היום (17.5) אנחנו מציינים את יום ההבנ"ה - היום הבינלאומי נגד הומופוביה. היום במיוחד חשוב להזכיר שאנו עדיין חיים במדינה המובילה מדיניות הומופובית גלויה. כאשר בממשלה שלנו יושבת שרת משפטים הומופובית מוצהרת, ועוד שלל שרים ומשרדי ממשלה הדואגים "לישר קו" עם עמדותיה, גם כשמדובר בפגיעה בילדים ובהורים. אחת הדוגמאות הבולטות להתנהגותה ההומופובית של הממשלה היא חסימת הנגישות של הומואים לפונדקאות.
קצת רקע: בישראל יש חוק פונדקאות שנחקק ב-1996 המסייע בידי זוגות ישראלים להיות הורים. החוק הזה נחקק במקור עבור זוגות סטרייטים, כאשר רווקים ורווקות אינם יכולים להסתייע בהליך. בשנת 2010 עתרו בני הזוג איתי ויואב פנקס-ארד לבג"ץ כדי לדרוש נגישות לפונדקאות, ובעקבות העתירה הקימה המדינה ועדה ציבורית, שהמליצה לאפשר להומואים הליכי פונדקאות ובתנאי שהיא תהיה אלטרואיסטית, כלומר, שאסור יהיה לשלם לאשה הנושאת. מכיוון שזהו פתרון ממש לא מעשי אפילו לא טרחו לקדם אותו בחקיקה.
בשנת 2015 בני הזוג ארד-פנקס עתרו שוב (!)לבג"ץ, יחד עם אבות גאים נוספים, וטענו שעדיין אין פתרון המאפשר להם להיות אבות בישראל, ושרק מי שיש לו הרבה מאוד כסף יכול לעבור את ההליך המורכב והיקר בחו"ל. מאז חלפו שלוש שנים, ועד לרגע זה העניין טרם הוכרע. מדוע חלף זמן כה רב? כי המדינה גוררת את רגליה באיטיות, בכל פעם שהיא נדרשת לנמק מדוע לא תאפשר להומואים להיות אבות. ומכיוון שכבר אין הצדקה למנות שוב ועדה ציבורית, כדי למשוך זמן, המדינה מציעה בכל דיון הסבר אחר להתנגדותה.
>> "המשפחה הגאה היא עובדה חזקה יותר מכל חוק או פסק דין"
בתחילה טענה המדינה שהיא בעד תיקון החוק, אבל תאפשר הליכי פונדקאות רק לנשים רווקות ולא לגברים רווקים. מדוע רק לנשים? כי לטענתה אישה רווקה שאינה מצליחה להיכנס להריון סובלת ממגבלה רפואית, בשעה שגבר רווק (חלילה מלומר הומו) אינו סובל ממגבלה רפואית. זאת אומרת שלאשה ללא רחם המדינה תאפשר הליך פונדקאות, ולגבר ללא רחם היא לא תאפשר הליך פונדקאות (ללא הבדל דת גזע ומין). מעניין כיצד תתמודד המדינה עם בקשה של גבר טרנסג'נדר עם רחם או עם בקשה של אישה טרנסג'נדרית ללא רחם, להיות הורים באמצעות פונדקאות. התבלבלתם? גם אני.
הממשלה מתנהגת כאחרון ההומופובים
נחזור לעתירה השנייה. בקיץ האחרון נאמר בבג"ץ כי המצב בו נחסמת בפני הומואים הגישה לפונדקאות הוא פסול. "מתקשה אני למצוא טעם רלוונטי בהבחנה בין נשים יחידניות לבין גברים יחידנים, בכל הנוגע למימוש הזכות להפוך להורה", אמר השופט ג'ובראן. ולמרות הדברים היפים שאמר, הממשלה עומדת בסירובה. והנה לאחרונה המדינה מצאה צידוק נוסף לאפליה. עכשיו היא טוענת כי משום שיש מספר מוגבל של פונדקאיות בישראל, עדיף לסייע לסטרייטים ולרווקות ולא לגברים רווקים. למה לא לרווקים? כמה רווקים סטרייטים אתם מכירים שרוצים להפוך לאבות יחידנים? אני הכרתי אחד.
הרי ידוע לכולם שהביקוש להליכי פונדקאות בחו"ל מגיע רובו ככולו מקרב זוגות ויחידים הומואים, ומספר הגברים ההטרוסקסואלים המבקש להפוך לאבות יחידניים שואף לאפס. אז בואו נעשה סדר: כשהמדינה מדברת על גברים רווקים היא בעצם מתכוונת להומואים. הומואים שרוצים להיות אבות. לכן לא מדובר באמת בהבחנה ביולוגית בין אישה ללא רחם לגבר ללא רחם. מדובר בהבחנה בין תא משפחתי אותו המדינה מחשיבה כ"נורמטיבי" לתא משפחתי הומואי אותו המדינה מחשיבה כנחות.
הומואים הם פחות טובים כהורים מבחינת המדינה, למרות שמחקרים מראים את ההיפך הגמור. הילדים של ההומואים הם לא פחות מוצלחים מילדי הסטרייטים ואולי אף יותר, וממשלה שמעודדת ילודה בקרב נשים רווקות וזוגות סטרייטים בלבד - היא ממשלה הומופובית.
>> "אין כמו יפו בלילות - לא אם אתה הומו"
>> "נכנסנו לשירותים של הקניון, שם הוא אנס אותי"
ממשלה שמצד אחד מתהדרת בעולם בהישגי הקהילה, כאילו היא זו שהובילה אותם, ומצד שני, מתנהגת כאחרון ההומופובים, מזלזלת בעמדה של בג"ץ ומודיעה כי לא תאפשר להומואים להיות הורים, היא ממשלה צבועה. בגלל צביעותה של הממשלה אנחנו חייבים להיאבק על זכויותינו ולנצח, הן בבתי המשפט והן על דעת הקהל, וגם לקוות שבקרוב מאוד בג"ץ ישים סוף לאפליה הפסולה, ויחשוף את ההומופוביה במסדרונות הממשלה.
