אם הנקה היא נושא טעון, שמסוגל להשאיר משקעים אצל נשים שנים ארוכות אחרי שאחרון ילדיהן כבר הפך להורה בעצמו ולהעלות כל ויכוח לטונים גבוהים, הרי שהנקה למרחקים ארוכים – הגדרה חמקמקה מעט, שמתייחסת להנקה שנמשכת יותר זמן מהמקובל בחברה שבה המניקה חיה – היא כבר שדה קרב של ממש. המצדדים יגידו (ובצדק) שחלב האם הוא תמיד בעל ערך, ושהקשר עם הילדים היונקים ממשיך להתחזק כל הזמן. המתנגדים ישלפו את אדיפוס, יסבירו שהילד בכלל לא רוצה לינוק ומי שמתעקשת להמשיך היא האם שמתקשה לשחרר ולסיום יטענו בתוקף ש"אחרי X חודשים החלב כבר כמו מים". ואם הוויכוחים הללו ניצתים כשמדובר בפעוטות בני שנתיים שטרם נגמלו, אפשר רק לדמיין אילו תגובות שומעת האמא שבתמונה, שמניקה – בפומבי ובלי להסתתר – את בתה בת ה-5.
"אחכה שהיא תודיע לי שהיא לא רוצה"
"אני מאמינה שזה עוזר לחזק את המערכת החיסונית שלה ואת הקשר בינינו", אמרה אל-מוסא. "בחודש הבא היא תהיה בת חמש, היא הייתה חולה הרבה פחות מכל הילדים שאני מכירה, והיא רגועה בהרבה מילדים אחרים בני גילה". את שני בניה הגדולים היא גמלה מהנקה כשהיו בני שנתיים "בלבד" – אגב, החלטה שמתיישבת עם המלצות ארגון הבריאות העולמי (הקורא להניק ילדים, בשילוב עם מזונות אחרים כמובן, עד גיל שנתיים לפחות).
>> קווים לדמותה של המניקה למרחקים
>> איך אישה לא יודעת שהיא בהריון?