שלום אמיר,

ראשית, ברכות על הניצחון הסוחף. גם גרבוז שכמותי לא יכול שלא להתפעל. להתאהב בסקרים זה לא פחות גרוע מלנשק קמעות, כך שמהבחינה הזאת השתווינו.

שנית, מתנצל על השימוש במילים "טיפשים" ו"נחותים" בשידור. זה היה טיפשי ונחות מצדי לבחור בהן. סלח לי.

שמחתי לקרוא את דבריך, בעיקר משום שהם מנוסחים היטב, וזאת בניגוד לקללות והאיומים שקיבלתי לעמוד הפייסבוק שלי מפעילי התא הגאה בליכוד וחבריהם. כולם קבעו שאני הומו ממש רע, אך רובם, שלא במפתיע, בחרו בפרפראזה "הומואית רעה". כי הלא מה הדרך הקלאסית והבטוחה עבור הומו להחליש הומו אחר? לפנות אליו בלשון נקבה. פמיניזם לא נמצא ברשימת הדאגות של רוב ההומואים בארץ, גם לא האקטיביסטים שביניהם, בדומה לשלל מאבקים אחרים לשוויון זכויות. הומואים דואגים בעיקר לזכויות של הומואים. אחרת, אני חושש, לא היה מתאפשר תא גאה בליכוד.

>> "קיסוס הוא גרבוז של הקהילה" // טורו של יו"ר גאווה בליכוד, עו"ד אמיר אוחנה

היה גם איום מרומז אחד שהזהיר אותי בעדינות מפני ידם הארוכה של בריוני הימין. אני בטוח שאתה לא עומד מאחוריו. כך או כך, אינני מפחד מבריונים. בורות ואטימות מפחידות אותי הרבה יותר.

בחיי שאני לא מבין הומואים ימניים. הם היו ונותרו עבורי משוואה מתמטית שסופה תמיד בתוצאה שגויה. ודאי שכל ישראלי רשאי לחשוש מפני האיום האיראני – הומו או סטרייט. כל ישראלי רשאי גם לפחד מערבים, או מפליטים זרים, או מנשים חזקות, ומתוך הפחד הזה גם לשנוא אותם, ולרצות לדרוס את זכויותיהם. אך אם כך אתה חש, אל תקרא לעצמך פעיל פוליטי, ואל תישא לשווא את המילה "גאווה".

דגלי גאווה במרכז הליכוד, בחירות 2015 (צילום: אמיר אוחנה)
אמיר אוחנה בערב הניצחון|צילום: אמיר אוחנה

אדם שפועל בזירה הפוליטית בשם חוויית המיעוט, ותובע לו ולציבור שהוא מייצג שוויון זכויות מלא, אינו יכול לנתק עצמו מהרצף של מאבקי מיעוטים אחרים. נישואים גאים, או בשמם המכובס "ברית זוגיות", הם מאבק להכרה בנישואים אזרחיים עבור כל מי שחפצה או חפץ בהם, ולהפרדה מוחלטת בין דת למדינה. הסדרה בחוק של פונדקאות יחידנים, היא גם שאיפה לחיסול מפעל הקמת המשפחות הגאות במדינות עולם שלישי, מפעל נצלני ואכזרי, ששום זוג גברים שדוחפים עגלה בשדרות רוטשילד, לא יהפוך אותו למוסרי או לגיטימי.

אבל ההומואים הפוסט-מודרניים, כך נדמה, לא זקוקים ללגיטימיות מוסרית. הם אדוני המוסר בכבודם ובעצמם. מרגע שניתן להם הכוח הפכו תוך שניות מילדים מוכים להורים מכים, ונחושים בדעתם לדפוק את כל העולם בחזרה. אין להם שום מחויבות לשום מיעוט אחר במדינת ישראל ובעולם, משום שבתור קורבנות של אפליה מתמשכת בת שנים, דאגתם היחידה כרגע היא שיפוצו כמה שיותר.

ואגב, לשאלתך הקונקרטית: מי שנלחמו למען פונדקאות יחידנים בכנסת האחרונה הן שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן וחברת הכנסת עדי קול, שתיהן ממפלגת יש עתיד. קל להגיד כי תחת ממשלת נתניהו חלה התקדמות דרמטית במאבק, ובטעות לייחס אותה לו. גם מחירי הדירות האמירו כידוע בממשלת נתניהו, אך על הכישלון הזה הוא לא רץ לתבוע אבהות.

תא גאה בליכוד הוא רעיון מורכב. מורכב בהרבה מתא גאה במרצ למשל, שהיא כולה אולי תא גאה. ועם הטיעון העוסק בקידום אינטרסים להט"ביים דווקא במקום בו הם אינם דבר מובן מאליו, אני מזדהה בקלות. אם תצליחו בכנסת הבאה לקדם חוק להט"בי אחד, כשתצטופפו בין בצלאל סמוטריץ' לרבני ש"ס, אשקול להתפקד בעצמי למפלגה.

אלא שהטיעון הנ"ל חושף גם את האבסורד שבתא הגאה בליכוד: גאים בליכוד לנצח ידאגו לחופש ולרווחה של גאים אחרים. מי שאינם גאים, מי שראשם עדיין שפוף ומרחב המחיה שלהם מצומצם, ערבים-ישראלים למשל או מהגרי עבודה, לא ייהנו מהכוח הרב של ההומו הימני. לא משום שהוא "הומואית רעה". משום שאין למיעוטים מקום אמיתי בסדר יומה של מפלגה ימנית-לאומית.

שוב סליחה על שנכשלתי בלשוני. אני שמאלני מתוסכל שלא יודע להפסיד בכבוד (מה שדי מדהים, כי הייתי אמור להתרגל להפסדים אחרי כל השנים). גם אם ההצבעה למפלגות ימין עדיין נראית לי טיפשית, לעיתים אפילו אובדנית, אין כאן שבט לבן ושבט שחור. לכולנו מטרות זהות. אני רק נחוש בדעתי שלא לתת להן לעוור אותי.

שיהיה בהצלחה,

אביעד קיסוס


>> "קיסוס הוא גרבוז של הקהילה" // טורו של יו"ר גאווה בליכוד, עו"ד אמיר אוחנה