לפני שנה בדיוק, התיישב ברוס ג'נר על הספה הכי אפורה בעולם, וסיפר לדיאן סויר, האישה שכבר שלושים שנה מספרת לאמריקאים דברים שהם כבר קצת חושדים בהם אבל לא מרגישים בנוח להודות בהם בקול רם, שהוא באמצעו של תהליך מעבר מגדרי. כשלושה חודשים לאחר מכן, קיבלנו בקול תרועה רמה את קייטלין ג'נר, שיצאה לאוויר העולם במקבילת הצהובונים לניתוח קיסרי – והצטלמה לשער אייקוני במגזין "ואניטי פייר". ג'נר, שלפני המעבר היה ידוע כמדליסט אולימפי מהסבנטיז וכאביה החורג של קים קרדשיאן, ישב מול סויר בקארה שהוחזק מאחורי האוזניים, ואישר בפניה את השמועות שכבר רחשו בהוליווד כבר שנים.
ABC Breaking News | Latest News Videos
והעניין פה הוא לא השמועות, כי רכילות תמיד היתה ותמיד תהיה. במחי ראיון, הפכה קייטלין ג'נר לאישה הטרנסג'נדרית המפורסמת ביותר בעולם. הבקיעה שלה מהגולם כאישה מרשימה ומטופחת היתה אחד הרגעים התרבותיים המכוננים של 2015, ו"אני קייט", תוכנית הריאליטי שליוותה את חייה החדשים, נראתה כמו הצעד הכי הגיוני. כולם רצו לרחוץ באורה של קייטלין – היא זכתה בפרסים, אירחה סלבריטאים, לחצה ידיים והיתה אורחת הכבוד במצעד הגאווה בניו-יורק, מהאירועים הגאים הגדולים והמתוקשרים ביותר בעולם.
תסביך ביונסה
אבל הסדקים בתדמית לא אחרו להתגלע. שרשרת של התבטאויות טרנספוביות יותר ופחות, ירידה עקבית ברייטינג של "אני קייט" ובעיקר תמיכה ציבורית במועמדי המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית – כל אלה גרמו לציבור האמריקאי לזקוף גבה ולשאול האם באמת לילד הזה התפללו. תוך שנה הפכה ג'נר ממאמי לאומית למושא לעג. מאייקון נערץ של אומץ וחדשנות לסבתא מטורללת שאומרת דברים גזעניים בארוחת שישי. מהכוכבת שהעזה לערער על מעמדה של קים קרדשיאן ולהפוך לאישה הכי מפורסמת בעולם, לכוכבנית סוג ב' עם ריאליטי מקרטע בערוץ E.
וזה, כמובן, לא לגמרי הוגן, מכמה טעמים – קייטלין ג'נר היא סלב, והיא עשתה סלביזציה של טרנסג'נדרים. אולם בשונה, נאמר, מהאופן בו התקבלו מדונה ואנג'לינה ג'ולי שנהגו לנסוע למדינות אפריקאיות ולבחור בהן ילדים לאימוץ בצעדים שנראו הומניטריים ויחצ"ניים בו זמנית, ג'נר הפכה למטרה קלה מדי. האם הצעד האקטיביסטי שעשתה שיפר את מעמדה בהוליווד? בהחלט. אבל האם מישהו באמת חושד שהיא יצאה מהארון ואך ורק כדי להתפרסם? כנראה שלא. אפילו הוליווד לא צינית עד כדי כך. ג'נר סובלת מ"תסביך ביונסה", תופעה סלב-רפואית חמורה שהמצאתי כרגע. במעבר בין הקאסטות של התהילה, בהפיכה שלה משחקן משנה בריאליטי לדמות ראשית ברמת התהילה הגבוהה ביותר, קייטלין גנ'ר צברה גם אחריות ציבורית. כמו ביונסה, שמרגע שהחלה להתבטא בנושאי מגדר, אתניות וההיסטוריה הגזענית של ארצות הברית החלה גם לחטוף ביקורת מבית, גם ג'נר נדרשת להיות לא רק סמל, אלא גם סמל משכיל.
"אני בשוק שיש עדיין להט"בים ימנים"
"ברור שלהט"בים צריכים להכיר את ההיסטוריה שלהם, כמו שיהודים, נשים וכל מי שמגיע מרקע אתני טעון, ובעצם כל האנשים החיים – כולם צריכים להכיר את ההיסטוריה של הקהילה שלהם, ואת ההיסטוריה באופן כללי", אומרת בראיון באי-מייל ג'ולי גולדמן, שחקנית, קומיקאית ואקטיביסטית לסבית אמריקאית. לגולדמן, שצוחקת על עצמה ואומרת שתמיד מלהקים אותה לתפקיד "האישה בהפתעה", מי שנראית מאחור כמו גבר ואז מסתובבת ומתגלה בעיני המצלמה כאישה, נחשפתי בסדרת הרשת הקורעת HOT T, בה היא חלק מפאנל וולגרי ודעתני, שדן ברכילות הוליוודית ובסוגיות להט"ביות חברתיות באותו כובד הראש. כשהיא לא נכנסת בסלבס, היא משתתפת גם ב-The People's Couch (ספת האנשים), תוכנית המורכבת מתגובות בזמן אמת לצפייה בטלוויזיה, ומבוססת על פורמט בריטי. "זאת הדרך היחידה ללמוד! אולי אם יותר אנשים דתיים יסתכלו על ההיסטוריה שלהם הם לא ימהרו להשתייך לקבוצה שמרגע הקמתה רק הורגת את כולם", היא אומרת.
אבל זה מייצר סוג אחד של דמויות ציבוריות להט"ביות, לא? שמאלניות, משכילות, אליטיסטיות וכו'
"אולי לפוליטיקאי ימני הומו כדאי באמת לחשוב פעמיים אם הוא רוצה להיות מזוהה עם קבוצה שלאורך כל ההיסטוריה שלה ניסתה להדיר אוכלוסיות ולקחת מהן את הזכויות שלהן. אני בשוק שלהט"בים עדיין ימנים בכל מובן שהוא. זה פתטי בעיניי. כאילו, זו כמות מוגזמת של שנאה עצמית וחנפנות".
אז לקייטלין ג'נר אסור להחזיק בדעות ימניות?
"קייטלין ג'נר היא תינוקת בת שנה, פשוטו כמשמעו. כאישה, כבת אדם. ברוס בילה 65 שנה כאידיוט סקסיסט, מפונק ונרקיסיסטי, ועכשיו קייטלין בת השנה צריכה להתמודד עם המטען הזה".
לתינוקות בני שנה יש עוד סיכוי לגדול
"האם היא תשתחרר מהאישיות הקודמת שלה? לא יודעת. כרגע, הדבר הכי טוב שהיא מציעה לעולם הוא הנראוּת שלה, וזה מדהים. היא יצרה מודעות לקהילה הטרנסג'נדרית באופן שלא היה יכול להתרחש אלמלא גבר עשיר ומפורסם היה עושה את המעבר המגדרי הזה. אנשים נטפלים אליה בגלל זה, אבל אני חושבת שזה הכוח הכי גדול שלה – הנראות – ואם זה עוזר לחשוף כל כך הרבה סיפורים, ושופך אור על קהילה שלמה – זה כשלעצמו מצוין. אבל היא כאדם, והדעות הפוליטיות שלה – זה פשוט דוחה.
"אני מאמינה שהיא יכולה להשתנות. אני חושבת שאם היא תיפתח באמת, ותקשיב ותראה איך עליית הימין לשלטון תשפיע על החיים שלה, אז יש לה סיכוי. אבל אני גם חושבת שהיא מטומטמת נרקיסיסטית, סקסיסטית וזונת תשומת לב".
וואו
"מצטערת, אבל לא באמת (Sorry not sorry)".
ג'ולי גולדמן והפאנל בפרק של HOT T:
הגינויים שג'נר סופגת מובנים, אם כך, לפחות באופן חלקי. אם החלטת, במודע, להצטרף למאבק שנמשך עשרות שנים ועד כה לא זכה לסיקור מלטף, וואלה, אל תתפלאי כשבאים אליך בטענות. מצד שני, קשה שלא לחמול על ג'נר, ולא רק בגלל שראינו אותה מנסה לבכות מבעד למסך הבוטוקס. במובן מסוים, לספוג ביקורת זה כמו בת-מצווה, טקס לא לגמרי נעים שכל אישה בהוליווד צריכה לעבור בסופו של דבר. חגיגות יום ההולדת לג'נר צריכות להתמקד לא רק בכל הפעמים בהן היא התבטאה בבורות, וגם לא בהישגים השטחיים שצברה מאז יציאתה מהארון (עליה במשכורת, ביגוד טוב יותר, תדמית ציבורית חיובית ותפקיד בעונה הבאה של "טרנספרנט", בין השאר). המתנה הכי טובה שג'נר יכולה לקבל מהקהילה היא שיחת מוטיבציה. עד עכשיו היא זכאית לציון המבאס 70, אבל הפוטנציאל שלה עוד רחוק ממיצוי. תודה רבה על הנראות, אבל עכשיו הגיע הזמן להתחיל לעבוד באמת.