קיו-פורס (Q-Force)
הביקורות חלוקות לגבי סדרת האנימציה למבוגרים החדשה של נטפליקס. מצד אחד, היא בדיוק מה שלהט"ב היו צריכים בחיים האלה - קומדיה גאה וקלילה בהשראת ג'יימס בונד וסרטי פעולה, שזונחת את הוייב ההטרוסקסואלי והגבריות הרעילה (אבל לא מתעלמת ממנו), ועמוסה במחוות ורפרנסים לתרבות קווירית: בריטני, אריאנה גרנדה, ארין ברוקוביץ' ואפילו האירוויזיון, וזה רק עד הפרק הרביעי. מצד שני, היא גם עמוסה בכל כך הרבה סטריאוטיפים לעוסים, שלפרקים היא מרגישה כמו סדרה מתחילת שנות ה-2000.
העלילה עוקבת אחרי סטיב מריוות'ר (מרי), סוכן חשאי בסוכנות ביון אמריקאית, הזוכה באות מצטיין המחזור. במעמד הענקת התואר הוא יוצא מהארון כגבר גיי, מה שגורם למנהל המוסד ההומופוב המוצהר לשלול ממנו את התואר ולהעביר אותו לסוכן באק, שהוא במקרה סטרייט ("אבל אין לזה שום קשר - הכל לג'יט").
הסוכן מרי מוצב מחדש במערב הוליווד הלהט"בקית+ ומרכיב צוות מרגלים מובחר: בת, אישה לסבית שחורה שמנהלת חיים כפולים ומסתירה את עבודתה מבת זוגה לה היא נשואה ("בדייט הראשון פתחנו חשבון בנק משותף"), טווינק, אשף תחפושות נשי וגמיש המתמודד עם לא מעט דאדי אישיוז ("הרבה אנשים היו משלמים 7.99 דולר לצפות בו משמרטף עלי"), וסטאט, האקרית מוכשרת שמסתירה סוד גדול. הצוות, שכולם מכנים Q-Force, מחכים עשר שנים לקבל חקירה, אבל כשזה לא קורה - הם מחליטים לחפש משימה וחושפים עסקת נשק גרעיני בה גם הממשלה מעורבת.
ייתכן והסדרה חוטאת בייצוג גאה סטריאוטיפי מיושן קצת, אבל אפשר להתנחם בכך שגם הייצוג הסטרייטי לא מחמיא במיוחד, ואולי זאת בדיוק הכוונה. בשורה התחתונה, יש כאן ניסיון מוצלח ליצור טראש גאה שמעמיד במרכז העלילה לא רק דמויות קוויריות, אלא את כל התרבות הגאה. הטקסטים קולחים, התזמון הקומי מושלם, דיבוב הדמויות מדויק והעונה הראשונה כוללת רק 10 פרקים בני 25 דקות כל אחד - מה שהופך אותה מושלמת לבינג' של ערב אחד.
רגע בלתי נשכח: במהלך עבודת "ריגול הסקס" הראשונה שלו, מריוות'ר נאלץ לקבל עצות סקס מבאק הסטרייט.
איפה לראות: נטפליקס.
החטא
לא מעט דובר על הסדרה מאז שיצאה, אבל מי שלא הספיק לראות אותה זה בדיוק הזמן לבינג' השלמה דחוף, לא רק בגלל שהיא שיעור היסטוריה מאלף על פרוץ מגפת האיידס, האנשים שנקטפו על ידה ואלו שעשו הכל כדי לסייע; אלא גם בגלל שהיא פשוט טלוויזיה במיטבה.
הסדרה עוקבת אחרי ארבע דמויות: ריצ'י, קולין ורוסקו הגייז, וג'יל הסטרייטית, אשר חולקים דירה בלונדון, הרחק מעיירות הפרברים השמרניות של אנגליה בשנות השמונים. בהתחלה הכל נראה ומרגיש נפלא, אבל ברגע שהמגפה מתדפקת על דלתם, "החטא" מפסיקה להיות סדרה כיפית על גייז שמתנסים בסקס לצלילי פופ אייטיזי, ומתחילה להיות המקבילה הטלוויזיונית לבוקס בבטן. דמויות אהובות לפתע כואבות וגוססות בדרכים שלא יוצאות מהראש, אבל עדיין אי אפשר להפסיק לצפות ברצף בכל חמשת הפרקים בזה אחר זה.
רגע בלתי נשכח: החבורה באה לבקר אחד מהם בבית החולים ומגלים כמה חזק מכה בו המחלה
איפה לראות: הסדרה זמינה במלואה בשירות ה-VOD של yes.
פוזה
אם קולנוע דוקומנטרי פחות מדבר אליכם תוכלו למצוא נשים דומות לגיבורות "פריז בוערת" גם ב"פוזה", וזה לא במקרה. סדרת הטלוויזיה פורצת הדרך של ריאן מרפי היא סוג של גרסה עלילתית ל"פריז בוערת". עבור הצופה שרוצה להשכיל במהלך יום כיפור, בינג' משולב של "פוזה" עם "פריז בוערת" יכול להראות בדיוק מה טיב החסד שעשה מרפי, יחד עם הנשים והגברים איתם כתב את הסדרה, לגיבורות שלו.
"פוזה" מתארת ועוקבת אחרי סצנת הנשפים של שנות התשעים ותרבות הווג, כשברקע המכות הקשות שריחפו מעל הקהילה הגאה באותם הימים - איידס, אלימות וסמים. אבל למרות זאת, היא נתנה לגיבורות, שחייהן במציאות לא היו כל כך זוהרים, את הסוף הטוב שתמיד הגיע להן, מבלי להתעלם מהקשיים איתם התמודדו. אם ב"פריז בוערת" הנשפים נערכו באולמות נטושים ומוזנחים עם תאורת פלורסנט מאולתרת, "פוזה" הכניסה אותם אל אולמות זוהרים ומלאי גלאם, בדיוק כמו הדמויות עצמן.
רגע בלתי נשכח: אלקטרה, הדיווה הגדולה של הסדרה, חוזרת לעבוד בחשפנות, כשברקע מתנגן "Private Dancer" של טינה טרנר.
איפה לראות: שתי העונות הראשונות זמינות בנטפליקס. העונה השלישית והאחרונה זמינה ב-VOD של yes.
חסד מופלא
בראשית היה עמוס גוטמן, במאי שעבודותיו לא נועדו בשביל כולם. סרטיו היו אמנותיים וקודרים מדי בשביל הישראלי הממוצע, ודאי זה שחי בשנות השמונים והתשעים, ויותר מזה - יצירותיו היו הראשונות בתולדות הקולנוע הישראלי להציג "הומוסכסואליסטים", כפי שפעם היה נהוג לכנות גייז בישראל.
לדעת רבים, "חסד מופלא", סרטו הרביעי והאחרון של גוטמן, היה הטוב ביותר מבין הסרטים שביים בחייו הקצרים. הוא עוקב אחרי בחור צעיר וגאה שמתאהב בתומאס, תושב חוזר מניו יורק אשר גוסס מאיידס, ובו מטפלת אימו המותשת (השחקנית המבריקה רבקה מיכאלי). בנוסף למיכאלי, ולצד רשימת שחקנים מפוארת שפעם הייתה אנונימית (אקי אבני, שרון אלכסנדר וגל הויברגר), בסרט כיכבה גם עדה ואלרי טל, אחת הנשים הראשונות במדינה שעברו התאמה מגדרית, ושמרה את היותה טרנסית כסוד עד יום מותה.
"חסד מופלא" הוא סרט יפהפה ועצוב מאוד, על אהבה בלתי אפשרית ועל תל אביב שהייתה ולא תחזור עוד. מספר חודשים אחרי שיצא "חסד מופלא", גוטמן עצמו נפטר מאיידס, בגיל 39 בלבד.
רגע בלתי נשכח: יהודית, בגילומה של רבקה מיכאלי, במונולוג קורע לב על הכאב שבידיעה כי בנך יחידך גוסס בהשגחתך ממחלה חשוכת מרפא.
איפה לראות: הסרט זמין כעת להשכרה ב-15 שקלים בלבד באתר של קרן הקולנוע הישראלי, וב-HOT VOD.
אור ירח
המבקרים שיבחו, הקהל התרגש, אבל אז הגיע טקס האוסקר. כשכל העולם צופה, קטף המחזמר ההטרוסקסואלי "לה לה לנד" את פרס הסרט הטוב ביותר, ואז קרה הדבר הכי לא צפוי שאפשר לקרוא: מגישי הפרס קראו בשמו של הסרט הלא נכון, ורגע אחרי התגלה כי "אור ירח" היה למעשה הסרט הזוכה.
זה היה הרגע המשוגע ביותר בתולדות האוסקר. יעברו שנים עד שנבין מה השתנה בהוליווד ברגע בו סרט על גבר שחור והומו נהיה לסרט הגדול של 2014, אבל השינוי בא, ולסרט היפה של בארי ג'נקינס (שביים שנתיים אחר כך סרט יפה באותה מידה, בשם "הסיפור של רחוב ביל") יש חלק גדול בכך. אבל אין צורך להבין את השינוי הזה במהלך הצפייה ב"אור ירח" – צריך פשוט לראות, להקשיב ולהתרגש משני ילדים שחולקים נשיקה ראשונה בחוף ים, לאור ירח.
"אור ירח" עוקב אחרי שיירון, גבר שחור, ומציג שלוש תמונות מחייו: כילד, כנער וגבר מבוגר. במהלך הסרט, הגיבור מכיר את דמות האב היחידה שתהיה לו, מתעמת ומוחל לאמא הנרקומנית וגם מתנסה מינית עם חבר כיתתו. זה נוגע, כואב, מרגש, חכם ומצליח לשלב בצורה מפתיעה בין אינטנסיביות לעדינות.
רגע בלתי נשכח: שיירון סולח לאמא שלו.
איפה לראות: הסרט זמין בשירות ה-VOD של HOT ו-yes
אישה פנטסטית
כשהסרט יצא לראשונה, אנשים לא יכלו אלא לתהות: יכול להיות שדניאלה וגה, השחקנית והזמרת הצ'יליאנית שכיכבה בו, תהפוך לאישה הטרנסית הראשונה המועמדת לפרס האוסקר?
"אישה פנטסטית", בבימויו של סבסטיאן לליו, מספר את סיפורה של מרינה, זמרת ומלצרית שזה עתה עברה לגור יחד עם בן זוגה, המבוגר ממנה בכמה עשרות שנים. כבר בתחילת הסרט הוא מוצא את מותו ממפרצת במוח והצופים נשאבים להליך האבלות של מרינה על אהובה שהלך, אבל גם לקושי הבסיסי שלה לזכות בהכרה על ידי החברה כאישה לכל דבר ועניין.
וגה ולליו זכו להכרה בינלאומית בעקבות עבודתם, והיצירה הפכה לאחד מסרטי המיינסטרים הראשונים שהיו פשוט דרמה קונבנציונלית על אישה טרנסית, שגם גולמה על ידי אישה טרנסית - ובכך עשתה היסטוריה. האוסקר אולי פספס את ההזדמנות לעשות היסטוריה ולא נתנו מועמדות לוגה על הופעתה, אבל הסרט עצמו זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.
רגע בלתי נשכח: מרינה במועדון, ולמרות שהיא אבלה וכואבת, לרגע אחד - כולם רוקדים לפי הקצב שלה.
איפה לראות: ה-VOD של הוט
לא פה לא שם
עבור צופים ישראלים רבים, הצפייה ב"לא פה לא שם" היא סוג של הלם. "מתברר", כך רבים הבינו, "שגם נשים ערביות יודעות לחיות את הסצנה התל אביבית".
סרטו של מייסלון חמוד מציג שלוש נשים שחולקות דירה אחת בתל אביב: לילה, נור וסלמה. לילה היא עורכת דין יפיפיה שרוצה זוגיות עם מישהו שיקבל את העובדה שהיא עושה מה שבא לה, איך שבא לה; נור היא אישה דתייה שמתמודדת עם השידוך שלה, שהוא הרבה פחות חלומי ממה שקיוותה; ונור מתמודדת עם החיים בארון. נור לסבית ואוהבת את מי שהיא, אבל משפחתה לא יודעת. הבעיה הכי גדולה - היא כבר מאורסת לגבר.
"לא פה לא שם" הוא סרט חזק, מצחיק, פמיניסטי ומרגש על שלוש נשים שרוצות לחיות בתנאים שלהן ומוצאות את עצמן בין שני עולמות, שאף לא אחד מהם מקבל אותן כמו שהן היו רוצות.
רגע בלתי נשכח: אחרי אחת הסצנות הכי טראומטיות בסרט, הנשים רוקדות. כמו שמגיע להן.
איפה לראות: הסרט זמין כעת להשכרה ב-15 שקלים בלבד באתר הקרן לקולנוע ישראלי
פריז בוערת
מובן מאליו לומר שמדובר באחת היצירות החשובות ביותר בתרבות הקווירית בכל הזמנים, אבל יותר מזה - "פריז בוערת" הוא אחד הסרטים הדוקומנטריים הטובים ביותר שנוצרו אי פעם. הדוקו מלווה את סצנת הנשפים המחתרתית בניו יורק של תחילת שנות התשעים, ומציג שורה של נשים טרנסיות אמיצות ומלכות דראג בלתי נשכחות, שנלחמו בימים ההם על זכותן להיות מי שהן; נשים כמו ונוס אקסטרווגנזה ופפה לבייז'ה הן דמויות שכל מי שרוצה להכיר את ההיסטוריה של הקהילה הגאה חייבת לדעת את שמן.
המבט הלא-ממצמץ והאותנטי של הבמאית ג'ני ליווינגסטון על אותן דמויות סיפק כמה דימויים בלתי נשכחים של דמויות שקשה להאמין שחיו בחיים עצמם. למעשה, הן כל כך אפיות עד כדי כך שקשה להאמין שהן אינן פרי מוחו של תסריטאי עם חוש לקאמפ. אבל הן היו, והן חיו בעוצמה בלתי מתפשרת, ובזכות "פריז בוערת" אנחנו יכולים לחיות אותן שוב ושוב ושוב. ואם עד עכשיו זה לא היה ברור - מדובר בסרט חובה.
רגע בלתי נשכח: הגילוי על גורלה של ונוס אקסטרווגנזה.
איפה לראות: הסרט זמין לצפייה ישירה באורך מלא ב-YouTube
כאב ותהילה
"הבמאי הגיי הטוב ביותר אי פעם" הוא טייטל שיכול להישמע מקטין כשמדברים על פדרו אלמודובר, בין השאר בגלל שרבים יטענו שהוא הגדול מכולם, גם במקצה של ההטרו'ז. כך או כך, כמו במאים גדולים אחרים, "כאב ותהילה" הוא ניסיונו האישי של אלמודובר ליצור אוטוביוגרפיה קולנועית המבוססת על סיפורו האישי.
"כאב ותהילה" מספר את סיפורו של הילד שתמיד ידע שהוא שונה ותמיד רצה לספר סיפורים, ועוקב גם אחרי חייו כמבוגר מלא חרטה, על האמנות שיצר ועל הגברים שאהב. אלמודובר יודע בדיוק מה טוב לו, ולכן לתפקיד הראשי לוהק לא אחר מאשר אנטוניו בנדרס הלארד - כי אם אפשר לעשות סרט על עצמך בכיכובו של מאהב לטיני הורס, אז למה לא? אגב, על תפקידו בסרט בנדרס זכה למועמדות הראשונה לפרס האוסקר, ובצדק רב.
רגע בלתי נשכח: סלבדור, גיבור הסרט, עושה את מה שכל הומואית מתחילה יודעת שלא עושים, ומזמין אליו הביתה את האקס המיתולוגי שלו.
איפה לראות: ב-VOD של yes
יונתן אגסי הציל את חיי
אזהרת טריגר: הסרט "יונתן אגסי הציל את חיי" הוא לא סרט קל לצפייה וכולל שימוש בסמים, מין ופגיעה מינית. למרות זאת, האמיצים שיצפו בו יגלו יצירה מעמיקה, קשה ומעוררת תקווה על גבר עם יצר להרס עצמי, שכמה מהרעות החולות של החברה דרדרו אותו נמוך יותר ויותר.
לתקופה מסוימת, יונתן אגסי היה אחד הגייז הישראלים המפורסמים ביותר בעולם; הוא היה כוכב פורנו עטור פרסים שהתקבל בברכה במועדונים בכל רחבי העולם, אבל לצד זה הוא נאלץ להתמודד עם התמכרות לסמים, שדים מעברו ואנשים אהובים שהלכו. למזלו של יונתן, אמא שלו הייתה ההצלה של חייו. היא אוהבת אותו בלי תנאים, כמו שלכולם מגיע להיות אהובים. ועל זה בסופו של דבר מספר "יונתן אגסי הציל את חיי": על תהומות והגאולה מתוכם. הוא מאיר זרקור על המקומות האפלים בקהילה הגאה, כאלה שעלינו להאיר אותם באור בוהק, לפני שיהיה מאוחר מדי.
רגע בלתי נשכח: יונתן ואמא שלו חבוקים על החוף.
איפה לראות: HOT VOD.