המילה "קוקסינל" נחשבת לאחד מכינויי הגנאי הנוראיים ביותר המיוחסים לקהילה הגאה בישראל, זאת למרות שהמילה עצמה רחוקה מלהיות פוגענית. למעשה, "קוקסינל" (Coccinelle) היא המילה הצרפתית לחיפושית היפהפייה "מושית השבע", המוכרת יותר בתור "פרת משה רבנו". העובדה הזו אמנם כבר ידועה לרבים, אבל עדיין, עבור הישראלי הממוצע היא עדיין נחשבת לקללה עסיסית כלפי הומואים ונשים טרנסג'נדריות, וזאת בזכות - כן, בזכות - אישה פורצת דרך, שחברת גוגל בחרה לציין את השנה ה-91 להיוולדה: ז'קלין שרלוט דיפרנואה, אמנית במה שנודעה גם בשם הבמה שלה "קוקסינל".
"בגיל ארבע ידעתי שאני שונה", אמרה דיפרנואה באחד הראיונות שלה בעבר. "הייתה ילדה, אבל אף אחד לא הצליח לראות את זה". כשהייתה בת 22, החלה להופיע דיפרנואה כנערת מקהלה ב"שה מאדאם ארתור", קברט פריזאי בו אמא שלה מכרה פרחים. כבר אז השתמשה בשם הבמה הנודע שלה, שעם השנים (לטוב ולרע) הפך איקוני בדיוק כמוה. בגיל 27 היא כבר נסעה לקזבלנקה, שם עברה ניתוח תחתון להתאמה מגדרית. "אחרי הניתוח, הרופא אמר לי 'בונז'ור, מדמואזל', וכך ידעתי שהוא הצליח", סיפרה.
בתור היפהפייה שהייתה, קוקסינל פיתחה מופע בימתי בהשראת סמלי הסקס הגדולות של אותן שנים: מרילין מונרו האמריקאית והשחקנית הצרפתייה בריז'יט בארדו. ב-1960, נישואיה הראשונים לעיתונאי הספורט פראנסי בונה קבעו תקדים – קוקסינל הפכה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה שנישאה לגבר. "דרישתם היחידה", כך סיפרה, "הייתה שאעבור טבילה מחדש תחת השם 'ז'קלין". עם זאת, כיאה לכוכבת בסדר הגודל של מונרו ובארדו, אלו לא היו נישואיה האחרונים; קוקסינל נישאה עוד פעמיים בחייה. בעלה השלישי והאחרון, תיירי וילסון, היה אקטיביסט טרנסג'נדר בעצמו.
ב-1964 קוקסינל הגיעה לישראל כדי להופיע כאן עם הלהקה שלה, "קרוסל". זו לא הייתה הפעם הראשונה שלה כאן, אבל אז החליטה האייקון הגאה לעורך סיבוב הופעות מקיף יותר, שכלל גם הערים תל אביב וחיפה. בין האנשים שישבו בקהל אז וצפו בדיווה היו גם ננסי שניידר וגילה גולדשטיין, מחלוצות הקהילה הטרנסית בישראל. אלו היו ההופעות האלה, ככל הנראה, שביססו את המילה "קוקסינל" בתור מילת גנאי נרדפת לאישה טרנסג'נדרית, ובכינוי גנאי לגברים לא-הטרוסקסואליים או "נשיים" בכלל.
בנוסף לפועלה הבימתי (והלשוני), קוקסינל עזרה לייסד את הארגון הצרפתי "Devenir Femme" ("להפוך לאישה"), שמספק תמיכה מעשית ונפשית לכל מי שמתכוונים ומתכוונות לעבור התאמה מגדרית. בנוסף, היא עזרה להקים את המרכז לעזרה, סיוע ומידע לטרנסג'נדרים וזהות מגדרית.
בשנת 2006 עברה דיפרנואה שבץ מוחי, בעקבותיו התאשפזה. חודשים ספורים אחריו, היא הלכה לעולמה בגיל 87. קוקסינל הייתה חלוצה, פורצת דרך ואייקון בפני עצמה, וההנצחה של גוגל את זכרונה היא קמצוץ קטן של כבוד גדול לו זכתה אחרי מותה. עיריית פריז, לצורך העניין, החליטה לקרוא לטיילת הסמוכה למועדון "מאדאם ארתור" על שמה.