מדי פעם בפעם גועשות תוכניות הבוקר והתוכניות הכלכליות סביב ידיעה מרעישה: חברת כנסת זו אחרת, בשיתוף שר אוצר זה או אחר, פועלים למען הארכת חופשת הלידה. "איזו יוזמה מבורכת", סופקים כפיים בהנאה המנחים, והכתבים הכלכליים ממהרים לחשב את העלות למשק. המעסיקים מכרכמים את פניהם, ואמהות לעתיד בדרך כלל מחייכות. ובאמת, מה רע בחופשת לידה ארוכה יותר, שתאפשר לאימהות לטפל בעוללים הרכים עוד כמה שבועות?
אם טרייה רוצה לבלות כל יום נוסף אפשרי במחיצת הרך הנולד, והפרידה מתינוק בן שלושה חודשים, מקסימום חצי שנה, היא אכן קשה וטראומטית. יש פחד גדול ממסגרות פרטיות ומפוקחות בקושי, שלא לדבר על הקושי הגדול שניצב בפני הנשים שמבקשות להמשיך להניק את התינוקות הרכים. והח"כים מלטפים את הבטן הרכה של האימהות הטריות בדרך לעוד הצעת חוק פופוליסטית.
עוד שבועיים עם הקטנצ'יק הם צעד מבורך, אבל הצעות ההארכה של חופשת הלידה לא עושות טוב לנשים במבט ארוך טווח. כל הארכה של חופשת הלידה בתשלום, נוסף על תקופת החל"ת, רק מרחיקה את הנשים משוק עבודה ומרעה את מצבן בתוכו, מצב שמלכתחילה אינו מזהיר. כשאישה יוצאת לחופשת לידה היא משאירה מקום עבודה עם מחליף או מחליפה זמניים, ולמעסיק אין דרך לדעת אם תשוב לעבודה, ואם כן, באיזו מתכונת. נשים רבות מנסות לחזור למשרה מלאה ונשברות אחרי כמה חודשים.
אישה לפני יציאה לחופשת לידה לא תעז לבקש העלאת שכר. גם לא בתקופה שאחרי החזרה לעבודה. אם מדובר בתקופת הפריון ובלידה של כמה ילדים, ובהנחה שהיא אכן מצליחה לעבוד במשרה מלאה, השכר שלה צפוי להיות סטטי כמה שנים טובות. כל הארכה של חופשת לידה רק מאריכה את הזמן הזה, ומדירה את הנשים מהתקדמות בשוק עבודה שהקשר בינו לבין הורות בריאה (לשני המינים) מקרי בהחלט.
בעולם אוטופי פחות, אבל לפחות קל יותר כלכלית, יתכבדו חברי הכנסת ויציעו הצעות חוק הנוגעות להחלת חוק חינוך חובה מגיל מוקדם יותר. חינוך חובה מפוקח, איכותי, כדי שאנחנו האימהות הצעירות נוכל לצאת לעבודה בראש שקט יותר ובכיס מאפשר יותר. מי שיהיה לו (או לה) החזון להציע מעונות יום במקומות העבודה אולי לא יהיה פופולרי לרגע כמו אלו המציעים הארכות כפתרון לחבישה מיידית ולאהדה רגעית גורפת, אבל הוא (או היא) יהיו סוכני השינוי האמיתיים.
>> ההנחיות החדשות של האיגוד האמריקני לרפואת ילדים: תינוק צריך לישון בחדר ההורים עד גיל שנה