"ארבע אמהות" - בית ליסין
מאת: דניאל לפין | בימוי: אילן רונן
הילה היא צעירה שגדלה בבית דתי לאומי, אך הסתירה זאת מבן זוגה, יונתן. כעת, כשהם עומדים להינשא, היא מבינה שהסוד עתיד להתגלות וחוששת שהוא יהרוס את עתידם המשותף. מה שהילה לא יודעת זה שגם ליונתן יש סוד קטן - גידלו אותו זוג נשים שנפרדנו כשהיה בן שנה, והתחתנו עם בנות זוג אחרות כעבור זמן קצר. כך יצא שליונתן יש ארבע אמהות. איך השניים יצלחו את המפגש המשפחתי הראשון?
נעמה אמית, שמגלמת את אחת האמהות, משתפת שהיא התחברה לנושא דווקא מהזווית הקומית ולא מהיותה לסבית. "אני קומיקאית ואוהבת לשחק קומדיות, ואני שמחה שהנושא הזה עובר בצורה קומית", אמרה בשיחה עם mako. "זו סוגיה שנחשבת מאוד מסובכת לאנשים שלא מכירים את המבנה הזה של המשפחות, אבא ואבא או אמא ואמא".
אמית מאמינה כי עבור קהלים מחוץ לתל אביב שצופים בהצגה, ההומור עוזר "לרכך את המכה" כשהם נחשפים למשפחה מגוונת. "אני רואה את ההשפעה של ההצגה על הקהל ואת ההבדל בפנים של הצופים בתחילתה ובסופה", סיפרה. "בהתחלה הם מנסים להבין יותר ופחות צוחקים, ובהמשך הם כבר מבינים ולא עושים עניין מהדבר הזה. אני מרגישה שזו שליחות, שההצגה הזו מצליחה לנרמל את השיח על הנושא הטעון הזה".
חשוב להעלות תכנים כמו זה דווקא בתיאטרון הרפרטוארי?
"אני לא מזלזלת לרגע בפרינג', אבל בתיאטרון רפרטוארי המנויים מגיעים להצגות כאלו, ואם הם לא היו מנויים לא בטוח שהיו זוכים לראות אותן. אנחנו מגיעים לכל מקום בארץ וזו הדרך לנרמל את הקהילה הגאה בפני צופים דתיים ואחרים. אני זוכרת שפעם אחת היינו בצפת והצופים מחאו כפיים אחרי מונולוג בו האמא הלסבית אמרה שאלוהים מקבל אותה כמו שהיא. התרגשתי מאוד אפילו שאני רגילה לשמוע את המונולוג כל הצגה".
"גרושים" - תיאטרון הקאמרי
מאת: גור קורן | בימוי: גלעד קמחי
יש להם ילד משותף, עבר משותף, אבל כל אחד מהם במקום אחר היום. זוג גרוש צולל באומץ אל מעמקי מערכת היחסים המורכבת שלהם, ומגלה שחברות אמיתית בין בני זוג היא ברית שאף גט לא יכול לפרק.
המנהל האמנותי של התיאטרון הקאמרי שביים את ההצגה, גלעד קמחי, חש הזדהות עמוקה כשקרא לראשונה את המחזה. "גם לי הייתה בת זוג ואני זוכר את הפחדים והחששות בימים שהייתי בטוח שאקח את הסוד שלי לקבר", הוא משתף. "באותם זמנים, האמנתי שכדי להסתדר טוב יותר בחיים אצטרך לכבות או להסתיר את המשיכה שלי לגברים".
בסופו של דבר, גלעד אזר אומץ וסיפר לבת הזוג לשעבר את האמת. "אני מאמין שגבר הומו שחי כהטרוסקסואל חי בשקר ומרמה את שני הצדדים", אמר. "היום אנחנו חברים טובים והלכתי לבחור איתה את שמלת הכלה כשהיא התחתנה. גם במחזה אנחנו מדברים על זה. אחד הדברים שעניינו אותי הוא ההבדל הדורי בין גייז בשנות ה-80 ובין הצעירים של היום. אני רואה את המוקשים שהדורות הקודמים התמודדו איתם ורואה את הדור הצעיר שנמצאים במקום אחר. למרות שהשם 'גרושים' עשוי להעלות קונוטציה שלילית, ההצגה מציגה חברות אמיתית ואהבה גדולה".
כיצד אתה כמנהל אמנותי מקדם תכנים גאים בתיאטרון?
"לשמחתי ב-15 השנים האחרונות הייתה קפיצה גדולה מאוד גם בטלוויזיה, בבמה ובתקשורת ביחס לקהילה הגאה, למרות שיש לנו עוד דרך ארוכה לעשות. כרגע, אנחנו מחפשים חומרים מאת ועל הקהילה הטרנסית והא-בינארית, כדי לתת ליוצרים ויוצרות צעירים להשמיע את קולם".
"שריף" – תיאטרון חיפה
מאת ובבימוי: תומר אלדובי
מבין כל ההצגות שיופיעו על הבמה בחודש הגאווה, זו ההצגה היחידה שתעלה בבכורה בצפון הארץ בתיאטרון חיפה, כשבוע לפני מצעד הגאווה בעיר. "שריף" היא הצגה מותחת ונוגעת ללב, במרכזה בחור צעיר שנאלץ לברוח מהגדה המערבית לישראל כשהיה נער, לאחר שנטייתו המינית התגלתה וחייו היו בסכנה. שריף מנסה לשרוד לבדו את תלאות היומיום בסביבה זרה ולא מוכרת, ותקוותו הגדולה היא לפגוש שוב את נור, אהוב נעוריו שגורלו אינו ידוע.
ההצגה עוסקת בסיפורה של הקהילה הגאה הערבית והאתגרים הייחודים שלה, כפי שלא הוצגו מעולם בארץ, ומשתתפים בה יוצרים ושחקנים ערבים וישראלים. תומר אלדובי, יוצר ההצגה, משתף שהרעיון למחזה התגבש אצלו כבר לפני שנתיים. "באותה תקופה התחלתי להכיר ולסייע לפלסטינים שברחו לישראל, לאחר שהמשפחות שלהם גילו שהם הומואים. באומץ רב הם בחרו לשתף איתי את סיפור החיים שלהם שהיווה הבסיס למחזה שכתבתי", הוא מספר. "ההצגה נותנת להם קול וייצוג, ומציפה סוגיות חברתיות בוערות שעדיין מודחקות בימינו מתחת לפני השטח. הצופים בהצגה יוכלו להזדהות עם שריף, שכמוהם גם הוא רוצה להרגיש שייך, נאהב ולחיות את חייו כפי שהוא רוצה".
"די כבר עם השקרים שלך" - תיאטרון תמונע
מאת: פיליפ בסון | בימוי: ניר פרנקל וטלי הכט
עיבוד בימתי ישראלי ראשון לספר האוטוביוגרפי של הסופר פיליפ בסון: מפגש מקרי בתחנת רכבת מוביל את הסופר להתעמת עם שברי זכרונות כואבים, מסיפור אהבה סודי בין שני נערים, בעיירה קטנה ושמרנית בצרפת של שנות השמונים. דרמה פיוטית כנה ומפוכחת על החיים שאחרי הנטישה, מנקודת מבטם של שלושה גברים שונים המחוברים ביניהם בקשר של בגידה, החמצה, ואולי גם אהבה.
יוצרי ההצגה מספרים שהיא מיועדת גם לקהל להטב"קי וגם לקהל הטרוסקסואלי צעיר ומבוגר כאחד. "זו הצגה שיש לה תפקיד בחינוך לאהבת אדם, לכבוד, והיא מאפשרת בעינינו הצצה למערכת יחסים טהורה, צעירה, ואינטימית בין שני נערים שמה שהפריד ביניהם זה מילים ואמונות. משהו באופן הכתיבה של בסון מייצר נורמליזציה של מערכת היחסים הזאת".
פסטיבל "דרמה קווין"
פסטיבל התיאטרון הגאה של תיאטרון המשולש והמרכז הגאה
אחרי שנה של עשייה ויצירת תוכן להט"בי, תיאטרון המשולש עובר למשכנו החדש - "הבימה 4" בתיאטרון הבימה. 80 שחקנים, שחקניות, יוצרים ויוצרות לוקחים חלק בפסטיבל "דרמה קווין", שיזם תיאטרון המשולש יחד עם המרכז הגאה.
ליידי סטיגמטה
מאת: יונתן קלדרון | בימוי: רקפת בנימין
קברט צבעוני שנע בין מגפת האיידס לקורונה: דראג קווין, כומר והמאהב שלו נפגשים ללילה גורלי שישנה את חייהם וינתץ שלושה ארונות – הקדושה, הנשאות וההומוסקסואליות.
יונתן קלדרון, המחזאי, משתף כי צפייה בסרט תיעודי על פרוץ מגפת האיידס היוותה עבורו ההשראה לכתיבת המחזה, לדבריו, באמצעות ההצגה הוא מבקש להילחם בבורות שעדיין קיימת על אנשים שחיים עם HIV.
"אף פעם לא נתקלתי בחולי איידס רזים וגוססים, זה לא משהו שקיים יותר", אמר. "הם הזכירו לי את ישו ומשם הגיעה הסטיגמטה, המתייחסת לפצעי הצליבה הצליבה של ישו. 'סטיגמטה' היא בעצם הריבוי הלטיני של המילה 'סטיגמה'. הסטיגמטה של חולי האיידס סימנה אותם כטמאים, מדבקים ומסוכנים מוסרית".
חמש לסביות אוכלות קיש
מאת: אוון לינדר ואנדרו הובגוד | בימוי: יובל קורן
קבוצת אלמנות נפגשות לארוחה השנתית שלהן, בה הן אוכלות קישים ובוחרות את המנה המנצחת. הארוחה החגיגית נקטעת באיבה בגלל פיצוץ גרעיני שהחריב את העולם, ועכשיו קבוצת הנשים צריכה להחליט איך ממשיכות מכאן. ככל שהזמן עובר הן הולכות ומשתחררות, עד לרגע בו הן מוכנות לצאת מהארון.
"יש במחזה הרגשה חגיגית. הוא משתף את הקהל ומערב אותו", מספרת הבמאית. "זה חלק חשוב במה שאנחנו מנסים לייצר בתיאטרון - לתת מקום לשונה ולחגוג אותו. במחזה הן פשוט יורקות את זה שהן לסביות החוצה. הן משתחררות ומקבלות את החופש להיות מי שהן באמת, אבל לא רק מבחינה מינית. כל אחת מהן מגלה את הקול האישי שלה, ולומדת לצאת מהשבלונה המסורתית".
האחד
מאת ובבימוי: רום רזניק | לחנים ועיבודים מוסיקליים: כנען לבקוביץ
אסף הוא הומו תל אביב שבטוח שהחיים שלו הולכים להיות מושלמים - יש לו משרה טובה בהייטק, דירה מהממת ובן זוג שאיתו הוא מתכנן להביא ילד בפונדקאות. אבל אז בן הזוג עוזב אותו במפתיע, ואסף נזרק באכזריות לעולם הרווקות ומוצא עצמו פעם נוספת מחפש אחרי הגבר האידיאלי.
בדיוק כמו הדמות הראשית, גם היוצר רזניק לא הבין במשך זמן רב למה הוא מתקשה כל כך למצוא את "האחד". בעוד שעבור רבים היציאה מהארון נחשבת להקלה משמעותית וקטיעת השקר המתמשך מול החברים ובני המשפחה, עבור רזניק היציאה הייתה ההתחלה של בעיות רבות אחרות. "זו הייתה הנקודה שבה התחלתי את הכל מההתחלה", הוא מספר. "זה היה רגע שהביא איתו שאלות אחרות לגמרי, כמו מה אני אוהב, איך אני מגדיר את עצמי ומה עושה לי טוב. אלו שאלות שאסף מתמודד איתן במחזמר".
לילה אחרון ברומא צוותא
מאת ובבימוי: נמרוד דנישמן
דרמה רומנטית המבוססת על סיפור אמיתי. לילה משותף בין ישראלי ואיטלקי מבשיל למערכת יחסים מרחוק. כשהמרחק בין רומא ותל אביב נותן את אותותיו, הם נאלצים להכריע: האם אהבה זה מספיק?
אריאל קורט, המגלם בהצגה את יותם הישראלי, מספר שהעבודה על הדמות דרשה ממנו להסיר המון מגננות שיש לו במציאות. "ליותם אין פאסון בכלל, הכל בחוץ, ואני הרבה יותר נשמר, יש בי פחות תמימות לצערי", הוא מודה. "בחזרות התעכבנו על זה הרבה, על ההתרגשות, הראשוניות, חוסר הציניות".
בהצגה הקהל יושב מסביב לבמה והשחקנים משחקים קרוב מאוד לצופים. אריאל משתף שהוא עדיין מתקשה עם האינטימיות הזו. "מצד אחד זה מאוד חשוף ומפחיד, מצד שני זה הקסם הכי גדול להצליח לייצר תחושת קרבה כזו עם הקהל. המפגש החי מייצר תגובות מרגשות מאוד".
פסטיבל "דרמה קווין" יתקיים בתיאטרון הבימה, בתאריכים 3-11.6.2022
להזמנות כרטיסים