אם המין באמת כל כך לא חשוב, ו"העיקר שיהיו בריאים", כיצד פורחת תעשייה שלמה של טיפולים, עצות וסגולות לבחירת מין העובר? ומה באמת גורם לנו להעדיף בדבקות כזו מין מסוים? ביקשנו לבדוק
רוני שגב | מערכת מאקו הורים | פורסם 20:45 30.10.13 | עודכן 08:34 12.07.16
רק בנים או רק בנות? עד כמה זה חשוב לכם?|צילום: Menzl Guenter, Shutterstockאם המין באמת כל כך לא חשוב, ו"העיקר שיהיו בריאים", כיצד עולה כפורחת תעשייה שלמה של טיפולים, עצות וסגולות לבחירת מין העובר? מדוע אין כמעט אתר או מגזין שלא מפרסם מדי פעם כתבה על שיטה חדשה לתזמון יחסי המין, או דיאטה שמבטיחה להגדיל פלאים את הסיכוי להרות בן או בת? ומה באמת גורם לנו להעדיף בדבקות כזו מין מסוים, ולהשקיע כל כך הרבה משאבים בהשגת הריון "מהסוג הרצוי"?
"אנשים התרגלו שמעט מאוד דברים בחיים אינם בשליטתם"
"הקושי להתמודד עם נושא מין הילוד קשור, בין השאר, לקושי עם נושאים של שליטה", מנתחת ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית, מנהלת האתר נפש אם. "בארץ, כחלק מהעולם המערבי, אנשים התרגלו שמעט מאוד דברים בחייהם אינם בשליטתם. אנשים רגילים שהם אדונים לחייהם, ובעלי זכות לבחור מתוך מגוון ושפע עצומים בהמון תחומים. והנה, מגיע נושא כל כך משמעותי בעיניהם, ופתאום: אין להם שליטה. לרוב, בפעם הראשונה פחות חשוב להם מין היילוד, אבל בשלב מסוים, במיוחד אם כבר יש להם כמה ילדים ממין מסוים ולא מהמין השני, הם מתחילים להרגיש שמשהו נלקח מהם. שהם מפסידים משהו, ומתקשים להתמודד עם העובדה שבעצם אין להם שליטה על נושא כל כך חשוב".
אבל למה, בעצם, המין כל כך משמעותי? "כפי שהעולם בנוי כיום, עם הפרדה מגדרית ברורה, בהחלט יש שוני בחוויה של לגדל בנים או בנות. בנים או בנות מפתחים קשר שונה עם האם או האב. הם גם מעוררים מטענים ורגשות שונים. לדוגמה, בת מייצרת אצל האם רמות גבוהות יותר של הזדהות, של השלכה מעברה שלה ומהחוויות שהיא עברה כילדה – לטוב ולרע. לפעמים יש אימהות שהרבה יותר קשה להן עם בנות, בגלל המטענים שעולים מהילדות שלהן בתהליך גידול הילדה. גם ברמה השטחית והארצית יותר, ישנן תפיסות רווחות לגבי תפקידים והתנהגויות שמצופות מבנים ומבנות. תפיסות אלה משפיעות על אופן הגידול שלהם ועל ההעדפה למין כזה או שני. מחשבות כמו: "אני צריכה בת שתדאג לי כשאהיה זקנה" או "בנים שובבים יותר ודורשים יותר תשומת לב" יכולות להיות שיקול, אם ברמה מודעת או לא מודעת.
לא אמרנו שהעיקר שיהיו בריאים?|צילום: RTimages, Istockלגבי בנים, עדיין מקובל בקרב חלק מהאנשים להתייחס רק לבן כממשיך השושלת, כהמשך למשפחה. ככלל, אימהות יירצו בנות כדי לחוות איתן חוויות שלהן כנשים, או לשחזר חוויות שעברו עם אמן כילדות. אבות יירצו בנים כדי לחוות איתם 'דברים של בנים', כמו החלום הכמעט קלישאתי לקחת את הבן שלך לכדורגל, כמו שאבא שלך לקח אותך כילד. כאשר זה לא קורה, הורה מרגיש שמשהו מהותי נחסך ממנו, עד כדי תחושת הפסד, החמצה, אכזבה ותסכול. בכלל, באופן פרדוקסלי לכאורה, נושא הילודה קשור גם למוות. הילדים הם המשך החיים, ברמה הלא מודעת הם ה'מפתח לחיי הנצח' שאין לנו, ולכן הנושא של מין כזה או אחר יכול להיות כל כך משמעותי בהקשר הזה. לכן, מכיוון שהמוטיבציות לקבל תינוק ממין מסוים הן רבות, עתירות רבדים ומורכבות כל כך, אפשר בהחלט להבין מה מניע אנשים להשקיע זמן, כסף ואנרגיה בניסיונות לכוון למין הרצוי".
האם אכזבה ממין היילוד יכולה להשפיע על התפתחות התינוק?
_OBJולפעמים, למרות המוטיבציה וההשקעה, הניסיונות לא עולים יפה, ובסקירה הראשונה מתבשרים ההורים שגם הפעם, ההיסטוריה חזרה על עצמה ויש להם תינוק נוסף מאותו המין. האם האכזבה עלולה לגרום לקשיים בהיקשרות לתינוק, או אפילו להשפיע על התפתחותו, חלילה? והאם מחשבה על הפלה היא לגיטימית? "אין לי נתונים מחקריים, אך אני יכולה לספר מניסיוני בקליניקה, שיש מקרים שבהם אימהות ציפו לתינוק ממין מסוים, והתקשו מאוד להסתגל למציאות כאשר זה לא קרה. אני אישית לא נתקלתי במקרים כאלו, אבל ידוע לי על מקרים שבהן נשים רוצות לעבור הפלה, גם אם הן לא מממשות את הרצון בפועל. עצם המחשבה והמקום שהאישה נותנת לה קשורים גם לקושי או לקלות שבהם אותה אישה יכולה להיכנס להריון, לכמה ילדים ובאיזה הרכב מינים יש לה בבית ואפילו לסביבה שבה היא חיה. בהחלט היו לי מטופלות שחוו קושי רגשי להתקשר לתינוק, גם אחרי הלידה, אבל לפחות במקרים שאני ליוויתי מדובר היה בקושי חולף, והאימהות צלחו את המשבר. אם זה לא קורה, כמובן שיש מקום – ואפילו חובה – להיעזר באיש מקצוע, שיעזור לאישה לפתור את הקונפליקט כדי שתוכל להיקשר לתינוק בצורה תקינה".
