נקדים ונאמר: הסקר שלפניכם נערך באנגליה, ולכן לא כולל קלאסיקות של היריון ישראלי כמו שווארמה בלאפה, בורקס פינוקים ואי אילו קילוגרמים של אבטיח עם בולגרית. ועדיין, חשקים בהיריון, מוזרים ככל שיהיו, לא מוגבלים לאזור גיאוגרפי, ותמיד מעניין לקבל רעיונות חדשים.
כך, למשל, הגיעו אצות ים למקום הראשון (אולי כתחליף לסושי האסור?), ומיד אחריהן בדירוג ניצבות ריבות מפירות שונים. המקום השלישי נכבש ע"י עוף צ'או-מיין (ותודה למונוסודיום שהביאנו עד הלום), אבל במקום הרביעי יש כניסה מפתיעה: כריך עוף עם ריבת תותים, שילוב שיכול לגרום לכל אדם שלא מגדל אדם אחר בבטנו להקיא את בני רק מהמחשבה על לטעום ממנו. במקום החמישי נמצאות הנקניקיות (שאגב, מותרות בהיריון רק אם בושלו הימעיו טב), את המקום השישי חולקות פרוסות לימון טרי וגושים של גבינה שנאכלים בביסים, כמו תפוח ובמקום השביעי בחירה בריטית מאוד: יורקשייר פודינג, מאפה שנלווה בדרך כלל לצלי עשיר (דווקא לא מצא את דרכו לדירוג. במקום השמיני: קוביות קרח, שאולי עוזרות להעביר את הצרבת מכל יתר כוכב הרשימה, במקום התשיעי - עוף טיקה ובמקום העשירי והמכובד: זיתים.
הסקר עורר תגובות רבות, ונשים הרגישו צורך עז לערער או לאשר את תוצאותיו. "מוזר, אני דווקא ממש נגעלתי מכל סוגי העוף וחייתי בעיקר על סלט תפוחי אדמה, חמוצים וחרדל", כתבה גולשת שכנראה לא ממש מבינה את המשמעות של סטטיסטיקה, ואחרת החרתה החזיקה אחריה: "מה עם לחם לבן? בשני ההריונות שלי טחנתי פרוסות עבות של לחם לבן עם שכבה נדיבה של ריבה עליהן!".
אבל לצד החשקים הנורמליים יחסית, ישנם גם חשקים מוזרים, שעלולים אפילו להיות מסוכנים. תסמונת פיקה - זה שמה של ההפרעה שגורם לאנשים בכלל, ולנשים הרות בפרט, לאכול דברים שממש לא נחשבים כאוכל בשום תרבות שהיא, חסרי כל ערך תזונתי ידוע לאדם (כלומר, מבטלים את אחת מהנחות היסוד של ההסבר לחשקים כצורך שהגוף מנסה למלא) ובעיקר - משונים מאוד.
אחת הדוגמאות הקיצוניות לתסמונת היא ליזי פוסטר, אמא לשניים, שפיתחה כבר במהלך ההיריון הראשון שלה, לפני יותר משמונה שנים, חשק בלתי נשלט לאכילת טלק. כן כן, אותה אבקה לבנה, שלאחרונה התגלתה כמסרטנת, היוותה חלק משמעותי מהתפריט היומי של גברת פוסטר, שאכלה מכלים על גבי מכלים של החומר הריחני ובסך הכל הספיקה, עד היום, להערות לקרבה כמעט 200 ק"ג של טלק.
"ניסיתי להפסיק, אני יודעת שזה לא בריא", אמרה גברת פוסטר ל"דיילי מייל". "אבל הטעם של זה חזק ממני, אני אוכלת טלק כל הזמן, לארוחות ובין הארוחות, ואפילו לוקחת תמיד קופסה בתיק, אם יבוא לי לאכול קצת כשאני בעבודה או מחוץ לבית".
למה זה קורה לנו? ובכן, "הבסיס לחשקים הוא שינויים הורמונליים, שמשנים את ההעדפות והטעם", אומר ד"ר זהר נחום, מנהל מערך האם והעובר במרכז הרפואי "העמק", מקבוצת הכללית. "ההורמונים ההריוניים, בעיקר האסטרוגן והפרוגסטרון, הם סטרואידים, שחודרים לגרעין התא ומשנים את תפקודו. כאשר הם חודרים לתאים עצביים שאחראים על טעם וריח, משתנות העדפות, לפעמים באופן דרסטי", מאשר ד"ר נחום, כך שאת יכולה להמשיך לדרוש את המגיע לך על פי חוק.