שש שעות עד לטיסה שלי לבודפשט מלונדון. שש שעות נותרו לי דאז לארוז חפצים, זיכרונות, אהבה גדולה, נפש חצויה ולעבור למדינה אחרת, אחרי כמעט חמש שנות מגורים בעיר לה אני קורא בית. עברו כמעט שנתיים, ואני עדיין יכול לתאר כל רגע באותו היום. לא אשקר, כשעליתי במדרגות הנעות שבשדה התעופה והסתכלתי לאחור, ראיתי את בן זוגי לשעבר וניסיתי לדמיין איזושהי סצנה רומנטית מ"קזבלנקה" או Garden State, אבל לא הצלחתי לעצור עצמי מלחשוב על הסצנה האחרונה ב"צ’ארלי וחצי". עממי משהו, אני יודע. אני לא רוצה להתחיל לדבר על המוזיקה שהתנגנה באוזניי במשך אותה הטיסה, רק כי אני מעוניין במערכת יחסים בעתיד.
>> "הסוהרים צעקו: מי בודק את החצי גבר חצי אישה?"
>> אנחנו יכולים לנחש אם אתה פסיבי, אקטיבי או ורסטילי
עברתי לבודפשט כדי להגשים חלום ילדות שבער בי מגיל קטן. רפואה. על הרומן שלי עם רפואה (או הרומן שהשארתי מאחור) אפשר יהיה לכתוב טור נוסף או עשרים ככל הנראה, אבל תנו לי לחזור למטרה האמיתית של הטור - בודפשט. הגעתי להונגריה משוחד ומלא בדעות קדומות, מהסיבה הפשוטה שאין מקום יותר טוב מלונדון בשביל הקהילה הגאה, או שמא יש? שמעתי שבודפשט, שלא כמו לונדון או ברצלונה, אינה נחשבת לעיר גיי-פרנדלית. עם זאת, גייז רבים בוחרים להעתיק חייהם ממדינות שונות לעיר.
בסוף השבוע הראשון שלי בבודפשט, תרתי אחרי זוגות חד מיניים או כל סממן אחר ש“יסגיר” את אופן הקבלה והפתיחות בעיר. מעולם, אבל מעולם לא ראיתי זוג גברים (או נשים) מחזיקים ידיים בפומבי. מעשה שעלול לעורר פרובוקציה ומבטים חודרים מצד העם ההונגרי, שלא ידוע בשל אהדתו לשבירת מוסכמות.
אך מה מבחינת חוקים?
בשנת 1878 חוקק חוק אשר אסר על קיום יחסי מין הומוסקסואלים ודין העבירה היה מאסר בפועל של 12 חודשים. אותו חוק בתצורתו המקורית, בוטל בצורתו הראשונית בשנת 1961, והוכנסו בו שינויים נוספים לטובת הקהילה בשנת 1978. בישראל כהשוואה, החוק בוטל באופן סופי רק בשנת 1988.
מצב הטרנסג’נדרים מעורר הפתעה קלה, שכן מדובר במצב שהוא אף מעט טוב יותר מישראל - שינוי המין בתעודת הזהות אינו דורש טיפול הורומנלי או שינוי המין באופן כירורגי. עד עכשיו, רמת הקסם של העיר בכל הנוגע לעולמה של הקהילה הגאה, שואפת לרמת הקסם של דיוויד קופרפילד בשנות ה-80. מרתיעה, מעייפת וגורמת לך לחשוב פעמיים לפני שאתה רוכש כרטיס.
לא אשקר, לבודפשט יש עוד דרך ארוכה בכל הנוגע לסטטוס קוו של הקהילה. מספר המועדונים והברים מצומצם ואינו מתקרב למימדי המסיבות של תל אביב שלנו, אבל הם בעלי ניחוח של מהפכה (ומי לא רוצה לקחת חלק בשינוי?). השנים האחרונות היו כגאות לעומת השפל של סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים בכל הנוגע להתפתחותה של הקהילה וביסוס מעמדה, והדרך נראית מבטיחה. אני עדיין לומד את סודותיה של המדינה, עדיין לומד את ההבדלים בין האנגלים, הישראלים וההונגרים אבל היי, אולי הלב שלי, בסופו של דבר, יהיה בבודפשט.
למדריך מקיף אודות הברים, המסיבות והסאונות לקהילה בעיר לחצו כאן.
>> הספורטאים הלוהטים שיגיעו לאירועי הספורט הלהט"בים בתל אביב
>> אנס את בתו בת ה-16 - "כדי להוכיח לה שסקס עם גברים זה יותר טוב"