עולמה של אנה מרטון מסקוטלנד חרב עליה כאשר הרופאים אמרו לה שנותר לה זמן קצר לחיות, בגלל מחלה קשה ובלתי ניתנת לריפוי במח העצם. כאשר היא נכנסה להריון באופן לא מתוכנן, נאמר לה שבעקבות הלידה היא עלולה למות אפילו מוקדם מהצפוי, אך היא בחרה שלא לוותר על ההריון. לא רק שהיא שרדה את הלידה, אלא גילתה לתדהמתה שההריון ריפא לחלוטין את מחלתה.

 
אין תמונה
25 רופאים שונים עברו על הבדיקה וכולם קיבלו אותה תוצאה
פברואר 2009 – אבחון המחלה

"ג'ייסון היה הנס שלי", אמרה אנה, בת 39, שאובחנה לפני כשנתיים כלוקה במחלה מיאלופיברוזיס – בה  ייצור תאי הדם נפגע.

 "ראיתי על גופי שטפי דם ולא הבנתי מאיפה הם מגיעים, לא זכרתי שקיבלתי מכה. בהתחלה חשבתי שזה קשור לסגנון החיים שלי – אני רוכבת על סוסים ואוהבת לעבוד בגינה. אבל אז החניכיים שלי התחילו לדמם וראיתי שהפצעים לא מחלימים, הרגשתי מותשת רוב הזמן והתחלתי לחשוב שמשהו לא בסדר.

 הלכתי עם טוני, בן הזוג שלי, לבדיקה וברגע שראיתי את הפנים של הרופא ידעתי שהחדשות לא טובות". המחלה הנדירה קשה לטיפול והרופא אמר לאנה שרוב החולים לא חיים יותר מחמש שנים אחרי מתן האבחנה.

 "עולמי התמוטט ברגע אחד", סיפרה אנה, שלה שני ילדים – בן 18 ובת 13. "לא הצלחתי לקלוט את מה שהרופא אמר כי הייתי בהלם אבל כשיצאנו מבית החולים פרצתי בבכי. לא יכולתי להשלים עם זה שלא אראה את הילדים שלי גדלים."

 לא היה דבר שהרופאים יכלו לעשות כדי לטפל במחלה. האפשרות היחידה הייתה השתלת מח עצם אבל סיכויי ההצלחה של פרוצדורה זו נמוכים ביותר. במשך תקופה ארוכה, כל המשפחה של אנה נאלצה להסתובב עם מסיכות כדי לא להדביק אותה במחלות, כי מערכת החיסון שלה הייתה נמוכה ביותר.

 אפריל 2009 – אנה מגלה שהיא בהריון

 

"כאשר המחזור החודשי שלי לא הגיע, ייחסתי את זה בהתחלה למחלה שלי. הלכתי לרופא והוא אמר שרוב הסיכויים שזה קשור למתח הנפשי הרב."

 ובכל זאת, לאנה הייתה תחושה אחרת והיא קנתה בדיקת הריון ביתית. "כשראיתי את הפסים על המקלון, הייתי בהלם. לא ידעתי אם לשמוח ומה המשמעות של זה מבחינתי. סיפרתי לטוני ולילדים והם שמחו מאוד."

 מי שפחות שמח מהחדשות, היו הרופאים, שאמרו לאנה שבמהלך הלידה היא עלולה לדמם למוות. "הבנתי שאם אחליט ללדת, גורלי נחרץ", סיפרה אנה והוסיפה "אבל אז שמעתי את אחד הרופאים אומר שאם אחליט בכל זאת להמשיך את ההריון, הם יעשו הכל כדי לעזור לי ויתנו לי במהלך הלידה תרופות למניעת דימום, וזה שכנע אותי."

 נובמבר 2009 – הלידה

ההריון עבר בצורה תקינה וג'ייסון נולד אחרי שלוש שעות בלבד של לידה.

"אחרי הלידה החזקתי אותו בזרועותיי וחשבתי על הזמן המועט שיש לי לגדל אותו ועל כך שאולי הוא אפילו לא יזכור אותי. זה היה ממש מדכא."

 פברואר 2010 – הבשורה המפתיעה

 שלושה חודשים אחרי הלידה, אנה הלכה לבדיקה בבית החולים וקיבלה את החדשות המדהימות – אין כל סימן למחלה. הרופאים התקשו להאמין ושלחו את דגימת מח העצם ל-25 רופאים שונים כדי לוודא שזאת אכן התוצאה, וכולם נתנו את אותה תשובה – מח העצם בריא.

 הרופאים הנדהמים סיפרו לאנה שלא ראו מעולם מקרה כזה ולא ידעו להסביר את מה שקרה אבל כנראה, ההורמונים של ההריון עזרו לגוף לרפא את עצמו. בפברואר האחרון היא הלכה לבדיקה נוספת שאישרה שהיא עדיין בריאה.

 "התינוק שלי ריפא אותי וזה פלא שלא ציפיתי לו. כשהוא יהיה גדול יותר, אספר לו שהוא הציל את החיים שלי".

>> "זה היה מהיר, בלי אפידורל": סיפור הלידה של אופיר