מהמוכרים ואנשי הצוות. ומי לא היה שם? אביתר בנאי (שגם עבד בחנות), ערן צור, נינט, קובי אוז, רונה קינן, דודו טסה - וזו רק רשימה חלקית.
"הזיכרון הראשון שלי מהחנות הוא בגיל ההתבגרות. הגעתי כדי לאסוף כל מיני סרטים צרפתיים מספריית הווידאו", מספר בשיחה עם mako אביב נטר, המנכ"ל החדש של "האוזן השלישית-לייב". "אני לא אשכח איך רדפתי אחרי הקופסאות עם המדבקה האייקונית 'המומלץ'. זאת הייתה תקופה אחרת. מכל קלטת היו רק כמה עותקים בודדים ובפעמים שלא הספקתי להשיג עותק בזמן הרגשתי פספוס גדול".
אחרי שנים ארוכות בהן כיכב בחיי הלילה של ברלין, עם ליינים מצליחים שחלקם רצים עד היום כמו ,Berlin Meschugge, CITYBOY, Breakfast Club, Meshuggah, ולאחר שתקלט בכל רחבי אירופה (ורשה, קופנהגן, ציריך, אמסטרדם, בלגרד ועוד) נטר החליט לחשב מסלול מחדש.
"אפשר לקרוא לזה משבר גיל 30 קלאסי", הוא אומר בחיוך. "במובן מסוים המגורים בברלין היו לי נוחים יותר. יש שם למשל חוק דיור מדהים, שנותן אופציה להישאר באותה דירה שבע שנים, ואני בן-אדם שמאוד צריך את הפינה שלו. אבל למרות זאת, בשלב מסוים הדברים התחילו להרגיש קצת חלולים, החיוכים הפכו ריקים והעבודה לרוטינה. תמיד רציתי להתעסק באמנות ואמרתי לעצמי שזה או עכשיו או לעולם לא". 
כשפניו אל עבר הפרויקט החדש הבא בארה"ב, הוא נחת בישראל לביקור ביניים קייצי, אבל בסוף נשאר הרבה מעבר למתוכנן. "אמא שלי בדיוק חלתה, האחים שלי גרו מחוץ לארץ והרגשתי שאחרי הרבה שנים שלא הייתי כאן עכשיו זה הזמן שלי להיות ליד ההורים", נזכר.
כאן, הרחק מאירופה, נטר החל להתגעגע למרכזים אמנותיים שמאגדים בתוכם הכל - חיי לילה, תערוכות אמנות ואירועים למען הקהילה. הגעגוע הזה גרם לו להבין שזה הדבר בו הוא רוצה להתעסק, אז אחיו הציע לו להקים מקום שכזה ממש כאן בישראל. "אמרתי לו שהוא משוגע, שאין מצב לעשות דבר כזה בתל אביב", נזכר נטר. "אבל השתעשעתי עם הרעיון. ניסיתי לחשוב איך כן אפשר לחבר את החזון שלי למה שקורה כאן. חיפשתי האנגרים, אבל הכל היה מלא בבירוקרטיה ושום מקום לא התאים, עד שיום אחד חברה הזכירה לי שמקום כזה כבר קיים - האוזן השלישית".
וכך, אחרי 33 שנות ניהול, עברה הבעלות של המוסד הוותיק לידיהם של האחים נטר, שהקימו את קבוצת "ילדי האוזן השלישית". בדומה לגדולי האמנים בישראל, כל חבר בקבוצה החדשה חווה זיכרון משמעותי מהאוזן בנקודה מסוימת בחייו וחלקם אף עבדו במקום בעבר. כולם ביחד גייסו כספים, עבדו על פיתוח עסקי והחלו בשיפוץ המקום.
היום, כבר לא נשאר זכר למקום הישן, מלבד קיר לבנים שנותר כדי לחלוק כבוד למסורת של המקום. אם בעבר תפוסת הקהל בחלל העליון עמדה על כמות של כ-100 אנשים, כעת הוא כולל שתי רחבות שיכולות להכיל יחד קהל של 600 איש. כדי להתחשב בשכנים, נבנו מבואה ושני קירות נוספים והוקמה קבוצת וואטסאפ לכולם שתקל על התקשורת. נוסף על כך, צורף למקום, שנקרא היום "OZEN - מרכז תרבות קצה", גם מועדון "הבוטלג" לשעבר, ששופץ והורחב גם הוא, וכיום יכול להכיל כ-500 בליינים נוספים. "הייתי מופתע לגלות שהדברים הרבה יותר פשוטים ממה שחשבתי", אמר נטר. "גיליתי מוסד ותיק עם תשתית מצוינת שצמא מאד להתפתח. הבנתי שהחברה שסיפרה לי על האוזן צדקה - יש מקום כזה בתל-אביב, מקום אחד, שזה התפקיד שלו". 
מה לדעתך מייחד את חיי הלילה של OZEN - מרכז תרבות קצה?
"מה שאני יודע לעשות זה חיי לילה, אבל אם אין לאן לקחת את זה הלאה, אז תחושת הריקנות מגיעה מאוד מהר. עבורי, חיי הלילה הם דרך להביע את האומנות שלך - זה הרבה יותר מליין, או די-ג'יי שמנגן, זאת התכנסות חברתית ותרבותית לכל דבר ועניין. כרגע חיי הלילה בעיר נשענים לרוב על ליינים ומסיבות ספציפיות, ופחות על בית פיזי. אנחנו פועלים הפוך - כל אירוע יכול לעמוד בפני עצמו, אבל כולם גם מתחברים יחד. אנחנו משלבים את כל החללים שיש לנו להציע וככה נוצרות מסיבות בשילוב תערוכות, שילוב של מוסיקה ישראלית, ושל קולנוע".
כל חברי הצוות של המקום להט"ב. זה חלק מהשינוי שהמקום עובר?
"האמת היא שעד שלא האירו את עיניי בנוגע לזה לא שמתי לב. זה נוח ומפרה לעבוד אם אלו האנשים שלצידך, ואם יש לנו מניע נוסף משותף זה רק מוסיף לכל העשייה. אני מאמין כי המסיבה היא האנשים שמרכיבים אותה והדבר שהכי משמח אותו הוא לעבוד כשאני מוקף באנשים מלאי דמיון".
בין חברי הצוות ניתן למצוא את נאטישה שפנר, מנהלת התוכן של המועדון והבוקרית האגדית של הלבונטין, ודניאל גת – ראש הסושיאל של המועדון. יחד איתם גם ברק קריספ, סמנכ"ל השיווק שיצר בעבר את סדרת הרשת הגאה "פאטוץ'", ונטע רם, בוקרית המועדון ומוזיקאית מחוננת. חבר הצוות הוותיק ביותר הוא סטיב ברזילי, שהתחיל את דרכו כעובד בספריית הוידאו של האוזן, עובד כיום על תקן המנהל האדמיניסטרטיבי והלב הפועם של המשרד.
אבל לא רק הצוות להט"בי, גם בתוכניה המתחדשת של המועדון הישן-חדש תוכלו למצוא לא מעט מסיבות שזועקות גאווה, כמו ליין ה-JIZZ, ליין ה-VENUS וליין ה-PTSD, שעברו לאחרונה ללוקיישן החדש, ומסיבות נוספות שנוחתות בשלמותן היישר מגרמניה, כמו CITY BOY, DURCH ו-MEMBERS. יותר מזה, בהופעה פומבית נדירה, התארח בשובע ההשקה של המועדון הדי ג'יי והמפיק המוזיקלי הבינלאומי עופר ניסים, שתפס את העמדה לצד בן טיפוחיו אלירן הלוי. 
ה-OZEN גאה עכשיו יותר מתמיד, זה אומר שיש עוד תוכניות לחודש הגאווה?
"בטח. ביום רביעי שלפני המצעד יהיה ספיישל שיכול לקרות רק כאן - להקות אינדי עושות שרית חדד. זה בעצם המשך להופעות שכבר עשינו, בכל פעם בהשראת זמרת אחרת כמו ביורק וענבל פרלמוטר. למחרת, ערב לפני המצעד, יתקיים ערב שלם עם אמנים מהשורה הראשונה שכל ההכנסות שלו הן עבור הגג הורוד".
ובסופ"ש הגאווה עצמו?
"מגרמניה יגיע הליין האגדי 'HOUSE OF SHAME', בהנחייתה של שנטל, שהיא בעצם השמעון פרס של חיי הלילה בברלין. היא התחילה להפיק מסיבות מחתרתיות כדי לצאת ממעגל הזנות ולהיות עצמאית, והיום היא גדולה ברמה שאין בן-אדם שלא מכיר אותה. גם אחרי כל-כך הרבה שנים, המסיבה הזאת עדיין מתרחשת בכל יום חמישי. בפן האישי אני יכול להגיד שהיא חינכה ולימדה אותי כל מה שאני יודע על חיי לילה ועל הגישה אליהם. היא בן אדם מאוד מעניין, בוטה וישיר". 
על מנת שיוכלו לאחד קהילות ולעודד אותן לתרום בחזרה, החליטו נטר והצוות כי 15 אחוז מכל היקף הפעילות של "OZEN" יהיה פרו-בונו, שלא למטרות רווח. "בערב יום הזיכרון ערכנו ערב זיכרון אחר של 'רדיו קצה', ערב אלטרנטיבי של שירי נופלים בביצועים אחרים", נזכר נטר. "ליין אחר שאנחנו מריצים, METAMORFOZA, הוא מסיבה שחוגגת את התרבות הטרנסית וחלק מן ההכנסות הן תרומה עבור 'פרויקט גילה להעצמה טרנסית'. הפן הקהילתי תמיד נמצא לנו בראש וזאת רק ההתחלה. מתבשלים עוד שיתופי פעולה מעניינים וחשובים".
אתר ה-OZEN מרכז תרבות קצה
עמוד הפייסבוק של ה-OZEN מרכז תרבות קצה