היום התרחשה רעידת אדמה קשה בקטמנדו, בירת נפאל. לצד מאות הנפגעים בנפש, ישנה קבוצה גדולה של עשרות תינוקות, הורים והורים מיועדים ישראלים, השוהים במדינה לצורך הליכי פונדקאות.
שר הפנים, גלעד ארדן, הודיע שהוא פועל בתיאום עם משרד החוץ כדי להטיס את ההורים הטריים ואת התינוקות שלהם לישראל או לבתי חולים קרובים בהודו, בהתאם לצורך הרפואי ללא קשר למצבם הבירוקרטי. כולנו מקווים ומאמינים שמשרדי החוץ והפנים עושים כל שביכולתם כדי להטיס לארץ את ההורים הטריים ואת תינוקותיהם, שחלקם זקוקים לטיפול רפואי מיידי מפאת פגותם. אלא שכבר עכשיו צריך לדאוג לפתרון גם לעשרות ההורים לעתיד, אלו שילדיהם צפויים להיוולד בימים ובשבועות הקרובים במדינה ההרוסה.
לא, לא כולם הומואים לבנים, עשירים ונצלנים. חלקם מזרחים, חלקם מכרו את הבית ולקחו הלואות כדי לממן את התהליך. חלקם אפילו סטרייטים. רק דבר אחד משותף לכולם: הכמיהה המובנת (כמעט) לכולנו להורות וההחלטה שחרף כל מאמציה, מדינת ישראל לא תעצור אותם בדרך לחלום.
תקציר הפרקים הקודמים: בשנת 1996 נחקק בישראל חוק המסדיר הליכי פונדקאות בישראל. הליך זה הוחלט ככשיר, מוסרי וראוי להורים מיועדים שאין להם דרך אחרת להפוך להורים. למרבה הצער, החוק הכליל במסגרת זו רק זוג שהם גבר ואישה והחריג ממסגרת החוק כל הורה מיועד אחר (גבר או אישה יחידנים וזוגות בני אותו המין).
בהיעדר כל ברירה אחרת, פונים הורים מיועדים, יחידנים וזוגות, סטרייטים והומואים, לפתרונות בחו"ל כדי לממש את כמיהתם להורות. שני המסלולים הנפוצים כיום הם בארה"ב ובנפאל. המסלול בארה"ב יקר כל כך, שהוא לא נמצא בטווח האפשרויות עבור רוב ההורים המיועדים. כל אלה פונים למסלול בנפאל, שנפתח לאחרונה, לאחר שנסגר המסלול בתאילנד ולפניו, המסלול בהודו. מסלול זה, כמו קודמיו במזרח, אינו חף מבעיות ורחוק מלהיות אידיאלי לאף אחד.
אף לא אחד מההורים המיועדים הללו חלם להביא כך לעולם את ילדו. כולנו חלמנו על הריון ולידה קרובים אל ביתנו, אל המשפחה ואל החברים. אף אחד לא חלם על שבועות ארוכים של ציפייה לדרכון ישראלי לילדו, לאחר הליך משפטי, רפואי ובירוקרטי מסובך לפני, תוך כדי ולאחר הליך הפונדקאות המורכב.
מאז שנחקק חוק הפונדקאות, הוא אותגר בבג"ץ מספר פעמים על-ידי נשים יחידניות ועל-ידי זוגות גברים שביקשו לעבור בישראל הליכי פונדקאות. בכל פעם שזה קרה, בג"ץ החליט להשאיר את ההחלטה למחוקק, קרי לכנסת ישראל. זו, יושבת על המדוכה כבר 19 שנה ולא מצליחה למצוא דרך חוקית לאפשר לאישה יחידנית, לגבר יחידני או לזוג בני אותו המין להפוך להורים באמצעות הליך פונדקאות בארץ בהיעדר אופציה אחרת, למרות שהליך זה קיים ומקובל עבור זוגות סטרייטים כבר כמעט 20 שנה.
זוהי תעודת עניות למדינה, לממשלת ישראל, לשרים היושבים בצמתי קבלת ההחלטות ולבג"ץ, שנמנע עד כה מליטול לידיו את ההחלטה החשובה, שהכנסת כבר הוכיחה שהיא מעל ומעבר ליכולותיה המוגבלות.
גם כיום, עומדת ותלויה עתירה לבג"ץ, שהגישו עמותת אבות גאים, סוכנות תמוז לפונדקאות בינלאומית, הזוג איתי ויואב פנקס-ארד, שתי נשים יחידניות וזוג גברים נוסף. בתשובת המדינה לעתירה, ביקשה המדינה מבג"ץ לדחות את העתירה על הסף ולהשאיר את העבודה למחוקק. כן, אותו מחוקק אימפוטנט שכבר 19 שנה לא מצליח לקבל את ההחלטה הברורה מאליה, שנהיר לכולם שתתקבל בסוף, כך או אחרת. בג"ץ דחה את בקשת המדינה למחיקת העתירה אך נתן לה ארכה של מספר חודשים, כדי לתת שהות לממשלה המתגבשת לדון בהחלת דין הרציפות על התיקון לחוק הפונדקאות, אותו הגישה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, בכנסת הקודמת ושכבר עבר בקריאה ראשונה.
במקביל, הגישה חברת הכנסת יעל גרמן, גרסה חדשה לתיקון לחוק הפונדקאות, מיד עם כינון הכנסת הנוכחית. סיכוייה של הצעת תיקון זו לעבור ללא תמיכת הממשלה, קלושים ביותר.
עם כניסתו לתפקיד של סגן שר הבריאות הצפוי, משה ליצמן, יהיה מעניין לראות האם יתן לצוות המקצועי של משרדו לקדם את התיקונים לחוק הפונדקאות שהתחילה קודמתו בתפקיד, יעל גרמן, או שיכניס מקל בגלגלי החקיקה ויחייב את בג"ץ לקבל החלטה בנושא.
כך או אחרת, ברור שבשנת 2015, שנה לפני שחוק הפונדקאות הישראלי מציין 20 שנים לקיומו, הגיע הזמן שכנסת ישראל, בתמיכת הממשלה, תשווה את הנגישות להליכי פונדקאות בארץ לכל הורה מיועד הזקוק להליך זה, ללא אפליה על רקע מצב משפחתי או נטיה מינית. ואם המחוקק והממשלה לא יעשו זאת, עלינו לקוות שבג"ץ יזדרז לעשות זאת, לפני הקיצוץ הצפוי בכנפיו.
* הכותב הוא אב גאה ויושב-ראש עמותת אבות גאים.