אם יש חוויה שאף אישה לא תשכח בחייה היא ללא ספק לידת ילדיה. אולי היא לא תדייק בשעה ואולי גם תתבלבל לגבי היום בשבוע, אבל לעד תזכור את הרגע הזה שהגוף שלה הביא לעולם אדם חדש. לידה היא חוויה מכוננת ובלתי נשכחת ולמעשה דבר לא השתנה בה, מלבד הכל. עד היום תינוקות נולדים באותו אופן שבו נולדו במשך דורות, אך העולם שסובב את הלידה עצמה השתנה ללא היכר: מהטכנולוגיה שמלווה את כל תהליך ההירון והלידה, דרך התנאים בה האישה ההרה חווה את כל המסע ועד לציפיות כלפי היולדת. הכתבה הבאה תשמח אותך ודאי לשמוע שזכית ללדת ב-2020 (מינוס קורונה, שגם עליה נדבר בהמשך, איך אפשר שלא?).
לידות בית, סמי הרדמה, אחוזי תמותה גבוהים
אם הולכים אחורה בזמן, עד לפני 100 שנה, מרבית הנשים ילדו בבית בלידה טבעית במלוא מובן המילה, ללא תכנון מוקדם, ללא בדיקות וללא ליווי רפואי. בתי החולים עדיין לא היו זמינים באופן נרחב והרפואה המודרנית עדיין הייתה בחיתוליה. ההרדמה הייתה קיימת אך טרם נעשה בה שימוש לצרכי לידה. בהמשך, עם הקמתם של בתי יולדות, ביקשו להקל על כאבי הצירים באמצעות מורפיום – שיטה שזכתה לפופולריות שכן ניתן היה ללדת עם פחות כאבים אך במחיר של טישטוש לאורך כל הלידה.
בשנות השישים, מרבית הנשים כבר ילדו בבתי החולים בליווי רופא, מה שהוביל לירידה ניכרת בשיעור מקרי המוות בלידה. "כמו כן, במטרה לגרום לנשים ללדת בבית החולים ולא בביתן לצורך לידות בטוחות יותר – במסגרת חוק ביטוח לאומי הוענק מענק לידה לכל אישה תושבת ישראל שבחרה ללדת בבית יולדות. מענק לידה ראשון הוענק ב 1954 ע"י שרת העבודה, גברת גולדה מאיר. מי שבחרה ללדת בבית לא זכתה למענק זה", אומר לנו ד"ר יוסי הר-טוב, מומחה למיילדות וגניקולוגיה.
האפידורל נכנס לחדר הלידה ושינה את פני התמונה
בשנות השבעים ליולדת כבר ניתנו הרבה יותר אפשרויות בחירה בכל הנוגע להקלת כאבי הלידה. לא עוד סמי הרדמה, אלא נשימות, היפנוזה, טבילה במים ואף גז צחוק ואפידורל – שזה האחרון ללא ספק נחשב להמצאה משמעותית.
ב-1909, היה זה וולטר שטוקל, רופא גרמני, שייבא את האפידורל לתחום המיילדוּת, ששירת עד אז את הרפואה לביצוע ניתוחי גפיים. שטוקל נתן אפידורל ל-141 יולדות, והשמועה עשתה לה כנפיים. ב-1931 המציא רופא רומני בשם בוגדאן אבורל את הצינורית המוכרת, שמזליפה אפידורל לאורך הלידה, ומשמשת אותנו עד היום.
אולם לישראל, האלחוש האפידורלי נכנס רק בסוף שנות השבעים. "עד אז, ניתן ליולדת קוקטייל של חומרים מטשטשים ממשפחת המורפיום", אומר הר-טוב. "קוקטייל שניתן גם היום במקרים של יולדת כאובה שעוד רחוקה מלידה אך זקוקה להקלה או עבור יולדות שלא יכולות מסיבה זו או אחרת לקבל אפידורל".
כשהאפידורל רק "עשה עלייה" לארץ, הוא לא התקבל בכל בית חולים בישראל ולמעשה נשים רבות חששו לעשות בו שימוש בשל הפחד משיתוק ופגיעה. "מי שכן הסכימה, גם הייתה צריכה לשלם בחלק מבתי החולים עבור התענוג או לדאוג להביא בעצמה את ערכת האפידורל בעצמה", מסביר הר-טוב. כמו כן, בימים הראשונים של האפידורל, לא היו עדיין מרדימים בחדר הלידה ומי שנתן את זריקת האפידורל היו רופאי הנשים והמיילדים", אומר הר-טוב. עם הזמן, האפידורל כאמור הפך לחברה הטוב ביותר של היולדת. המרדימים נכנסו באופן קבע לחדר הלידה והם אלו שאמונים על האפידורל. ובמספרים: מנותנים של התנועה לחופש המידע, עולה כי כמחצית מהיולדות בישראל, נכון ל-2019, יולדות עם אפידורל.
בשנות התשעים, דעתה של האם נעשתה חשובה ומשפיעה יותר, מה שהוביל לעידוד הלידה הטבעית ורווחתה של האם. עם זאת, לא רק דעתה של האישה תרמה לשינוי התפיסתי כי אם גם הרצון הזוגי. הלידה הפכה מחוויה נשית בלבד של האישה והמיילדת לחוויה של בן הזוג. התעוררה דרישה ללידות פרטיות ואינטימיות יותר, בניגוד ללידות בחללים גדולים עם מחיצות חלקיות, ללא אפשרות כניסה לפרטנר, בדגש על גבר בחדר לידה.
"בתי החולים עברו ללידות בחדרים פרטים ונפרדים לכל יולדת והמלווה שבחרה על מנת שיוכלו לחוות ביחד את החוויה האינטימית. כיום כל לידה בבתי החולים מתבצעת בפרטיות, בחדר אישי", אומר הר-טוב.
בעקבות שינוי התפיסה החברתית והפיכת הלידה לחוויה זוגית עם מלווים, בשנות האלפיים, נשים רבות ביקשו לחזור ללידות בית נטולות אפידורל, בנוכחות המשפחה ובסביבתן הטבעית. "הרצון הזה הגיע גם לבתי החולים שפתחו חדרי לידה טבעיים. חדרים שאפשרו אווירה ביתית אך בטוחה, (רק ללא נוכחות הילדים)", אומר הר-טוב.
הניתוח הקיסרי זוכה ליחסי ציבור בישראל
בשנות התשעים, היו אלה גם הניתוחים הקיסריים (ניתוח בטן בהרדמה חלקית לרוב) שזכו ליחסי ציבור, על אף שהיו קיימים מאות שנים עוד קודם לכן. "המיתוס אומר שהניתוח הקיסרי קרוי על שמו של יוליוס קיסר שנולד בניתוח, אך אין זה נכון", מסביר הר-טוב. "מכיוון שבעבר הרחוק, לא היו מרדימים את האישה ולמעשה ניתוח בטן היה יכול להתבצע אך ורק על אישה שלא שרדה את הלידה כאשר מטרתו הייתה להציל את היילוד. ממה שידוע לנו, אמו של יוליוס קיסר חיה שנים לאחר לידתו ולכן זהו מיתוס שגוי".
אם כך, הניתוח הקיסרי נכנס לתמונה אי שם בסוף המאה ה-18, כאשר כבר הייתה הרדמה וטיפול רפואי ראוי ליולדת לאחר מכן. גם בישראל ילדו בניתוח קיסרי לאורך השנים אך היו אלו מקרים לא רבים שדרשו הצדקה רפואית. "למעשה כל ניתוח קיסרי שביצענו בתחילת שנות התשעים, היה עלינו להסביר בשיחות מקצועיות עם הצוות מדוע הוא בוצע. לרוב ניתחנו בשל בעיות רפואיות כמו נשים שלא יכלו ללדת בלידה רגילה, במקרים של עצירה בתהליך הלידה או מצבי חירום כמו היפרדות שליה", משחזר הר-טוב. "עד אז לידות רבות שחלקן מתבצעות היום בקיסרי, יילדנו באופן טבעי כמו מצג עכוז, הירון מרובה עוברים או מצב לאחר ניתוח קיסרי חוזר".
מה שהביא לעלייה במספר הניתוחים הקיסריים היו הסיבות שהתרחבו והאקלים החברתי. מחקר גדול שפורסם בשנות התשעים והצביע על הסיכונים בלידת עכוז רגילה העלה את קרנו של הניתוח קיסרי, כמו גם התחשבות ברצון היולדת ובבחירתה שנעשתה כאמור משמעותית יותר.
בישראל של היום מעל 20% מהיולדות יולדות באופן הזה (מדובר באחוז כפול מההמלצה של ארגון הבריאות העולמי, העומדת על עשרה אחוז בלבד), לעומת 10-13% שילדו כך בסוף שנות השמונים. הסיבות לכך מגוונות: אגן צר או מחלת לב אצל האם שאוסרת עליה להתאמץ; יילוד קטן או גדול מדי, מצג עכוז, דמם חזק בלידה, הפרדות שליה שלית פתח, לידה שלא מתקדמת ועוד. בשנים האחרונות, הניתוח הקיסרי האלקטיבי תפס תאוצה: נשים שבוחרות לפנות להליך הניתוחי במקום לידה טבעית. גם כאן הסיבות רבות ונעות בין פחד מהלידה, הרצון לקבל את תאריך הלידה שהן רוצות ועד מניעת טראומה לנרתיק והפחתת נזק ברצפת האגן.
ותודה לרשתות החברתיות שנכנסו גם לחדר הלידה
שני העשורים האחרונים, הביאו איתם שינויים מבורכים לחדר הלידה, כשאחד הגורמים שהניעו את השינוי הוא ללא ספק הרשתות החברתיות. "פייסבוק, אינסטגרם וכל במה שאנשים משתפים בה שינו ללא היכר את עולם הלידה", אומרת שרית פאר, אחות מוסמכת ויועצת הנקה של הפגיה בתל השומר ובלניאדו בשנים האחרונות. "נשים היום יכולות להחליף מידע בזמן אמת, לדרג בתי חולים, להקים קבוצות שיח של לידות מה שהשפיע באופן חסר תקדים".
באיזה מובן השפיע?
"בהרבה מאוד חזיתות. נתחיל למשל באפס הפרדה בין האם לתינוק, מדיניות המאפשרת לאם ולתינוק לשהות ביחד באופן רציף, למשל, היא יוזמה שהגיעה מהנשים עצמן שדרשו זאת". אמנם הקונספט של ביות מלא כבר היה קיים בעבר אך לא דובר ולא השמיע הדים ולא התקבל בברכה ע"י בתי החולים כפי שקרה בשנים האחרונות. "היולדות התחילו לדרוש, המודעות עלתה לזכויות היולדות על גופן ועל תינוקן. בתי החולים הקשיבו והחלו לשפץ מחלקות ולבנות מחלקות ייעודיות ליולדות שמבקשות אפס הפרדה".
גם הרצון ללידות טבעיות (נטולת אפידורל) ולידות מים הוצף כתוצאה מדרישתן של הנשים ברשתות, אומרת פאר. "בסופו של דבר, בתי החולים רוצים לעודד כמה שיותר נשים ללדת אצלם. בדיוק כפי שנעשה עם ביות מלא ואפס הפרדה, הם הבינו שהם צריכים לתת מענה למי שרוצה ללדת טבעי ולהעניק את כל הפסיליטיס המתבקשים: חדר מותאם עם סולמות, כדור פיזיו, נוכחות של דולה במידה והיולדת הזמינה, נשימות, עיסויים. הלידה הטבעית של היום בניגוד לזו של לפני 100 שנה היא חוויה שונה בעליל: מעצימה, נשית ומכילה".
מה עוד השתנה בשנים האחרונות? הנה כמה מהדברים הבולטים:
- דולות.
"דולה בחדר לידה ב-2020 היא דבר שבשגרה, מאוד מקובל ומיינסטרים", אומרת פאר ומסבירה כי בעבר לא מעט בתי חולים סירבו להכיר בנוכחותה ושילמו על כך במחיר הלידות. היום התמונה השתנתה. "זה מאוד מרגיע שיש מישהי עם היולדת כל הזמן, במיוחד אחת שמבינה מה לעשות ואיך לתמוך ביולדת. זה פשוט עוד יד לצוות הרפואי". - מיילדת פרטית. שינוי נוסף הוא שכיום נשים יכולות לשלם עבור מיילדת פרטית, אם כי מדובר בשירות שקיים רק בבתי חולים פרטיים. "מדובר במיילדת שהיולדת פוגשת במהלך ההירון, לפני הלידה, ועליה להיות מיילדת מתוך הצוות הקבוע של בית החולים", אומרת פאר. "בחו"ל אגב נהוג שהמיילדת גם עורכת את מעקב הירון ומקבלת את הלידה. כאן בארץ זה שונה כי יש אחיות מעקב הירון/רופא ולמעשה ברוב המקרים הפעם הראשונה שאת פוגשת את המיילדת שלך היא רק בחדר לידה. וזה די הזוי. ברגע שיש מיילדת פרטית, זו מישהי מוכרת שפגשת לפני, ערכתם תיאום ציפיות וזו לא אישה זרה לחלוטין. עם זאת, לא כל בית חולים מקבל את זה. עדיין".
נשים בוחרות ללדת כמו פעם, רק אחרת. הלידה הטבעית|צילום: shutterlk, shutterstock
- מחלקת הנקה ייעודית.
"לפני 6-7 שנים, הבינו את חשיבות ההנקה וההדרכה והחליטו לקחו אחיות ולהקצות אותן לצורך הנקה בלבד. עד אז, אחיות בתינוקייה נאלצו לחלק את זמנן להדרכה וסיוע הנקה כחלק מהמשמרת השוטפת. בעקבות הנחייה של משרד הבריאות שלפיה כל יולדת צריכה לראות יועצת הנקה לפחות פעם ביממה, הדברים השתנו, אפילו גם פגיות, לשם נכנסה יועצת הנקה ייעודית". - תוכנית לידה
"שינוי חשוב נוסף הוא שנשים כיום יכולות להגיע עם תוכנית מודפסת שמתארת איך הן רוצות שהלידה תתקיים", מסבירה פאר אך מבקשת לסייג. "זה מאוד חשוב שתהיה אג'נדה כללית ללידה, אבל גם יש לקחת בחשבון שיכולים להיות שינויים שלא תלויים בצוות. יכולה להעיד כי הצוות עושה הכול כדי להיצמד לתוכנית לידה המקורית". - ניתוח קיסרי ידידותי. שינוי נוסף ומשמעותי הוא ניתוח קיסרי ידידותי. "ניתוח כזה מאפשר חוויה הרבה יותר חיובית. בהנחה ולא מדובר בניתוח חירום, היולדת בניתוח קיסרי יכולה לגעת בתינוק, ניתן להניח אותו עלייך ואפשר אפילו להניק בתום הניתוח, מה שבעבר לא היה קורה".
- אחות פרטית לניתוח קיסרי. נשים יכולות היום להזמין שירותי אחות במסגרת הביטוח הרפואי, לדברי פאר. "כמו כל ניתוח אחר, מגיע למטופל זכויות שלאחר ניתוח כמו החזרים על הבראה, פיוזיתרפיה, שיקום רצפת אגן וגם אחות פרטית אחרי ניתוח בזמן האשפוז. זו זכות ששייכת לסל ניתוחים ולא הירון ולידה. יש לחלק מקופות החולים החזרים לכך וגם לביטוחים הפרטיים. היולדת מקבלת ליווי צמוד של אחות שנמצאת איתה ומסייעת לה בלילה שאחרי הניתוח. ישנן כמובן אחיות במשמרת בביתה חולים שזו תפקידן, אבל הן כאמור גם משגיחות על 20 יולדות נוספות במקביל".
לידה בצל הקורונה
אז הקידמה היא לטובתנו ללא ספק. מצד שני, הקורונה בעוכרינו ולצד שיבוש השגרה כפי שהכרנו, היא גם משפיעה כמובן על הלידות. רוני פנטופרו, מיילדת במרכז הרפואי מעייני הישועה, מסבירה כמה מהשינויים הבולטים, שחלקם אגב ייתכן וישמחו את יולדת הקורונה שמבקשת יותר פרטיות וזמן חסד לבד.
"הקורונה טרפה הרבה מאוד מתנאי הילודה. הבשורה הטובה היא שמבחינת הצוות, יש הרבה מאוד פוקוס פר יולדת, על אף שיש יולדות רבות. שכן הרצון הוא לא להתפזר יותר מדי, עד כמה שניתן. כמו כן, ישנה מגבלה כיום על מספר המלווים ולרוב ניתן להיעזר רק במלווה אחת, לעומת הימים שלפני הקורונה, בהם ניתן היה להכניס לפחות שניים. היולדת זקוקה לסיוע 'צפוף' יותר ולכן המיילדת שוהה יותר זמן בקרבתה עד ללידה עצמה ומסתדלת למלא את מקומו/ה של המלווה השני/ה".
ומה לגבי דולה?
"דולה יכולה להיכנס בהנחה והיא המלווה היחידה. נכון לעכשיו ניתן גם להחליף בין המלווים. עד לפני כמה זמן מה גם זה לא התאפשר. מה שבטוח, אסור לשני המלווים להיות נוכחים בחדר הלידה ביחד. אך חשוב לזכור כמובן שההנחיות משתנות מדי יום".
כל יולדת מתבקשת לעבור בדיקת קורונה בטרם הלידה, אך אינה מחוייבת. אם היולדת יוצאת חיובית, היא נותרת בביות מלא ולא מפרידים את התינוק ממנה. בהנחה והיא שלילית, התינוק יכול לשהות בתינוקייה. מבחינת מיגון, אומרת פנטופרו, המיילדת מתבקשת להיות ממוגנת 100% כל הזמן. "אני חובשת מסיכה בכל שלב של המשמרת ובזמן הלידה או במתן בדיקת קורונה – גם מוסיפה שקף פנים וחלוק חד פעמי. היולדת עצמה צריכה להיות עם מסיכה מתוך צורך להגן על הצוות ועל היולדות האחרות. ההנחייה הרשמית היא שהיולדת צריכה להיות עם מסיכה בכל מהלך הלידה". .
בימי קורונה, מסבירה פנטופרו, ניתנת אפשרות להשתחרר מוקדם יותר בהנחה ומצב היולדת והיילוד תקינים ובתי החולים אף מעודדים זאת, אך אין הכרח. מצד שני, אסורה הכניסה למבקרים. כמו כן, לידות טבעיות מתקיימות אך לא לידות מים.
בשורה התחתונה, הקורונה היא ללא ספק פסקה חדשה בהיסטוריה של הילודה שנשמח מאוד שתיעלם בקרוב. מצד שני, המחשבה להגביל מלווים ומבקרים פתאום נשמעת לנו הכי שפויה שיש. מה שלא יהיה, שתהיה לידה נעימה ושתחזרו הביתה בריאים ובידיים מלאות. זה כל מה שחשוב.
בהריון או שילדת לאחרונה? מזל טוב! באיזי ריכזו עבורך את כל מה שחשוב לדעת לפני ואחרי הלידה: