האולטרסאונד הומצא בשנות ה-50 של המאה הקודמת, והגיע לשימוש נרחב רק בשנות ה-80. עד אז, השתמשו במכשירים שהשמיעו את דופק העובר, ואת גודלו העריכו במישוש – אבל אף אחד לא יכול היה להתחיל את הדיון "למי הפשוש דומה" עד שהפשוש התכבד ויצא מבטן אמו. בעבר שימש האולטרסאונד ככלי רפואי גרידא, שנועד לזהות מומים בעובר ולהעריך מדדים פיזיולוגיים שונים, אבל בשנים האחרונות מדובר בסוג של בילוי – כשאפילו מסיבות אולטרסאונד הן מציאות קיימת, גם אם משונה למדי.
מי שאתרע מזלה לאסוף סביבה חברות שפויות יחסית, ולא מוזמנת למסיבות אולטרסאונד, יכולה לארגן לעצמה חבילת פינוק בצירוף "סקירת בוטיק". "בייבי און בורד", סטודיו הממוקם במישיגן, מציע לנשים הרות חבילות מסאז', סקירה שלא למטרות רפואיות ואפילו ייצור בובה מיוחדת, שתשמיע את הדופק של העובר הפרטי שלכם בכל עת שתחפצו. פשוט בוחרים תמנון, לווייתן, דובי או כל חיית פרווה אחרת, וצוות הסטודיו מעביר את קול פעימות הלב של העובר לכרטיס הזיכרון שבתוך הבובה.
עוד בתשעה חודשים:
- תמונות עירום של תינוקות בפייסבוק – לגיטימי או מסוכן?
- בחנו את עצמכם: איך תקראו לתינוק שיוולד?
- שלבי ניתוח קיסרי בתמונות
אם העובר לא ביום טוב, קובעים לצילומים יום אחר
"את הרעיון להקים את הספא קיבלתי אחרי שנים של עבודה כטכנאית אולטרסאונד בבית החולים", סיפרה ג'ולי רייד, בעלת ספא-האולטרסאונד הייחודי, בראיון שהעניקה לאתר "רדיט". "תמיד אנשים היו מבקשים ממני להתעכב עוד על הפנים, ומנסים למשוך כמה שיותר זמן בחדר הבדיקה כדי ליהנות עוד קצת מהמראה של התינוק שלהם על המסך. חדר הבדיקות שלנו גדול בכוונה תחילה, ואנחנו מאפשרים לנשים להזמין עד 15 איש – חברות, בני משפחה ואפילו ילדים גדולים יותר – ממש חוגגים את המפגש עם העובר. אנחנו שומעים כאן המון צרחות התרגשות ורואים לא מעט דמעות. אנשים מחכים להעלות את התמונות והסרטונים לפייסבוק ולשלוח לחברים ובני משפחה שגרים רחוק ולא הגיעו למסיבה.
"אנחנו, מצדנו, עושים הכל כדי להוציא את הלקוחות עם תמונות כמה שיותר חדות וברורות, גם אם זה לוקח הרבה זמן ודורש הרבה מאמץ. אם העובר לא משתף פעולה אנחנו נותנים לאישה ממתק ושולחים אותה להסתובב קצת, מנסים 'לשכנע' אותו בקצת לחיצות על הבטן – ואם כלום לא עובד, אנחנו פשוט קובעים מועד חדש, כדי לתפוס אותו ביום טוב יותר".
לצד המסיבות וימי הספא בשילוב אולטרסאונד, עולה תעשיית המרצ'נדייזינג העוברי כפורחת. בארה"ב כבר ישנן קונדיטוריות שמדפיסות את תמונת העובר על עוגות ועל קאפקייקס, ישנן הזמנות למסיבות "טרום לידה" שנושאות את תמונתם של חתן או כלת השמחה, אפשר להזמין דיסקית עם דיוקן של העובר ולהצמיד אותה למחזיק המפתחות ואפילו להדפיס את פוזת העובר האהובה עליכם על קנבס. בראש טבלת המוזרויות צועדת בגאון בובה בדמות העובר, שמודפסת במדפסת תלת ממדית ומדממה את תווי פניו, גוון העור המשוער ויכולה להגיע במגוון גדלים: מדגם תלת ממדי קטנטן למחזיק המפתחות ועד בובת עובר בגודל טבעי (היוש צ'אקי).
אבל מעבר להשתאות נוכח התיעוש והמסחור של מה שהתחיל ככלי רפואי גרידא, אפשר להביט על השינוי הבלתי ייאמן שחל בתפיסת ההיריון וההורות בעשורים האחרונים, בזכות האפשרות שניתנת לאימהות ואבות לראות את התינוק שלהם הרבה לפני שהוא נולד. האולטרסאונד בארבעה ממדים, שנכנס לשימוש בשנים האחרונות, הפך את המפגש הטרום-לידתי עם התינוק לבלתי אמצעי עוד יותר, מכיוון שהוא משקף תווי פנים ומראה בבירור תנועות אנושיות להפליא, כמו מציצת אצבע, נענוע של כפות הרגליים ושפשוף העיניים.
לישראל הטרנד טרם הגיע, אולם מזה מספר שנים מבוצעת "סקירה שלישית" שאינה כלולה בסל הבריאות וכוללת בעיקר בדיקה מדוקדקת יותר של מוח העובר. "יש נשים שאני ממליץ להן על הבדיקה הזו, בגלל כל מיני ממצאים שמתגלים בהריון ומצריכים אותה", אומר רופא נשים שמסיבות מובנות מעדיף להישאר בעילום שם. "אבל בפירוש יש נשים שמגיעות אליי לקליניקה הפרטית בלי הצדקה רפואית ומתעקשות לבצע את הסקירה השלישית. מכיוון שאין עבודות רציניות שמראות נזק אפשרי באולטרסאונד אני לא מסרב – בעיקר מפני שאני יודע שאם לא אצלי, הן תלכנה לקולגות שלי שיסכימו – אבל בעיניי זה כמובן מיותר, אם אין צידוק רפואי כמובן".