שלום לך יקירי האהוב והקטן, אם אתה זוכה לקרוא את המכתב הזה, כנראה שלמרות הכל, בסוף זכית להיוולד לעולם. ולמרות שהעולם הזה הוא אינו המקום האידאלי לחיות בו, זהו בכל זאת המקום היחיד עלי אדמות בו אנחנו יכולים להעביר את הזמן הקצר שיש לנו יחד. אין מאושר ממני יותר על עצם קיומך, ואני יכול להגיד לך בלב שלם שלא היה דבר לו ציפיתי, קיוויתי וייחלתי יותר בחיי, מאשר להסתכל בעינייך הקטנות, ללטף את שיערך ולחייך למשמע צחוקך.

אני מצטער ומעט נבוך לומר לך, אבל אביך מאז ומתמיד היה איש פסימיסט. אחד כזה שכשמשהו רע קורה, קל לו לסנן מבין שיניו "ידעתי", וכשמשהו טוב מפתיע כרעם ביום בהיר, או כשקרני שמש מלטפות ביום חורף, הוא יודע איך לשמוח, אבל עדיין נשאר אפוף בחששות ופחדים. ככה הגיב אביך - אני, אז, בקיץ 2018, כשראש הממשלה (דאז) בנימין נתניהו, הצהיר על הבנתו כי החוק המאפשר לנשים יחידניות להיות אימהות, למעשה מפלה את הגברים והאבות היחידנים העתידיים, ויש לשנותו.

נמרוד דגן (צילום: Sára Salamon)
"המציאות השתלטה על הפנטזיה, ילד שלי"|צילום: Sára Salamon

לרגע הייתה לי תקווה, אותה אחת שמהולה גם בחששות ופחד, אבל עדיין תקווה, לראות את אותן קרני שמש ביום שחור. חשבתי שיבוא היום ותוכל להיוולד כאן, בארץ בה אביך נולד, בארץ עליה סבא וסבתא רבה שלך חלמו יותר מכל. אך המציאות השתלטה על הפנטזיה, ילד שלי, ואותו חוק לא תוקן ולא שונה, ומי שאמר את אותן המילים הלבנות, בסופו של דבר עשה מעשים שחורים, ולדאבוני ולדאבונך הוא אינו היחיד, כי מאחוריו ניצבת שיירה שלמה של אנשים שלוקחים את החוק לידיים שלהם, כאלו שמתהדרים בדעות נחרצות הרוכשות את שנאתם אליך - שלא בצדק, בלי להכירך, שאומרים כי עצם קיומך הוא שיבוש של הטבע.

ולצערי וגם לצערך, אביך נועד להיות עצמאי, ויותר מזה, שחקן תיאטרון שמתפרנס בעיקר מעבודות צדדיות כמו כתיבה של מילים, שאין בכוחן לשנות מציאות ובוודאי שלא לחסוך מאות אלפי שקלים כדי להביאך לעולם, או לפחות למדינה זו.

"אתה לא אחר, ילד שלי"

אל תחשוב לרגע שיש למישהו משהו נגדך. אתה שבחייך הקטנים לא עשית שום דבר רע לאיש, מלבד להיוולד לעולם עם הצלקת שהטביעו על מצחך שאתה שונה, שאתה אחר. אתה לא אחר, ילד שלי, נולדת עם הזכות לחיות חיים מלאים ומאושרים, לאהוב ולהיות נאהב, בדיוק כמו כל אדם אחר. לא נולדת להיות מופלה ולא נולדת להיות שנוא, נולדת להיות מה שאתה ומי שאתה, פרי האהבה של זוג אבותיך, שגם הם לא חטאו חטא אחד בחייהם, ובסך הכל בחרו ללכת אחר ליבם.

אל תתבלבל, ילד שלי, ולעולם אל תקשיב למי שפיו מדבר שנאה כלפיך. תהיה חזק ונסה לאטום את אוזנייך כשיקראו להורייך "סוטים", שיגידו לך שהם "טעות של הטבע" ושהם "חוטאים בעיני האלוהים", או כשינסו לומר ולגרום לך לחשוב כי הבית ממנו באת הוא בית חסר. אני מבטיח לך, ילד שלי, ששום דבר לא יחסר לך לעולם. אל תחשוב ואל תתפתה להאמין כי הם צודקים. הם לא צודקים, ילד שלי, כי איש צודק הוא זה שאין בו שנאה, כי איש צודק הוא זה שחי את חייו באהבה ובשקט, ומאפשר לאחרים לחיות את חייהם באהבה ובשקט אותם הם בוחרים לעצמם.

באותו קיץ של שנת 2018, נישאנו שני אבותיך, שם במדינת ישראל החשוכה. בחרנו להתחתן דווקא שם, על אף המורכבות, על אפם וחמתם של אותם יושבי החלונות הגבוהים שאומרים לבן ועושים שחור. נישאנו על אף ולמרות הקשיים ששר הבריאות (דאז) ניסה להעמיד בפנינו, אל מול גבה המסובב לאחור של אותה שרת משפטים, של אותו שר חינוך. נישאנו על אף שלא נקבל שום זכות או הכרה כזוג נשוי וצעיר המתחיל את חייו.

נמרוד דגן (צילום: צילום ביתי)
"לא הצלחנו, ילד שלי, כשלנו במשימה"|צילום: צילום ביתי

ניסינו להיאבק למענך, ילד, ניסינו לעשות הכל על מנת לשנות, על מנת לעורר ולדבר אל ליבם של אלו שיש בהם לב, אך יש עיניים שאינן רוצות להיפקח וישנם לבבות שעל אף היותם חיים ופועמים, הם מצליחים להיות גם דוממים וקרים. רצינו שתראה את המקום הזה, שתהנה ממזג האוויר, מהאוכל, מהים, מהשעות השמחות בברים, מהאנשים הנוסעים על כלי המתכת בעל שני הגלגלים ברחובות, שתראה את התרבויות השונות, את הדתות השונות, את הצבעים השונים שאנשים יכולים להיוולד בהם, אבל לא הצלחנו, ילד שלי, כשלנו במשימה.

>> "אל תתנו לנו להיות הורים, תתנו ליגאל עמיר"

>> "הקהילה בשלה להילחם על זכויותיה, והפעם בכוח!"

>> "לא אמשיך להתנדב לצה"ל כשהמדינה יורקת לנו בפרצוף"

>> סערת הפונדקאות: שביתה כללית וצעדת זעם של הקהילה הגאה

אני מצטער שזה העולם ושהמדינה שלנו היא ככה. אני מצטער שהטבע האנושי הוא כזה הנהנה לשלוט, להציב חוקים ומנסה לומר לאחרים איך לחיות את חייהם, בתירוץ של איזשהו צו פוליטי או מוסרי, בניסיון להסוות אותו מאחורי אמונה או דת. נסה שלא להקשיב להם, ילד שלי, נסה להקשיב רק לעצמך, ללב הקטן והפועם בתוך החזה שלך. נסה להאמין ולחשוב ולחיות את חייך מתוך אמונה כי יצר האדם הוא טוב מנעוריו. נסה להיות טוב כלפי כל בני האדם באשר הם, וזכור שלא לעשות לאחרים את מה ששנוא עליך.

תחיה חיים מאושרים, ילד שלי, איפה שרק תבחר לחיות אותם, עם מי שאתה תבחר. איך שלא תבחר, אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה. אבא נימי.