אל תדאגי, שמעתי שהנקה זה מרזה
"את לא שמנה, את מלאה במקומות הנכונים" – רגע, יש מקומות לא נכונים?
"גדלנו, מה?" – כן, רק שלי יש תירוץ לא רע, בניגוד לשלך ובמילים אחרות: תינוק מנצח לאפות.
"דווקא יפה לך ככה" – נכון, הקרסוליים הנפוחים האלה ממש מדגישים לי את העיניים.
"שטויות, אחרי הלידה את צ'יק צ'ק חוזרת לעצמך" – ואם לא? תמסור אותי ואת התינוק לאימוץ?
"אל תדאגי, הנקה מרזה" – אז תניק, לא יזיק לך.
"הסימני מתיחה האלה יעברו, נכון?" – בטח מותק, הרבה לפני שהסימן מהסטירה שתקבל יעבור.
"הבטן שלך ממש שפיצית, אומרים שככה זה כשיש בן" – לא, כנראה שבלעתי את הסביח עקום.
"תגידי, את אמורה להשמין גם בתחת?" – לא, אבל אתה אמור להתעלם מזה.
"את נשקלת אצל הרופא?" – ברור, אחרת למה אתה חושב שאני חוזרת משם עם עיניים אדומות ואף דולף?
"אומרים שבהריון הראשון תמיד מעלים הכי הרבה במשקל" – וואלה? עוד מילה אחת וההריון הבא לא יהיה ממך.
"פשש, את רעבה מה?" – לא, השווארמה הזו עשתה לי מניפולציה רגשית.
"בטח חושבים שיש לך תאומים" – לא, אבל יודעים שיש לי בעל מצחיק.
"את נראית מבושלת" – אני לא, אבל אם כבר מדברים על בישולים, נשאר ג'חנון?
"את ממש זוהרת!" – לא, אני פשוט מזיעה.
"עוד שני קילו ואת חוזרת לעצמך" – דווקא טוב ונעים לי עם עצמי החדשה. תודה
"אני לא זוכר שאמא שלי עלתה ככה בהריון עם אחותי" – יופי, יהיה לכם הרבה זמן לדון בזה כשתחזור לגור אצלה.
"אם בא לך משהו מתוק, את יכולה לאכול פירות, לא חייבים שוקולד" – תמשיך לדבר, ותגמור טבול בגנאש.
"הרגליים אמורות להיות כאלה נפוחות בשלב הזה?" – כן, כדי שיוכלו לבעוט בך יותר חזק
"כל המשקל הזה זה שטויות, העיקר שאת והתינוק תהיו בריאים" – נכון! תעביר את החטיף בריאות מסוג ביסלי.
>> לפני ואחרי: מה בעט בנו בבטן כל הזמן?
>> אחרי הלידה, בעלי הביא לי עלון לחדר כושר
>> קייט ווינסלט: "רק ילדתי ולא מעניין אותי איך הישבן שלי נראה"