כשאנשים מתחתנים הם הופכים לסגניה של אירית רחמים עלי אדמות. מדקלמים תעריפים של אולמות, מכירים את כל הצלמים בשם פרטי ומתמצאים בסוגי קונפטי כאילו גדלו במפעל ניירות. במהלך ההריון, הם הופכים לשלושת רבעי רופאים, מכירים כל בדיקה ומיחוש – וכשהם הופכים להורים, הם פשוט לא מבינים איך אפשר להישאר מחוץ לעולם התוכן הזה. במעצמת הפריון הקטנה ששמה ישראל אמנם נדיר לפגוש אנשים – ובעיקר נשים – שמוותרים על חוויית ההורות, אבל אם כבר מזדמן לכם: למה שלא תנסו לשמור על מידה סבירה של טאקט? גם אם אתם משוכנעים שלא מדובר בקושי להרות אלא בבחירה מודעת, זה עדיין לא מקנה לכם זכות לבקר את ההחלטה או לתהות האם הושקעה מספיק מחשבה בקבלתה.
באותו גיליון התפרסם גם טור פרי עטה של לורן סנדלר, שדווקא הביאה לעולם ילד אחד, אבל מזדהה עם אחיותיה הנטולות וכותבת: "אם את לא בשוחות האמהוּת, במקרים רבים תמצאי את עצמך מחוץ לדיון". סטפני אייריס וייס, בלוגרית מובילה ב"האפינגטון פוסט", כתבה אף היא את הגיגיה בנושא, ולמעשה סיכמה היטב את הגישה של החברה כלפי נשים "כאלו": "אנשים מגיבים להחלטה שלא להביא לילדים בחוסר אמון מוחלט, הלם ורחמים. הם מניחים שאת פשוט מסתירה בעיות פוריות, שלא מצאת מישהו שיסכים לעשות איתך ילד או שאת פשוט מוזרה ששונאת ילדים. ברוב המקרים, כמובן, אף אחת מההנחות האלו לא קשורה למציאות".
בעקבות ההתעוררות, התאגדה קבוצת בלוגריות ב"האפינגטון פוסט", וגיבשה את "ה-רשימה: כל הדברים שפשוט אסור לומר לנשים שבוחרות לא להביא ילדים לעולם. ומכיוון שדי ברור שאף אחד לא יוותר על הערותיו המחכימות רק כי מישהי כתבה על זה באינטרנט, החלטנו לצרף גם כמה תשובות אפשריות למציקים.
"את מדברת ככה רק כי לא חווית הריון ולידה". זה בדיוק הרעיון, לא?
"רק מאז שיש לי ילדים הבנתי מה המשמעות האמיתית של החיים". נו, אז תגלי לי!
"אז מה, תישארי רק עם החתולים שלך?". לא, אני אביא גם כלב.
"את פשוט אנוכית אם את חושבת ככה". כי להביא לעולם בלי לשאול אותו מישהו זה אלטרואיזם טהור.
"פשוט לא הכרת את הגבר המתאים עדיין". גם הוא לא הכיר אותי, דברי איתו.
"אבל למה את מחכה? את לא נעשית צעירה יותר?". שיט, רואים?
"ואם אמא שלך הייתה חושבת כמוך, לא היית פה". ואולי טוב היה אילו.
"איזו החלטה גרועה". כמעט כמו להקשיב לך.
"את מפספסת את הדבר הכי טוב בחיים". צודקת, אני חולה על סימני מתיחה ותפרים בפרינאום.
"מה עם השעון הביולוגי?". עבר לזמן אתונה.
"את תתחרטי על זה כל החיים". אני די מתחרטת על השיחה הזו, אז זו התחלה טובה.
"מה לא בסדר איתך?". אין לי מושג, אבל אני בטוחה שממש תכף תגידי לי.
"אבל את תהיי אמא מעולה!". וגם אסטרונאוטית, אז מה.
"פשוט תעשי את זה, אף פעם אין זמן מתאים". אולי זה אומר דרשני?
"את לא חושבת שאת רוצה ילדים עכשיו, אבל כשיהיו לך את תשני את דעתך". ואם לא?
"אם לא תעשי ילדים, בעלך יעזוב אותך וילך למישהי שכן תרצה". נכון, שכחתי שילדים מבטלים את האופציה לגירושין.
"את לא מבינה עד שיש לך ילדים". אבל את בטוח מוכנה לנסות להסביר, נכון?
"את לא דואגת מי יטפל בך כשתהיי זקנה?". רגע, אנחנו מדברות על ילדים או על ביטוח סיעודי?
"את לא מבינה מה זו אהבה אמיתית עד שיש לך ילד". כל האנושות מנסה לענות על השאלה הזו כבר אלפי שנים, את בטוחה ש"תינוק" זו התשובה?
"לדעתי זו טעות". ולדעתי לא.
>> משפטים שמעצבן לשמוע כשאת מבשרת על הריון
>> משפטים שלא יפה להגיד להריוניות
>> "הוא עושה לך עיסוי פרינאום?": משפטים שתמיד יעלו בשיחה בין הריוניות