אתחיל בשורה התחתונה כי לא לכל אחד יש כח לקרוא 400 מילה, ואני ברוך השם יודע לחפור ובכל הכח. אז ככה: איש השנה שלי הם אנשי השנה: האולפנים ההיסטריים. לא כי הם עשו את עבודתם. כי הם בגדו בעבודתם. ככה פשוט.

נכון. זו הכללה ויש יוצאי דופן. אבל מעטים מאד, כמו פרח בר נדיר, כמו ערד ניר. אבל ערד ניר הוא כמעט דוגמה יחידה. התקשורת פעלה בשנת הקורונה השנייה כמקהלה. מה כמקהלה? כמו עדר פילים שועט שדורס כל מדען או כל רופא שהעז לחשוב אחרת.

זו הייתה השנה שבה ישראל ניצחה את הקורונה. כן. ניצחה. זו לא טעות. לפני שנה וחצי חשבנו שזו תהיה המגפה הספרדית שחיסלה 50 מיליון בני אדם. כשהעולם היה הרבה יותר קטן וקשה היה להגיע ממקום למקום. זו הייתה השנה שבה ניצחנו את הקורונה כי בעולם שהוא הרבה יותר עצום אבל שבקלות מגיעים ממקום למקום מתו מהקורונה בכל העולם 4 מיליון בני אדם. רובם מבוגרים מאד עם מחלות רבות.

בשיא של כל הזמנים פותח חיסון שהוא יעיל מאד וזול ותוך זמן קצר נוסף כל אוכלוסיית הסיכון שהיא המבוגרים מאד ואנשים עם מחלות רקע חוסנו בישראל. בשיא של כל הזמנים, ישראל, כמעט המדינה הכי מחוסנת בעולם, הייתה יכולה להיות הדוגמה הראשונה לאיך חוזרים לחיים שפויים ונורמליים וממשיכים לשמור מכל משמר על המבוגרים ואלה עם מחלות הרקע - שהם האוכלוסיה שנמצאת בסיכון מהמחלה הנוראה הזו ומגנים מכל משמר על הילדים שכל עתידם לפניהם.

פרופ' ברבש על החיסון השלישי במניעת הדבקה (צילום: חדשות)
שלום ולא להתראות|צילום: חדשות

במקום שהפלא הזה יקרה, ישראל שקעה בניסוי חברתי. האולפנים ההיסטריים הפכו למוקד ההסתה והפצת השנאה נגד כל מדען או רופא שהעז לחשוב אחרת. לשאול שאלות ולהטיל ספק למה בכלל ההיסטריה הזו נחוצה כשרוב אוכלוסיית הסיכון מחוסנת ומוגנת. פרופ׳ גבי ברבש נהפך להיסטרי הלאומי. במקום להרגיע את הציבור כמו נחמן שי במלחמת המפרץ, גרם ברבש לסטרס לאומי. כל יום, כל היום, הפכו האולפנים ההיסטריים למגפון של ברבש ודף מסריו. אסון לפנינו. אסון! בתי החולים עומדים לקרוס, הנגיף משתולל בכל פינה והנה עוד שקף שהבאתי יונית שימחיש כמה אנחנו לפני נפילה לצוק. שום דבר מזה לא קרה.

מה שכן קרה בעקבות ההיסטריה הזו זה שכל מדען או רופא שהעז למתוח ביקורת או להטיל ספק בגישה ההיסטרית הזו נעלם מהאולפנים. פרופ׳ איתן פרידמן, שהוא רופא בעל שם עולמי וכוכב האולפנים בסגר הראשון, עובר שיימינג ציבורי נוראי ומכונה ברשתות בשקר גמור ,מכחיש קורונה". פרופ׳ עידית מטות, שהיא רופאה מהוללת בכל העולם וכוכבת האולפנים בסגר הראשון, מכונה בשקר נורא "ליצנית רפואית". פרופ׳ רבקה כרמי, מדענית ורופאה עם הישגים בלתי נתפסים, מכונה בשקר "רוצחת קשישים" והושתקה באולפן בשידור חי.

עיתונות היא מקצוע נאצל. זו זכות נדירה להיות עיתונאי ואין שומר סף של הדמוקרטיה יותר חשוב מהעיתונאים. וזו חרפה גדולה שבשנה האחרונה הפכו אולפני החדשות למקום שאסור להטיל בו ספק על התו הירוק ונחיצותו, על הסגרים שחיסלו מפעלי חיים עסקיים של אנשים, על המרדף אחרי ילדים שישימו מסיכות ואולי הגיע הזמן לא לחכות ל-FDA ולחסן אותם מיד כי הילדים הם מפיצי מחלות ויכולים להרוג את הסבא והסבתא שלהם.

רק תדמיינו שבאולפנים היה יושב ערב-ערב ראש אמ״ן לשעבר ומסביר שצריך למלא שקי חול ולערום אותם בכניסות הבתים ולישון במקלטים כי הלילה תפתח מלחמה נוראית. וככה כל יום. יום-יום שנה שלמה. ברור שזה לא יכול לקרות כי אחרי יום או יומיים היו מגרשים את ההיסטרי הזה מהאולפן. אבל זה בדיוק מה שלא קרה השנה עם הברבשים והשקפים. כל ערב. ערב-ערב, הסבירו לנו באולפנים שמחר האסון הגדול. ושחייבים סגר רביעי, לסגור את כל האירועים ותו ירוק וסגול ושחור ושמח ועצוב ושראש השנה יהיה בזום. זה בטוח. חתום וגמור. ושגם ככה כלום לא יעזור כי הדלתא ימוטט את המדינה. שום דבר מזה לא קרה.

שנה שלמה המדינה תפקדה. רובה התחסן. הקורונה נהפכה לסכנה לאנשים מבוגרים ולאנשים עם מחלות רקע. אנחנו כבר לא משתמשים בכפפות, לא עם מסכות בחוץ, יש אירועים ותרבות וחתונות וגם הופעה אחת של עומר אדם, שהאולפנים ההיסטריים הפכו אותה בשקר לסכנה כמו הפצצה הגרעינית האיראנית, למרות שחוץ מזה ש-12 אלף איש רקדו בשמחה גדולה ובצדק, לא קרה בה שום דבר נורא כמו שהזהירו האולפנים שבטוח יקרה. ושנת הלימודים נפתחה ושום ילד לא הדביק את סבא וסבתא שלו, שום בית חולים לא קרס, שום יום הדין לא דופק על הדלת.

אז אולי די? עכשיו מתחילה שנה והניסוי החברתי הנורא הזה חייב להסתיים. ישראל חייבת להיות הדוגמה הראשונה בעולם לאיך חוזרים לחיים נורמליים. האולפנים חייבים לחזור להיות שפויים. להפסיק לדבר ערב-ערב על הקורונה ורק על הקורונה והקורונה והקורונה. יש פה עניים, מצוקה, עוולות והחברה הערבית שטובעת בפשע. ויש משבר אקלים ואולי יהיו פה הצפות ענק בסתיו ואיש לא נערך. וכן, תהיה פה השנה גם קורונה ואולי גם בשנה הבאה ובעשור הבא ואולי לתמיד. וכן, צריך לעודד התחסנות באוכלוסיה המבוגרת שנמצאת בסיכון ולתת לילדים חיים וחופש ואוויר. כי הם לא מפיצים מחלה ומי שבסיכון מוגן. ולא צריך תו ירוק וצריך לפתוח את הכל. כי אולי הגיע הזמן שנדבר על זה שאולי כל העולם טועה ושבדיה צדקה. והגיע הזמן שישראל החופשית תהיה ההוכחה והדוגמה.

שנה טובה.