הריון יפה לך: היכנסי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים
לשבת בשירותים. סוף סוף. אבא/אמא לקחו אותו לסיבוב בחוץ, או שסבתא הנהדרת התנדבה לקחת אותו לפעילות חינוכית כלשהי (שבמסגרתה הוא ירייר במקום תרבותי יותר מהגינה הרגילה). לא משנה אם מספר 1 או 2 – החוויה של כניסה לשירותים, סגירת הדלת והתייחדות עם גופכם שלא תוך כדי שירה אדירה של "אמא כבר חוזרת" או "אבא פה, אבא פה" – היא פינוק מרגש.
לנסוע להורים. גם אם קיטרתם על הארוחות המשפחתיות לפני פרוץ התינוק לחייכם, אם יוצא לכם לנסוע לבד להורים – מדובר בצימר עילי. הורה אחד נשאר עם התינוק הישן (או לא) בבית, ואתם מגיעים – ומיד מתחילים להתנהג כמו תינוקות. חוץ מלהחליף לכם, אמא שלכם עושה הכל – כולל לפרק לכם את הפולקע ולמזוג לכם סודה – ואתם מרגישים כמו סולטן רווק ומדושן במיוחד.
להתקלח. לא מקלחת מטכ"לית, זריזה עד חפוזה, עם הפסקות יזומות בכל עשר שניות כדי להטות אוזן ולשמוע האם התינוק בוכה. מקלחת רצינית כזו, פלוס חפיפה ורגשות אשם על הכנרת – כזו שיכולה להתקיים רק כשהתינוק באחריותו של מישהו אחר.
לאכול. לא לחסל קערה של בטטה וקישוא מרוסקים, או שאריות ביסקוויט לח. לשבת עם צלחת, סכין ומזלג ולאכול מההתחלה ועד הסוף, בלי לנענע את העריסה עם הרגל ולהתפלל בין ביס לביס לפיית השינה, שתביא אתכם בשלום עד הקינוח. גם פיצה מחוממת משלשום תגרום לכם להרגיש כאילו גורדון רמזי שאל מה בא לכם ואז פיזר למעלה קצת כמהין.
רגע אחרי ההירדמות הסופית. לכאורה. נכון שיש כמה מכשולים לעבור בדרך – כמו, למשל, הצורך לאסוף כטונה וחצי של צעצועים מהשטיח ולגרור את עצמכם למטבח להכין קפה – אבל הרגע שבו, בסוף היום, אתם מביטים במלאך שלכם ואז כושלים לסלון וקורסים הוא חגיגת עצמאות שאין כדוגמתה. נכון, אמנם יש חרדה מסויימת שתשמעו הנעת בכי באמצע השלוק (הראשון) מהקפה (הראשון) שלכם להיום, אבל כשזה לא קורה – אתם מרגישים שטיפסתם על האוורסט.
לראות טלוויזיה. בלי לנסות לקרוא את השפתיים של מגיש החדשות או לפענח מה המתרגמת לשפת הסימנים מתכוונת (כי התינוק ישן בעגלה לידכם), בלי לזנק לשלט בכל פעם שיש פרסומות והווליות עולה תוך שנייה מאפס למאה בלי אזהרה (כי הוא בדיוק נרדם בחדר) ובלי להוות דוגמה ולא לראות טלוויזיה כשהתינוק ער – פשוט לרבוץ על הספה עם חטיף שאסור לתינוק לדעת בכלל על קיומו, ולראות לא-משנה-מה בווליום אנושי ובלי לעצור כל רגע כדי לכסות/לתת מוצץ/להתחיל את ההרדמה מחדש.
לשטוף כלים. אם פעם הייתם משחדים את בן הזוג השני בהבטחות מלוכלכות כדי להתחמק מהכלים, ואפילו מגדילים לעשות ומתנדבים לקפל כביסה בתמורה, שטיפת כלים כהורה שקולה לשיעור יוגה עם הדלאי למה. רחש המים, ניחוח הסבון ושקשוק המזלגות הוא הפוגה מבורכת, ודי מהר אתם מוצאים את עצמכם מלכלכים כלים בכוונה - כדי שיהיה מה לשטוף.