תארו לכם נופלת בחלקי הזכות לגילוי האלוהים. רצה הגורל ונקלעתי לשירותי מועדון גייז טיפוסי, ובאופן פתאומי נוחת עליי מהשמיים ספר חוקים בדמות תורה. הספר, עטוף כולו בזהב ועיטורי נחושת, מאיר עליי כמו מבקש להפוך אותי לנביא ואיש בשורות. אלוהים לפתע נגלה אליי דרך צינורות הניאגרה, ובקולו הרם מפציר בי להעביר את בשורתו לכל איש ואישה באשר הם: "זו תורתי ואלה החוקים שנתתי בפניך וכל איש שיחרוג מחוקיי יקבל את הדין". דמותו של אלוהים נעלמת ואילו אני יוצא מתא השירותים, מתנדנד מהאלכוהול שאופף את ראשי וברקע עופרה מנגנת. אני מתקדם לעבר מרכז רחבת הריקודים והמוזיקה נאלמת דום, אור הזרקורים כמו מכוון לדמותי: כולם מביטים בי מחזיק בספר התורה, מרים אותו אלעל ומביא את הבשורה בפני הנוכחים. כולם מוחאים כפיים, נרגשים. חיש מהר אני יורד אל המחתרת, ספק משוגע ספק בהתעלות רוחנית, מגלה באוזני חבריי ומשפחתי את הגילוי המפתיע - הם מביטים בי כלא מאמינים, האם ייתכן שהשתגעתי, או שמא אכן נפלה בחלקי הזכות לגלות את פני האלוהים?
>> קשה לצפייה: כנופיה מכה באכזריות טרנסג'נדרית
>> טבעי לגמרי: שבעת המינים הכי גאים בטבע
והנה, הבשורה שלי מתפשטת ועוברת מאיש לאיש ומאוזן לאוזן, עד לכדי ציבור מאמינים גדול שרכשתי לעצמי. מיד אני עוטה על גופי שמלה מנצנצת עם יהלומי סברווסקי כחלק מציווי האלוהים, הנני במעמד של איש רוח שמאמינים רק ממתינים למוצא פיו. ובתורה הזו שהתגלתה אליי ישנם חוקים שמחייבים כל אדם באשר הוא אדם. התורה שלי, בפירוש מצווה על כללי יסוד פשוטים שרובם ככולם מחייבים לנהוג בכבוד, באהבה ובסובלנות איש כלפי רעהו, אבל יש חוק אחד שהוא כלל ברזל: איש אשר מאמין אמונה אחרת ממה שאנו מאמינים - דינו סקילה ומוות. ומה תאמר על זה? הרשו לי לנחש - תזעקו לשמיים, תכנו אותי מטורף עלי אדמות. מי אתה, ודאי תשאלו, שתפסול ותאיים על אנשים שמאמינים בשונה ממך. ואילו אני אשיב לכם: רבותי, זו אמונתי, כך ציוותה עליי תורתי שנגלתה אליי בשירותי האומן 17, זה לא אני אמרתי - זו התורה שלי אומרת, ועליכם להיות סובלניים כלפי מי שחושב אחרת מכם. כבדו אותי!
עכשיו קחו נשימה והירגעו. הרי זה לא באמת קרה וגם לא באמת יקרה. אני רק יכול להניח שאפילו הסיפור שהשתמשתי בו, מופרך ודמיוני ככל שיהיה, עורר בכם רגע של כעס, ובצדק. אבל אל לכם להיות מופתעים, משום שדמיון רב קיים בין הסיפור המופרך שתיארתי למעלה, לבין המציאות שאנחנו נאלצים להתמודד איתה: בינינו חיים אנשים רבים שמשחררים את שנאתם לעולם ומבקשים לפסול את כל מי שאיננו הם, רק משום התירוץ שזו אמונתם הכתובה בתורתם. כשאתם מסבירים להם שהדברים שבפיהם הם מטורפים ואלימים, הם מיד מסבירים בחן: ידידיי, זו התורה אומרת, לא אנחנו, והם מיד מבקשים להסתתר מאחורי דברי אלוהיהם, כי כל עוד זה כתוב בתורה הם חסינים מכל אשמה שנוגעת לשנאה הבוערת בהם. יעני, אלו פטורים מהחוק המוסרי: גם אם ישנאו ויתעבו את האחר, כל עוד זה כתוב בתורתם - הם מוגנים בחסד עליון ועלינו מוטלת החובה המופרכת לכבדם. החובה לכבד אנשים שמבקשים לרמוס את הקיום שלנו והאירוניה קופצת אל מותה האכזרי.
כמו לדרוש מאנשים שחורים לכבד גילויי גזענות
היום בבוקר התפרסם בעיתון "ישראל היום" ראיון של הרב שלמה עמאר, רבה הראשי של ירושלים (הראיון המלא יפורסם מחר). בראיון עצמו ביקש הרב להבהיר באופן שאיננו משתמע לשתי פנים, שהומואים הם סוטים וחולים שדינם מיתה. הרב מתייחס לסוגיה ההומואית תוך שהוא מבקש להבהיר ש"מדובר בכת" ומשתמש בשלל כינויי גנאי בוטים, שבאופן חד וברור נועדו להשמיץ, להשפיל ולהתיר את דמם של בני ובנות הקהילה הלהט"בית. כמובן, שאמירות מהסוג הזה אינן מפתיעות משום שזו אינה פעם ראשונה שהרב עמאר עצמו ורבנים השייכים למגזרו התבטאו באופן מסית ושפל כנגד הקהילה הגאה.
העניין שמדיר שינה מעייני, הוא דווקא לא דברי הרב המשוקצים. אותם הרי נאלצנו לשמוע בעבר והרב עצמו לא מחדש דבר במשנתו: ידוע זה מכבר שהומואים הם חולים וסוטים שגזר דינם הוא מוות על פי תורתם. לא נפלתי מהרגליים. מה שמסוכן יותר מכל, זו העמדה לפיה הקהילה נדרשת על ידי כל מיני הזויים למיניהם לכבד את דעת הרב משום שזוהי דעת התורה שבה הוא מאמין. היש בקשה מופרכת מזו? לדרוש מלהט"בים לכבד את דברי הרב זה כמו לדרוש מאנשים שחורים לכבד גילויי גזענות. ומה שמרתיח יותר מכל, זו הבמה המתחדשת שמקבלים אנשים דוגמת הרב. כאילו לא הספיקו לנו 6 דקירות סכין ורצח מתועב אחד של נערה במצעד הגאווה בירושלים. אבל עבורם זה רק מטורף בודד אחד, השליסל הזה, שאינו מייצג את כלל הציבור, כאילו עיוורים לעובדה שאפילו הרב שמייצג אותם מחזיק בתפיסות לא רחוקות משליסל, ולו זו בלבד שהאיש הזה הינו איש ציבור בתפקיד בכיר במקבל מימון מכספי משלם המיסים.
אתם מבינים, ישראל היא מדינה דמוקרטית. אנשים דוגמת הרב שלמה עמאר זקוקים לכסף, כוח ושליטה והם דורשים שנכבד אותם (כי מה לעשות, דמוקרטיה), אבל ישראל היא מדינה יהודית כשזה נוגע לכל מי שהוא לא הם: הומואים סוטים, רפורמים רשעים וגויים מתועבים. ובכן, זו איננה דמוקרטיה כי אם טירוף הדעת, משום שדמוקרטיה לא צריכה ולא יכולה להכיל בתוכה איבה ושנאה כמו אלו. מה היא כן יכולה להכיל? דעות שונות. אבל האם לסקול הומואים מתועבים וסוטים זו דעה שונה? ודאי שלא, כי אם טירוף, הסתה ואלימות והרי שאלו צריכות להימחות מעל פני האדמה ולא להתקיים בתוכנו.
גם לנו יש אמונה משל עצמנו: דמוקרטיה
ולאותם אנשים שמבקשים להגן בדם ליבם על הרב הצדיק, תוך שהם פורשים בפנינו את הטיעון הנבוב לפיו אלה דברי תורה והרב לא יכול לשנותם - זו אמונתו ועל כן ראוי לכבדה - האם תהיו מוכנים לכבד אמונה נוצרית שגורסת כי יהודים הם בני בליעל, משוקצים, שטניים שבגדו בישו ועל כן דינם מיתה? ודאי שלא, הייתם קוראים לזה אנטישמיות וההיגיון הסביר היה צועק מעמקי הלב וההיגיון, שאף אחד לא צריך להיות סובלני כלפי אנטישמיות. למה, בעצם? כי זה לא הגיוני שנכבד אנשים שמבקשים לרמוס אותנו רק משום היותנו איקס ולא וואי? מבולבלים? גם אנחנו.
הדרישה ההזויה לפיה הקהילה הגאה מוכרחה לכבד את דברי הרב רק משום שזוהי אמונתו ותורתו היא צבועה להחריד, וכמובן מטורפת לאין שיעור, כי היא טומנת בחובה את ההנחה, שאם זו אמונתו אז ההיגיון יכול להתפוצץ בשקט, כאילו אמונה דתית היא אמת מוחלטת ועל כולם לקבל אותה. ואם אתם מתעקשים שאלו דברי האלוהים שלכם, עשו לי טובה - כפו אותה על עצמכם, לא עלינו. כי אם זו אמונתכם ואלו דבריה, אז גם לנו אמונה משל עצמנו: דמוקרטיה, האמונה בכבוד האדם וחירותו, שכחלק ממנה יש להרחיק אנשים אלימים כמוכם מהחברה, לכלוא אותם מאחורי סורג ובריח, רק משום הטירוף שלהם והסכנה שהם מאיימים להביא עלינו.
ובמחשבתי בוערת רק שאלה אחת: האם אותם אנשים שמתעקשים שנכבד את דברי ההסתה והבלע של הרב ושכמותו מכבדים דעות אנטישמיות שמבקשות למחות יהודים כי הם תתי אדם? בינתיים, אני ממתין לתשובה ואשמח שזו תגיע במהרה כדי שאוכל לדרג את מידת צביעותכם.