לא משנה כמה שוויוניים, ליברליים ואופן מיינדד נהיה, עדיין ישנן קלישאות שקשה לנפץ מהר כל כך, אם בכלל. כמה מהאגוזים הקשים לפיצוח טמונים בהבדלי המגדר והתפיסות שלנו לגביהם: מהו תפקיד האישה ומהו זה של הגבר, איך מגדלים בן ובאיזה צבע? אילו מסרים מעבירים לבנות מיום היוולדן, ולא פחות חשוב - איך עושה אמא ומתי אבא חוזר מהעבודה.
אחת מהדעות הרווחות בכל הנוגע להקמת משפחה היא שלעד יהיה זה מותנה ותלוי ברצונה של האישה. היא זו שתדחוף להרחבת המשפחה ותיאלץ לעד להוציא את הבחור המנותק מאיזור הנוחות שלו. האבא? במקרה הטוב הוא שם רק כדי לתמוך. במקרה הרע הוא תורם זרע.
המציאות היא כמובן לא שחור לבן, יש הרבה מאוד אפור בין שני הקצוות והגבולות מיטשטשים. ובכל זאת כששומעים על גבר שרוצה ילדים יותר מהאישה או כזה שנשאר בבית בזמן שהאמא מפתחת לה קריירה, זה גורם לנו לתהות: מה לא בסדר בתמונה הזאת? זה עדיין מרגיש לנו שונה, מוזר ומאוד לא שגרתי. למה בעצם?
"הוא חוגג בטלפון עם המשפחה שלי, אני בוכה את החיים שלי"
"תמיד רציתי ילדים, אבל אבי? אבי נולד אבא", מספרת לנו שירן משה, 32 על בעלה בן ה-34. השניים מנס ציונה, מורים במקצועם והורים לשלושה (אופיר, 6, עלמה 3.5 ומיכאל בן החודש). הם הכירו במהלך הלימודים ופיתחו קשר אפלטוני, עד שהאהבה דפקה בדלת, והיא הגיעה בכל הכוח. 4 חודשים בלבד אחרי שנהפכו לזוג באופן רשמי, שירן, אז רק בת 25, נכנסה להיריון בהפתעה. תאריך החתונה שהיה מיועד לחודש יולי באותה השנה הוקדם לדצמבר, חודש בלבד לאחר גילוי ההיריון.
איך הגבתם לגילוי ההיריון?
שירן: "אני בכיתי את החיים שלי. התייפחתי. לא הבנתי איך זה קרה דווקא עכשיו, הייתי בת 25 ורק התחלנו לחשוב ביחד על עצמנו כזוג. רציתי להספיק עוד כל כך הרבה דברים בלי ילדים. הטיימינג היה מפתיע, בלשון המעטה. חשבתי שאביא ילדים רק בגיל 30. בזמן שאני בוכה את נפשי, אבי חגג בטלפון עם המשפחה שלי, מבסוט על החיים. במסע השכנועים שזה הצעד הנכון עבורנו, הוא הרגיע אותי ואמר לי שבגיל 40 כבר נהיה הורים לילדים בוגרים. זה די עבד".
כשאופיר הייתה בת כמעט שנתיים, שניהם רצו ילד נוסף. שירן נקלטה מיד. "בבדיקה הראשונית גילינו שמדובר בשני עוברים. הייתי בשוק מטורף ולא הבנתי איך זה קורה לי. אבל כבר באותה בדיקה, נאמר לנו שעובר אחד לא התפתח. אני זוכרת את ההקלה וכמה רווח לי שכך הדבר, אבי מצדו התבאס ממש", משחזרת שירן.
בחצי שנה הראשונה אחרי שעלמה נולדה, שירן הבינה שהיא לא רוצה יותר ילדים. היא רוצה הפסקה ארוכה מהריונות ואולי אפילו סופית. "ההיריונות שלי תמיד היו מלווים בשמירות לא פשוטות ולא הייתי בטוחה שאני רוצה להעביר את הגוף שלי שוב את התלאות הללו. היו לנו שתי בנות קטנות ששמחתי עליהן. אבל אבי לא הפסיק לדבר על השלישי. המחשבות שלי על ילדים תמיד סבבו סביב סוגיות כלכליות, רגשיות, לוגיסטיות אבל מבחינתו של אבי כסף הוא הדבר האחרון שצריך להדאיג אותנו, ועם כל השאר נסתדר".
איך זה השפיע עלייך – שהוא דוחף ואת בהימנעות?
"לזכותו ייאמר שהוא תמיד עשה את זה בכבוד גדול ובהרבה הומור. אף פעם לא בלחץ ובטח שלא בכפייה. בסופו של דבר, היה לו ברור שמה שארצה – זה מה שיקרה. הוא אף פעם לא נתן לי הרגשה רעה".
ועדיין, המציאות לימדה אותנו שאנחנו הנשים "אמורות" לרצות את זה יותר מהגבר. זה לא גרם לך למחשבות על עצמך?
"ממש לא. אבי חי ילדים והם מתים עליו. הוא עוסק בהוראה וכרגע עושה הסבה לטיפול לילדים באמצעות ספורט וזה הכי טבעי עבורו. מצד שני, העובדה שאני פחות בעניין ממש לא השפיעה על התפיסה שלי כאישה. ברגע שהילדים יוצאים לעולם, אני לגמרי שם. אנחנו שותפים מלאים בהורות הזאת".
ואתה, אבי, היו רגעים שהתבאסת שזה לא מגיע מצד שירן?
אבי: "חס וחלילה, אני כל כך מבין אותה, ההיריונות שלה לא פשוטים בכלל, בקושי יכולה לזוז. איך אני יכול להתבאס? זה לא הוריד לי ממנה לעולם, כי המחשבה שלנו משותפת ומחוברת, אנחנו לא פרסונות נפרדות, לכן כל ההחלטות כמו ההיריונות - משותפים".
בסופו של דבר, ההיריון השלישי הגיע "אבל לא בגלל אבי", שירן דואגת לומר וצוחקת. "זה קרה ביום ההולדת של עלמה. אמא שלי נכנסה לניתוח מאוד מורכב ואחותי ואני ג'נגלנו כדי לתמוך בה, בזמן שאחי חי בחו"ל. פתאום הבנתי את המשמעות של שני ילדים בבית. שיתפתי את אבי שאני רוצה עוד ילד. התגובה שלו הייתה מטורפת. הרגשתי כאילו אימוג'יס לבבות יוצאים לו מהראש. כבר באותו שבוע התעברנו ותשעה חודשים לאחר מכן ילדתי את מיכאל".
אז אבי היה המאושר בגברים, הא?
"זה לא נגמר שם. בכל בדיקה בהיריון, הוא 'הציק' לרופאים והתעקש שיבדקו אם לא פספסנו עוד עובר בדרך. זה נשמע מצחיק, אבל הוא היה הכי רציני שיש".
אם כך, ההיריון הרביעי כבר על האש?
שירן: "אבי כמובן רוצה, וכבר למדתי ש'לעולם אל תאמרי לעולם', אבל כרגע אני לא רואה ילד רביעי. ממש לא. מיכאל היום בן חודש ואין אהבה גדולה מזאת, אבל הגיע הזמן שהגוף שלי ינוח. מבחינתו של אבי הוא רוצה 'שלמיכאל יהיה חבר בבית'. אני רק דואגת להזכיר לו שהוא הבטיח שבגיל 40 כבר נהיה אחרי".
אבי:"אני אדם מאמין ומה שצריך לקרות – יקרה. מצד שני כמו שאמרתי - אני אדם מאמין, אז אני גם מאמין שיהיו חמישה שישה ילדים, וזה כי אני לוקח אותה בחשבון, אם זה היה נטו לפי הרצון שלי, לפחות מה שחויתי עד כה, זה היה נגמר בתשעה עשרה ילדים".
אתה מבין שאתה בכל זאת זן נדיר בנוף המקומי, נכון?
אבי: "אולי אבל זה כנראה קשור באיך שאני מתייחס לילדים. לתפיסתי אנחנו לא משנים את החיים בשבילם, הם נכנסים לחיינו ומשתלבים בתוכם. כמובן שהשגרה משתנה בהתאם, ילדים בהחלט מעמידים אותנו בסיטואציות שהסבלנות שלנו בהן קצרה, יחד עם זאת הם מוציאים מאתנו שמחה, רוח שטות, ואהבה. איך אפשר שלא לרצות עוד? במקום לראות את זה כאילו רק אני זה שנותן להם, זה כמעט הפוך. אנחנו מקבלים מהם אינסוף. אז יאללה תביאו ילדים בכמויות, וגם אם לא תהנו מהדרך".
אבא מטפלת במשרה מלאה
גם אורן דסאו, 43, שחקן מתל אביב, נשוי ליפעה, מעצבת תעשייתית ואב לשלוש בנות (רות, אביב ואילן), מזדהה עם האג'נדה המרכזית של אבי. "מאז ומעולם היה לי חיבור עם ילדים וידעתי שאהנה מהאבהות. תמיד חשבתי שיהיו לי שלושה ילדים כי זה היה נראה לי הסטנדרט. זה היה לי טבעי שהילדים יגיעו מיד אחרי החתונה, אבל יפעה לקחה את הזמן. לא ראתה ילדים באופק. שלוש שנים אחרי החתונה, פתאום בא לה".
אז אתה זה שמשך בחוטים מהתחלה?
"כן. העליתי את נושא הילדים ראשון וכמה פעמים. בכל פעם זכיתי באותה תגובה של 'אין מה לדבר על זה בכלל'. ידעתי שזה יבוא מתישהו וזרמתי איתה. בשנים הראשונות יפעה היתה מאוד עסוקה בבניית הקריירה שלה והתמקדה בה. לא רציתי ללחוץ בעיקר כי אני יודע שדברים כאלה צריכים לבוא רק כשרוצים אותם באמת ולא מתוך לחץ של אחד הצדדים. בסוף זה באמת הגיע. שלוש פעמים".
דסאו הוא היום אבא במשרה מלאה. "אני אבא שנשאר בבית, נשוי לאמא שיוצאת לעבוד אבל זה לא היה התכנון המקורי. כשיפעה סיימה את חופשת הלידה של בתנו הבכורה, הכנסנו את רות לגן, אבל מצב רפואי אילץ אותנו בסופו של דבר להשאיר אותה בבית. אני עזבתי את העבודה שלי בבקרים ונשארתי לטפל ברות. התמכרתי ונשארתי איתה עד גיל שנתיים וחצי ורק אז הכנסנו אותה לגן. החלטנו שנעשה את זה גם עם אילן ואביב. המזל שלי הוא שאני שחקן שעושה הצגות לימי הולדת ומציג בשעות סיפור בספריות ברחבי הארץ, מה שאפשר לנו לקיים אורח חיים כזה. בבוקר אני עם הבנות, ואחר הצהריים אני בעולם שלי".
וכשדסאו מדבר על העולם שלו, הוא גם כולל שיתוף פוסטים וסרטונים הומוריסטים וחושפנים מהאבהות שלו ברשת. בכולם הוא והבנות מככבים. את יפעה, אגב, לא תמצאו שם. "יפעה לא תמיד אוהבת את הפוסטים שלי. היא לא מתלהבת מהחשיפה של הבנות ושל החיים שלנו ברשתות החברתיות למרות שזה לא תמיד מהחיים באמת. היא לפעמים מטילה וטו על רעיונות שלי, אבל תמיד שם מאחורי הקלעים וכשצריך, היא עוזרת לי לחדד את הפאנצ' או להציג את הרעיון טוב יותר".
איך העובדה שאתה אבא במשרה מלאה נתפסת בעיני הסביבה?
"בשכונה מכתירים אותי 'אב השנה' כי הם כל הזמן רואים אותי עם הבנות. מביא אותן לגן ולבית הספר ומחזיר אותן, מבלה איתן בגני שעשועים ואטרקציות. הקרובים אלינו מאוד מפרגנים. הם תמיד אומרים: 'איזה בעל יש לך וואו, איך הסתדרת' אבל הם לא יודעים על מגרעות בלתי נסבלות אחרות שלי", הוא אומר בקריצה. "בינינו, מצב שהם לא יודעים שלתחושתי, אני בעצם הסתדרתי יותר. מצד שני, אני קולט שמראה של גבר עם שלושה ילדים מפעיל אצל אחרים תחושות גם אחרות כי על אף כל הקידמה - זה לא משהו שאנשים רגילים אליו".
איך זה בא לידי ביטוי?
"יוצא לי להיתקל למשל באנשים שרואים אותי עם הבנות וחושבים שאני ביום חופש מהעבודה ומבלה איתן באופן חד פעמי, מתוך אילוץ. הם אשכרה פונים אלי ושואלים: 'אז מה, נותן לאישה לנוח'? התגובה הכי קיצונית הייתה כשהייתי במשחקייה עם הבנות, אממ שהייתה שם חיפשה במבטיה את האמא של הבנות, ואז שאלה אותי: 'שלחו אותך לבד עם הבנות? אתה יודע מה לעשות איתן?'. מדהים שאנשים חיים עדיין שנים שנים אחורה, אותי זה בעיקר הצחיק".
ואיך יפעה מגיבה לזה?
"למרות שאני הרבה מאוד זמן עם הבנות, כשיפעה מגיעה הביתה הן שוכחות שאני קיים ונצמדות אליה ומרגע זה, נמחקתי עד לבוקר הבא. אני מניח שזה כמו אצל זוגות אחרים שהאבא עובד וחוזר הביתה - רצים אליו ופחות מתייחסים אל האמא. כך לפחות מספרים לי. אומרים שהבנות הן של אבא, אבל במקרה שלנו הן לגמרי של אמא. יפעה היא אמא פשוט מדהימה שנותנת את כל כולה, מקריבה המון בשביל הבנות, מכילה ואמהית להפליא".
"יש לא מעט גברים שפוסלים נשים שלא מעוניינות בעוד ילד"
נשמע משכנע ובכל זאת חריג. למה כשגבר כל כך להוט לילדים זה מרים אצלנו גבה וכשאישה נחושה להרחיב את המשפחה, זה פשוט עוד חלק טבעי מהתפקיד הקיומי שלה, ולמה אבא בחופשת לידה מסובב ראשים? "בסטריאוטיפ הקיים בכל הקשור בזוגיות ובלידה, הנשים הן אלו שרוצות יותר. אבל אני אישית נתקלת ביותר ויותר זוגות שבהם הגבר הוא זה שמושך לכיוון הילדים וגם בבית איתם", אומרת הפסיכולוגית איריס סלומון. "זה כבר לא נדיר כפי שנהוג לחשוב ומאוד נוכח במציאות".
עם זאת, מסבירה סלומון כי הסטיגמה שדבקה הגיונית. "אחרי הכל, הנשים הן אלו שסוחבות את ההיריון ורובן המכריע הוא עדיין זה שמקריב את הקרייר למען המשפחה, אבל זה כבר פחות משקף את מציאות 2020. כיום יותר גברים נוטלים חלק בחופשת הלידה, לא יוותרו על משמורת משותפת או חלוקה הוגנת בהורות משותפת. אני גם נתקלת ביותר ויותר גברים גרושים עם ילדים שמגיעים לדייטים ופוסלים נשים שלא מעוניינות בעוד ילד".
מה השתנה בעצם?
"הרבה מאוד. שעות הפנאי גדלו, תוכלת החיים התארכה. אם פעם 40 נחשב זקן, היום זה ה-30 החדש. יש פחות חרדות כלכליות מבעבר. בזכות הרשתות החברתיות והפתיחות הרגשית, יש יותר לגיטימציה וחיבור לפן הקרינג/הטיפולי. אנשים יותר מחוברים לעצמם ולא חוששים לבטא את זה".
מה ההשלכות של אישה שנכנעת לרצון הגבר על אף שאינה מעוניינת בילד נוסף?
"חשוב לזכור שילד יכול להיות דבק ובאותה מידה גם גורם מפריד ומרחיק. אם הזוגיות לא טובה ואחד הצדדים עושה את זה כי הוא נכנע ורק מבקש לשמור על שלום בית - הוא עלול להאשים את הצד השני בכל דבר הכי קטן, מה שעשוי לגרום להרעה במערכת היחסים, למשבר ולבסוף גם לפרידה. עבור בני זוג שאחד מהם מאוד רוצה והשני עיקש, הייתי ממליצה להגיע לייעוץ זוגי. זה עמוק יותר מעוד סתם החלטה טריוויאלית בקשר. חשוב להבין באמת על מה זה יושב. האם הרצון בילד או אי הרצון בילד נוסף נובע מחרדה או שמא מפחד קונקרטי שניתן לטיפול. תקשורת היא הבסיס להכל, ודאי שגם במקרה כזה".
ומצד שני, בעוד שאישה יכולה למצוא דרכים להרות ולא לוותר על החלום, גבר לא יכול לעשות זאת בקלות. מה אז הפתרון לדעתך?
"על מנת שלא ליצור משקעים, חשוב לדעת למה ועד כמה הגבר רוצה ילדים ומה מניע אותו. אלו מקרים מאוד אינדבדואליים שמומלץ להבין ולטפל בהם בייעוץ. עם זאת, חשוב לזכור שכל זוג למעשה תופר לעצמו חוזה זוגי שמתנהל כבר במהלך הדייטים הראשונים. אחרי שנים ביחד, חשוב לחזור לנקודת ההתחלה, לכל אותם דברים שנאמרו בשלב ההיכרות. האם בהתחלה נאמר דבר אחד וזה השתנה? הקושי הוא להתמודד עם הפער של מה שהיה בהתחלה. זה נכון שמותר לנו להשתנות ולשנות את דעתנו לאורך השנים אבל חשוב לתקשר אותו ולטפל בו בצורה זוגית ומבינה".
בהריון או שילדת לאחרונה? מזל טוב! באיזי ריכזו עבורך את כל מה שחשוב לדעת לפני ואחרי הלידה: