שדר הרדיו עמי פזטל הלך הבוקר (שלישי) לעולמו כשהוא בן 87. פזטל ערך והגיש תוכניות ספורט רבות, בראשן "שירים ושערים" המיתולוגית ברשת ב', אותה הנחה לצד משה קשטן. פזטל שידר אין ספור משחקי כדורגל חשובים, ביניהם המשחק של נבחרת ישראל נגד נבחרת איראן בגביע אסיה, שנערך בטהראן בשנת 1974.
פזטל, שנולד ב-1.1.1936 בשם פוסטול (אותו שינה אחרי שהחל לשדר ברדיו), עסק גם גם בספורט ובמשפטים. הוא היה ממקימי מחלקת הנוער של מועדון שמשון תל אביב וזכה עם הקבוצה בדאבל. בהמשך, אימן את הקבוצה הבוגרת והגיע איתה לגמר גביע המדינה ולבסוף הפך ליו"ר הקבוצה.
הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועבד למעלה מ-40 שנה בתחום - רובן כעורך דין בכיר בעיריית תל אביב-יפו. בשנים האחרונות לעבודתו בעירייה עבד כמשנה ליועמ"ש ומנהל המחלקה האזרחית של העירייה. לאחר שיצא לגמלאות בשנת 1999, כיהן כיועץ משפטי חיצוני לעירייה.
"ההתאחדות לכדורגל מרכינה ראש עם פטירתו של עו"ד עמי פזטל", ספד יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שינו זוארץ. "הוא היה מגדלור של חכמה, אהבת האדם והמשחק, היה לא רק פס הקול של הכדורגל הישראלי בזכות תרומתו ארוכת השנים לתוכנית ׳שירים ושערים׳, אלא גם אבן יסוד במועדון הכדורגל שמשון תל אביב ובמשך עשורים כדיין בבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל. עמי, חבר יקר של כולנו, הכיר היטב כל רובד בחברה הישראלית ובכדורגל שלנו ותמיד האמין בתרומה הגדולה של המשחק להתפתחות האדם ולחברה בה הוא פועל. נועם הליכותיו, חכמתו, ידיעותיו המשפטיות וחיוכו הנצחי הפכו אותו לאדם משכמו ומעלה, שתמיד הרגיש בן בית בהתאחדות לכדורגל והיה אהוב על כל מי שפגש אותו. אשרינו שזכינו להיות חלק ממפעלות חייו. תהא מנוחתו עדן".
בעמוד האוהדים "אולטראס שמשון תל אביב" בפייסבוק כתבו: "בצער רב וביגון עמוק התבשרנו על פטירתו של נשיא מועדון הכדורגל שמשון תל אביב, עמי פזטל, בגיל 87. יהי זכרו ברוך. בלתי אפשר לספר את תרומתו ופועלו של עמי בשמשון תל אביב ובכדורגל הישראלי, צער עמוק מאד. יהי זכרו ברוך ותנחומים למשפחה ולכל משפחת שמשון תל אביב".
"עמי פזטל היה קודם כל שמשון ת"א. הנדבן, היזם, המנטור, האב הרוחני. אני לא יודע איך שמשון תחזיק עכשיו מעמד, היא בקושי קמה מחדש. אם לא הוא, מי יודע", ספד לו עיתונאי הספורט רון עמיקם. "לי אישית הוא עזר מספר פעמים. האיש לא ידע אחרת מלבד עזרה. אני יכול להגיד ברגע מצער זה, שאדם הולך לעולמו בגיל כה מופלג (87), תודה, ושוב תודה, וגם תודה רבה".