קוראים לי אמין, אני בן 24, ערבי ישראלי והומו בארון. לאחרונה שוחחתי בגריינדר עם בחור יהודי, שסירב להכיר אותי ברגע שגילה שאני ערבי. לפני שאני מתחיל, אני יודע שחלק גדול מכם כבר אמרו לעצמם שזה לגיטימי ושזה הגיוני, ושזה נשמע מתבכיין מצידי לדבר על זה בכלל. בטח תופתעו לשמוע שזה מה שחשבתי בעצמי בהתחלה, חשבתי שזכותו של כל אדם לבחור עם מי לדבר ועם מי לא. רק שלאחר מכן חשבתי על זה לעומק, התירוץ שאותו בחור נתן שהדת שלו לא מרשה לו לצאת עם מי שאינם יהודים, נשמע לי כעוד דרך עדינה להגיד "אני לא יוצא עם ערבים". ייאמר לזכותו של אותו בחור שהוא באמת הצליח לנסח את זה בדרך שזה יישמע פחות פוגעני.
>> צפו: בובת המין הגברית הכי מציאותית שראיתם
>> הוריו זרקו אותו מהבית בגלל שהוא גיי - ותראו איפה הוא עכשיו
פעם הייתי מתרגש, נעלב ומתעצבן. לא אשקר ואגיד שזה לא מעורר בי זעם כל פעם שזה קורה, אך היום אני כבר לא נותן לזה להשפיע עליי או להוריד לי מהביטחון העצמי. גם בגלל שאני מכבד החלטות של אחרים גם כשזה לא לטובתי, וגם כי אני יודע מי אני ומה אני שווה. זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בסיטואציה כזו, היו כמה מקרים שלא רצו לדבר או להיפגש איתי בשל היותי ערבי.
פעם היה לי קשה להתמודד עם היותי ערבי והומו בארון. זה היה כבד מדי בשבילי לסחוב את כל התיק על הגב שלי, ולהסתתר מאחורי כל מיני מסכות שהם לא אני. היום כבר לא, אני לא מחוץ לארון, אבל אני גם לא מסתיר את היותי מי שאני. חלק גדול מהחברים בעבודה ובלימודים יודעים עליי, אני מקבל את עצמי איך שאני ואני שלם עם זה. אני חייב לציין שאחרי שהעליתי את התמונה לקבוצת הפייסבוק ממים של להטבפא"ק, הרבה אנשים פנו אליי, רובם רצו לעודד אותי ולהגיד לי שההתנהגות של אותו בחור לא מקובלת, ושלא מגיע לי שיתייחסו אליי ככה. היו גם אנשים שהציעו לי שניפגש ונכיר.
