מחקר חדש התפרסם מצביע על כך שאופיו של האדם נקבע כבר בחדר הלידה. פרופסור טל בירון שנטל, מנהלת אגף נשים ויולדות בבית חולים מאיר חושבת שאין תשובות חד משמעיות עליו.
"אנחנו בהחלט רואים שיש נתונים שמראים לנו שכבר בהריון יש דברים שישפיעו בהמשך על העובר, גם ברמת הבריאות שלו וגם באופי שלו. גם הלידה עצמה היא אירוע שיש בו אלמנט של סטרס, התרגשות, מופרשים כל מיני הורמונים, חלבונים ופרמטרים שישפיעו גם על ההתפתחות המוחית ועל ההתפתחות של ההתנהגות והאופי".
ומה אומר המחקר החדש?
"המחקר שאתם מדברים עליו מנסים לבדוק כל מיני התנהגויות שקשורות לפרמטרים של גירוי ועצבים וקושר בין הגירוי להתפתחות המוחית. אבל צריך לקחת בחשבון שמה שמשפיע על האופי הוא לא רק מה שאדם עבר בלידה אלא כל מה שהוא חווה מסביב".
עם זאת טוענת פרופסור בירון שנטל שאם יראיינו אימהות שיש להם כמה ילדים, הם יגלו שלמרות שהם גדלו באותם תנאים- לכל ילד יש אופי שונה וכנראה זה משהו שקשור בין השאר ללידה.
אפשר לתקן אופי
"המחקר הזה בדק את מבנה המוח לאחר הלידה, לאו דווקא התייחס ללידה ספציפית, ובדק את הקשרים בין האונה שקולטת דברים רגשיים, לבין האונה החושבת, וגילה שככל שהקשרים ביניהם יותר טובים יש וויסות יותר טוב והילד מסוגל להרגיע את עצמו", מסביר ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה. "אנחנו רואים לפעמים תאומים זהים שגדלו באותו בית ובכל זאת הם בעלי אופי זהה", הוא מסביר.
"אם ניקח אנלוגיה, זה כמו שיהיו 2 מדינות: ישראל ואיסלנד, ושתיהן יהיו ריקות. עכשיו שתיהן יהיו מלכתחילה שונות בגלל תנאים כמו גודל ואקלים. ואז נתחיל להכניס לשם אנשים, והתרבות תשתנה בהתאם למה שהאנשים יעשו ויפעלו".
ד"ר טל מדגיש שעד גיל 6-7 ההשפעה של ההורים על התפתחות הרגשית של הילד היא מהותית. "לכולם יש חרדות אבל ככל שהילד ידע לווסת את עצמו ושיש הורות יותר מיטיבה, בה הילד חש ביטחון מוחלט בהורה שיעזור לו לווסת את עצמו ובהדרגה ההורה מעביר לילד את האחראיות ומלמד אותו וויסות עצמי- זה יעזור לו בעתיד".
מה זה אומר לווסת את עצמו?
"לשים לב למה הוא מרגיש, לשים לב למה הוא חושב, לעזור לו לעבד את מה שקורה, להראות לו איך ההורה מעבד בצורה מוצלחת את מה שהוא מרגיש", הוא מדגים. "יחד עם זאת ברור שגנטיקה מעורבת כאן".
אפשר לתקן? גם אם הלידה היתה קשה?
"כן. אנחנו רואים שאפשר שילדים יכולים ללמוד ולשכוח ואפשר לשנות".