עבור ישראל אוגלבו, הצילומים לסרטו החדש של ניצן גלעדי, "כאילו אין מחר", היו קצת כמו חופשה ארוכה מעצמו. כדי שיוכל להתחבר למקום ולדמות אותה הוא מגלם כמה שרק אפשר, עבר אוגלבו להתגורר בדירה בה הסרט צולם, שלושה שבועות לפני שהמקום הפך לסט צילומים. הוא אפילו נשאר לישון שם, כשהמקום מלא במצלמות, רק כדי שיוכל להרגיש בבית באמת.
מבלי לעשות שום ספויילרים, נספר כי אוגלבו מגלם בסרט את גיא, שיוצא יחד עם חברתו הטובה, סוחרת הסמים ג'וי (מורן רוזנבלט), למצעד הגאווה - שם מתרחש ירי אל עבר הצועדים. השניים בורחים לדירה של גיא ופוגשים בדרך את דן (דין מירושניקוב) בשיאו של התקף החרדה והשלושה מסתתרים בדירה. את השלושה אנחנו מלווים לכל אורך אותו סוף שבוע, ובזמן הזה מכירים טוב יותר את גיא - בחור הומו תל-אביבי, שחי בנתק ממשפחתו ומעביר את זמנו הפנוי באיתור סטוצים מזדמנים לכמסקס (צריכת סמים במהלך קיום יחסי מין).
אוגלבו כבר סיפר בעבר על התהומות אליהן הגיע משימוש בסמים, ולמרות שהוא עצמו מעולם לא השתמש בקריסטל מת' (שנקרא בסרט גם "טינה"), הוא מספר כי נעזר בחוויה האישית שלו מהעבר עבור אותן סצנת קשות. "שרפנו בפייפ גושי פלסטיק מסריחים, ולקחתי שאיפה אחת לריאות כדי להרגיש את הרעילות הזאת. זה עזר לי להיכנס לסיטואציה", הוא מסביר. "זה דמיון מודרך וזה עזר לי להיכנס לדמות - להשתמש במקום הכואב האישי שלי".
מאז הצילומים הוא הספיק לעשות לא מעט ואפילו להצטלם לשתי עונות של "מלכת היופי של ירושלים", אבל גם היום חווית הצילומים צרובה בו חזק, "בקטע טוב" לדבריו. "זה הרגיש כאילו ברחתי לבועה אחרת", הוא משתף בשיחה עם mako. אפשר להגיד שהיה לי חופש מעצמי, אז ממש חיכיתי לראות את התוצאה. זה תפקיד מאוד חשוף, גם פיזית וגם נפשית, אז היה לי חשוב לראות את התוצאה מראש כדי שאוכל להכין את עצמי נפשית".
אחת הסיבות שבגללן היה זקוק אוגלבו להכנה הנפשית הזאת הייתה כי הוא מופיע כמעט לכל אורכו בתחתוני ג'וקס בלבד, ובשאר הזמן בעירום מלא. למרות זאת, הוא מספר שהחשיפה הפיזית לא הייתה קשה עבורו כמו זו הנפשית. "כשמצלמים סרט דל תקציב אז משתדלים לצלם כמה שיותר ביום צילום אחד ואין רגע שבו אני יכול להתלבש, לצאת מהסט, לעבור על הטקסט בשקט ואז לחזור. אין אפשרות כזאת", משתף ישראל בחוויה, בה היה עירום ברובה. "רק בסוף יום צילום התלבשתי ודווקא יש בזה משהו מהנה וחופשי. הלכתי עירום אבל הרגשתי לבוש, כי כל מי שהיה סביבי התייחס לזה בהתאם".
לשבריר שנייה בסרט אוגלבו אף מופיע בעירום פרונטלי, אך מדובר ברגע שאפשר לפספס בקלות אם ממצמצים ברגע הלא נכון. "בגדול לא הייתי מצטלם לעירום פרונטלי ממושך וברור", מבהיר אוגלבו ומשתף בדרכים בהן השחקן דין מירושניקוב והוא התגברו על אי נעימויות ביניהם, במהלך צילום סצנות הסקס ביניהם. "כדי שלא יהיה חיכוך פיזי בין שנינו שמנו מעין מגן ביצים מפלסטיק קשיח, סוג של חוטיני מחוט דייגים שגם אותו מאפרים על הגוף. יש סצנה שאני ממש יושב עליו ואנחנו צריכים להיות צמודים, אז זה לא כזה נעים בלי משהו שיחצוץ ביננו". 
בסרט גיא מתעסק הרבה בגריינדר. ניסית לחקור את האפליקציה לפני כן בעצמך?
"מעולם, גם בחיי הרווקות שלי וגם בימים הכי פרועים שלי, לא הייתה לי שום אפליקציית דייטינג - לא אטרף, לא גריינדר ולא טינדר. אני טכנופוב ולא יודע להשתמש בזה וגם לא היה לי צורך. כשהייתי עובד במועדונים אפילו לא היה לי טלפון חכם, אז הייתי מכיר בקלאבים ואחר כך החיים שלי התגלגלו אחרת, הייתי בזוגיות ארבע שנים (עם קארין סנדל. ע.י.י). מעולם לא הרגשתי צורך".
אבל גם לא הזוגיות הארוכה עם סנדל, ביסקסואלית, הייתה זו שעזרה לו להבין לעומק את העולם הלהט"בי של הסרט. "את העולם הזה הכרתי מזמן, כשעבדתי שנים בחיי הלילה בת"א", הוא אומר. "הייתי עובד משמונה בערב עד הבוקר שלמחרת ולפעמים עד הצהריים. כמו עכבר העיר שמכיר את כולם וכולם מכירים אותי. אני חושב שכל מי שחי את חיי הלילה בתל אביב, זה לא זר לו. כשהכרתי את קארין היא הציגה את עצמה כלסבית ואני אמרתי שלא מפריע לי ואפשר לנסות. בסוף התאהבנו וזאת הייתה זוגיות הרמונית וטובה ברובה. הדבר הזה לא הפריע לנו". 
ולמרות העירום הרב בסרט, השימוש האינטנסיבי בסמים קשים שמופיע בו והעובדה שהתפקיד הטראגי-דרמטי של גיא מזוהה כל כך עם הקהילה הגאה והקהילה ההומואית בפרט, אוגלבו מספר שמעולם לא לקח את הדברים בחשבון כשיקול אם לקחת את התפקיד או לא. "בלי גאווה ושחצנות, בחיים לא התעסקתי במה יגידו על איך שאני נראה או עושה, ולא כי אני גנגסטר ששם פס על העולם", הוא אומר. "סליחה על הדרמטיות, אבל חיים רק פעם אחת. בסוף, כשאשכב עטוף בסדין לבן, אני לא רוצה להרגיש שיש שעה אחת שחייתי לא כמו שאני רוצה רק כי פחדתי מה יגידו עלי. אני רוצה להסתכל אחורה ולעזוב עם חיוך, להגיד 'וואו, ניצלתי כל הזדמנות שאלוהים שלח לי'".
וזאת הייתה בחירה חכמה עבור אוגלבו, שכן כבר בתפקיד הדרמטי הראשון שלו על המסך הגדול, זכה השחקן המתחיל בפרס השחקן הטוב ביותר של TLVFEST, הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה, שהתקיים בנובמבר האחרון זו השנה ה-17 בתל-אביב. "תחושה מדהימה, זה סוג של אישור מקצועי שאני במקום הנכון, למרות שאני יודע שאני במקום הנכון", הוא אומר. "כל אחד מאיתנו רוצה את הפידבק הזה. זה היה מרגש ושמח שאחרי כל החזרות והתקופה שחיכינו עד שהסרט יצא קיבלתי כזאת מתנה".