לאחרונה עלתה קריאה להוציא חבר כנסת מכהן מהארון, או קריאות שלא להצביע למפלגות החסרות מועמדים גאים מוצהרים ברשימתן. שאלת ארונו של חבר כנסת או כל נבחר ציבור מחייבת אותנו לדון בשלוש סוגיות נפרדות. האחת היא שאלת המוסריות שבהישארות חבר כנסת בארון, השנייה קשורה לתגובת הציבור והיא האם להצביע או לא להצביע למפלגה בה הוא חבר, והשלישית היא השאלה הפרקטית: איך להתמודד עם אותו ארון ודילמת ההצבעה?
הישארות נבחר ציבור בארון היא פסולה מוסרית ואף פוגענית ומסוכנת. הקהילה הגאה עדיין מתמודדת עם אפליה ואלימות להט"בופובית, בני ובנות נוער עדיין מתלבטים וחוששים אם ומתי לצאת מהארון, ולהט"בים בעלי נראות שאינה הטרונורמטיבית חשופים וחשופות לאלימות והערות פוגעניות ברחוב. ארון שקוף, כלומר אדם המצוי בארון למרות שנטייתו המינית ידועה, של חבר כנסת משמעו שלהיות הומו מלווה בבושה. אותה בושה (אל מולה הקהילה הציבה את השימוש במושג "גאווה") משדרת שיש משהו פסול, חריג או לא נכון בלהיות הומו, לסבית, טרנס או בי. אמירה כזו גם מאפשרת ומתירה אלימות ואפליה נגדנו וגם מעכבת את התפתחות הזהות המיני והאישית של בני נוער ובוגרים שעוד לא הצהירו על נטיותיהם המיניות ומתלבטים אם לחשוף את עצמם.
אמנם לכל אדם, אפילו לחבר כנסת, הזכות לפרטיות. אולם בנושאים הבוערים בסדר היום החברתי, לנבחרי ציבור יש אחריות לשמש דוגמה אישית, שכן לצד חלוקת תקציבים והחלטות על סדר העדיפות הלאומי, חבר הכנסת משפיע גם על הדעות הציבוריות. תארו לעצמכם שנער מתלבט יכול היה לראות שיש חברי כנסת שהם ממש כמוהו, הדבר היה מקל על יציאתו מהארון. כך גם לגבי נער בסביבה הומופובית שיראה שהומואים יכולים להיות נבחרי ציבור, משמע - הם לא באמת כל כך נוראיים. הגבול של זכויות האדם עובר היכן שמימוש הזכות פוגע באחר. במקרה זה, הזכות לפרטיות אינה מוחלטת מאחר ונבחר ציבור המצוי בארון פוגע באלפים אחרים שעדיין נאבקים על זכויותיהם.
אם כך, לעולם לא אגן על ארון שקוף או לא שקוף של חבר כנסת, ולא משנה אם הוא מהמפלגה שלי או לא.
ביחס לסוגיה השנייה, והיא הצבעה או אי הצבעה למפלגה בה ישנו חבר כנסת בארון או שאין בה מועמד הומו בכלל, מעט יותר מורכבת, ועיקרה היא שיש לראות את התמונה הכוללת שהרבה פעמים רחבה יותר מחבר כנסת זה או אחר. ראשית, ברור שהייתי מעדיף להצביע למפלגה שהאידיאולוגיה שלה תואמת לשלי ושיש בה ייצוג להט"בי (לצד ייצוג ערבי ונשי הולם). עם זאת, ישנם כמה גורמים נוספים שישכנעו אותי להצטרף או להצביע למפלגה, כמו אידיאולוגיה, מבנה דמוקרטי וכו'.
האידיאולוגיה שלי מן הסתם קשורה גם להיותי הומו ולכן אצביע רק למפלגה המקדמת אג'נדה להט"בית רחבה, ופחות משנה לי נטייתם המינית של חברי וחברות הכנסת, כל עוד הם מקדמים שוויון. במפלגת העבודה, בה אני חבר, האג'נדה הלהט"בית מצויה ממש בליבת האידיאולוגיה והפרקטיקה, כפי שניתן לראות בהצעות חוק, הצבעות, עבודה בוועדות, הופעה במצעדים ובמספר גדול של חברי וחברות מפלגה שהינם בני ובנות הקהילה הגאה.
הייתי מעדיף שיהיו במפלגת העבודה חברי כנסת מחוץ לארון, אולם זו אינה סיבה להצביע או לא להצביע לה. לעולם לא אוכל למצוא מפלגה המכילה את כל המרכיבים שאני מורכב מהם, ולכן אצביע למפלגה שסך העמדות והנושאים שהיא מקדמת הוא הקרוב אליי ביותר. ההצבעה שלי (ובמקרה זה גם חברותי הפעילה במפלגה) אינה תלויה בנבחר ציבור זה או אחר. ההצבעה על בסיס ארון היא לא נכונה בעיניי. המטרה שלנו צריכה להיות מדינת ישראל והחברה בה אנו חיים, ויש דרכים טובות להילחם על חברה טובה לקהילה הגאה ולכולם בו זמנית.
הסוגיה השלישית, אופן ההתמודדות עם הסיטואציה, היא להמשיך בפעילותי עד כה, כלומר לגרום לכך שרשימת מועמדי המפלגה שלי לכנסת תהיה להט"בית ותומכת להט"ב באופן מובהק. בכך עסק ועוסק החוג הגאה במפלגה מיום היווסדו, לצד תחומי פעילות נוספים. לבד אני לא אצליח, לצורך כך אני צריך שותפים ושותפות, וככל היותר הרי זה משובח. הצטרפו למפלגה (לכל מפלגה דמוקרטית), הצביעו בפריימריז, תתקשרו ותלחצו על נבחרי הציבור ותעזרו במאמץ החשוב לעצב מפלגות בעלות ייצוג להט"בי ונבחרי ציבור טובים לפי השקפותיכם הפוליטיות. כך, נחזק את הדמוקרטיה הכללית, ונבטיח ייצוג הולם לנו ולאחרים.
פעולה זו אינה הולכת יד ביד עם הוצאה אלימה וכוחנית של אדם זה או אחר מהארון, גם אם הארון הפומבי פסול מוסרית. הוצאה מהארון היא אלימות כמו שהישארות בארון היא אלימות. אאוטינג שכזה יכול לגרום לאותו פחד אצל נערים מתלבטים או כל אדם שבוחר שלא לצאת אל החוץ כמו הארון השקוף של נבחר הציבור.
בחברה שעדיין נגועה בלהט"בופוביה, כל נער ונערה יחששו שיוציאו אותם בכח מהארון בשלב בו הם אינם מוכנים לעשות זאת בעצמם, או עובדים שחוששים ממעמדם התעסוקתי יפחדו על מקום עבודתם באם הם לא מרגישים בנוח לחשוף את זהותם. איני רוצה שאנחנו כקהילה נגרום לאלימות כה אכזרית נגד אנשים אחרים מקרבנו. לכל פעולה יש תוצאה, והיא יכולה להיות שלילית למרות שכוונותינו טובות.
* הכותב מביע את דעתו האישית בנושא.
