הבוקר (ו') כתבת המשטרה של גלי צה"ל, הדס שטייף, נפרדה בפעם האחרונה מהמאזינים לאחר 35 שנה של קריירה עיתונאית. "אני סוגרת מיקרופון אבל לא את הלב והאוזניים. הטלפון שלי, וגם הלב, יהיו קשובים לכל מי שיצטרך", כתבה בהודעת הפרידה מצוות התחנה.
העיתונאית הגיעה ל"גלית ואילנית" והתייחסה לפרשת אפי נוה אותה חשפה לראשונה ולתחושות ברגע שאחרי הפרידה מגלי צה"ל. "אני כבר שבעה חודשים בבית הלל מסקרת את המלחמה בעבור גלי צה"ל משם וזה הכניס אותי לשלווה שנדרשת לפנסיה. אני אמנם סוגרת מיקרופון אבל ממשיכה לעבוד כי יש כל כך הרבה דברים לטפל בהם", אמרה.
אחרי 35 שנה כעיתונאית פתאום לצאת לעולם. יש פחד?
"לא, אני כתבת שטח, כל הזמן בחוץ. כשיש פיגועים, מלחמות, אינתיפאדה. גם ביומיום יש רצח, תחקירים לעשות. אין לי תחושה שאני נפרדת. כן קשה לי להיפרד מהחיילים, הם מחזיקים אותנו ברוח צעירים ומלאי מרץ. הם תמיד רוצים ללמוד ולדעת, וזה יהיה לי קצת חסר".
המקצוע נחשב גברי, גבות הורמו כלפייך?
"זה קשה, במיוחד כשהייתי צעירה והגעתי לפעמים עם מיני כי כך הלכתי. אבל, את צריכה לאטום את עצמך, לעשות את העבודה ולא משנה מה אומרים. הייתי מגיעה לזירות פיגוע והרימו גבה, אבל שוכחים איך שאת נראית ואת נשארת דמות העיתונאית".
הרגשת שאת צריכה לקחת על עצמך סממנים גבריים כדי להתקבל?
"ממש לא. הייתי ממוקדת מטרה ועבודה, זה מה שעניין אותי. בעבודה שלי, ורואים את זה היטב בסרט, התמודדתי עם הרבה מאוד ביקורת כי כל סיפור שהבאתי גרר אחריו תגובות. את מפתחת עור של פיל ועושה את העבודה".
שטייף הודתה כי היו מחירים כבדים, והתייחסה לחקירתו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, שאף תבע אותה בשנים האחרונות בית המשפט על חשיפתה. "זה הסיפוק הכי גדול לדעת שהאיש הזה שפגע קשות במערכת המשפט במדינת ישראל סוף סוף מתחיל לשלם מחיר. כשהפרשה נחשפה בגלי צה"ל, גם אחרי מהמורות, עדיין לא נחשף כלום. הטילו צו איסור פרסום גורף עליי על מרבית הפרשה. זו סתימת פיות", ציינה. "הוא בחר לתבוע אותי ואת גלי צה"ל לא בגין לשון הרע אלא בגין פריצה לפרטיות וגרימת נזק. איזו פריצה לפרטיות? היו שני טלפונים שהוא החליף חדשות לבקרים. גרושתו לקחה את הטלפון וכשהתפוצצה פרשת שדה התעופה היא הבינה. ניסתה לפרוץ ללא הצלחה ושאלה אותי אם אני מכירה דרך, שידכתי לה את מי שעזר לה. השאר היסטוריה".
התמודדת עם בתי משפט ומעצמה, זה מקום קשה להתמודד מולו.
"יש לי ניסיון, חשפתי מועמדים לנשיאות המדינה שהם מטרידים מינית. זה לא נעים אבל אני ישנה נהדר בלילות כי אני יודעת שצדק הוא צדק, ובדרך תשלם הרבה מחירים. עברו שנים, הוא נעצר כבר בפעם שלישית. נחשפים עוד דברים, ואלמלא הטלפונים לא היו יודעים עד כמה הוא הכניס ידיים עמוק-עמוק לתוך מערכת המשפט בישראל ושיחק כמו בקרוסלה".
הייתה ביקורת שאדם עובר שיימינג, משפט שדה. חיית עם זה בשלום?
"יש בעייתיות אבל ברגע שיש לך את חומר הראיות, והסיבה שהאדם לא עומד למשפט זה בגלל שחל עליהם חוק התיישנות. גם בזה נלחמנו אני וחברותיי. אנחנו ממשיכות להילחם, ונכון שהגבול דק מאוד. בקלות אפשר לעשות שיימינג בצורה מוגזמת. לקחו את זה למקומות שהייתי אומרת שצריך להיזהר איתם, אבל אני באופן אישי הסתמכתי על חומרים שהיו בידיי".
חשפת משהו שאת מצרה עליו היום?
"אני מצרה על דברים שלא יכולתי לחשוף, אבל הם ייחשפו בהמשך בתחילת דרכי היה סיפור שאני מצרה עליו. שלחו אותי מהמערכת לראיין את בתו של רון ארד כשהייתה ילדה. זה אסור היה ועשיתי את זה אחרי קרבות עם המערכת שלי, אבל הם אשמים. הייתי צעירה. אסור לעשות את זה ואני מתנצלת בפניה עד היום על הדבר הזה".
שטייף השקיעה שנים רבות, משהייתה צעירה בנושאי הטרדה מינית. "באינטואיציה של נערה הרגשתי שזה לא נעים לי, תמיד הייתי קצת אחרת, הדפתי וידעתי להגיד לא. לא ידענו שאלו הטרדה ומעשים מגונים אבל ידעתי שאני לא רוצה שייגעו בי", נזכרה. "בצבא לא היה את חוק ההטרדות המיניות וכל אחד עשה מה שהוא רוצה, הגיע החוק וקצת סידר את הדברים. אמנם לא לגמרי והיו עוד בדרך הרבה מאוד דברים. 'מי טו' עשה משהו בכל זאת, ורק השבוע קיבלתי שני סיפורים קשים של אישי ציבור שפגעו בעובדת שלהם. אמשיך להילחם נגד זה כי אין ברירה".
את מסקרת אותנו הרבה שנים, איך אנחנו נראים כרגע?
"קשה, וזה הדבר הכי קשה. כאב נפשי ופיזי כי ההורים שלי הגיעו למדינה והיו בקיבוץ, ופתאום הכל נראה שמתפורר. ככתבת משטרה אני רואה מה קורה למשטרה עם שר שלא אקרא לו אפילו שר. אני כתבת המשטרה היחידה שלא הסכימה להיפגש איתו למרות שהוא התקשר. לא אכפת לי שהוא ייתן את הסקופים שלו למי שהוא רוצה. בעיניי הוא הרס את המשטרה, הורס את המדינה, הוא מסוכן ויכול לתבוע אותי. הוא לא ראוי, ואני שמחה שבכל זאת התקשורת עושה את עבודתה. אין לנו ארץ אחרת, משטרה אחרת, זה מה שיש ואם לא אנחנו נלחם והדור הצעיר שהוכיח את מלוא גדולתו עכשיו במלחמה".