בשבוע ה-20 להריונה, גילתה שרה רולינגס מבריטניה כי העובר שברחמה סובל ממום נדיר. הרופאים הציעו להורים שתי אפשרויות: סיום ההריון, או ניתוח שייערך בעוד העובר ברחם כאשר סיכויי ההצלחה נעו בין 10-20 אחוזים בלבד. לא תאמינו איך התינוקת נראית היום
רוני שגב | מערכת מאקו הורים | פורסם 11:55 11.02.14
מום נדיר בשבוע 20|צילום: wales news serviceאין הורים שלא משקיעים מחשבה בבחירת השם של התינוק שלהם. ההורים של הופ ("תקווה") רולינגס אמנם לא התלבטו הרבה כשבחרו את שמה – אבל אפשר להיות בטוחים שהמשמעות ששמה של בתם נושא עבורם עצומה. אחרי שעברה ניתוח חדשני ומציל חיים בעודה ברחם, ושרדה – שמה יזכיר להוריה בכל יום את התקווה שהייתה מנת חלקם באותם ימים קשים, שבהם לא ידעו האם יזכו לחבוק את העוברית האמיצה שלהם.
הכל התחיל בשבוע ה-20 להריון, כשבבדיקת אולטרסאונד שגרתית התגלה בגופה של הופ מום נדיר: לא הייתה לה סרעפת, מה שאפשר לאיברי הבטן למעוך את ריאותיה ולא השאיר לה סיכוי לשרוד. הרופאים הציעו להורים, שרה ולוק, שתי אפשרויות: סיום ההריון, או טיפול חדשני: ניתוח שייערך בעודה ברחם, ובמסגרתו יושתל בגופה בלון גמיש, במקום השריר החסר. סיכויי ההצלחה היו נמוכים, ונעו בין 10 ל-20 אחוזים בלבד – אבל מכיוון שוויתור על הניתוח לא הותיר לה אפילו סיכוי קלוש לחיות, ההורים הסכימו, וקיוו לנס.
במהלך הניתוח, שבוצע בשבוע ה-26 להריון, הוחדר בלון לחלל הבטן של הופ, ממש מתחת לריאותיה הקטנות, ואפשר להן להתפתח מבלי להימעך מהלחץ שהפעילו עליהן איברי הבטן האחרים. "כשהגעתי לבדיקה שבה התגלה המום, בכלל לא ידעתי שדברים כאלו קורים", שחזרה שרה, אמה של הופ. "בהתחלה נראה היה שהכל בסדר, אבל פתאום הרופא שבדק אותי קרא לעווד רופאים וכולם התחילו להתלחש. אחרי כמה דקות הושיבו אותי ואת בעלי והסבירו לנו שאין לתינוקת הרבה סיכוי לחיות. הסבירו לנו שבמקרה כזה פשוט מסיימים את ההריון, אבל אז אמרו לנו שיש גם ניתוח חדש, שאמנם אין לו הרבה סיכויי הצלחה, אבל במקרה שלנו – פשוט לא היו לנו ברירות אחרות. אם לא היינו עושים את זה, היא הייתה מתה בוודאות, אם לא לפני הלידה אז מיד אחריה".
"זה לקח חצי שעה אבל הציל את חיי בתי"
הניתוח התבצע עוד ברחם|צילום: wales news serviceאמה של הופ הייתה ערה במהלך הניתוח, ובניגוד למקובל, אביה אף צפה במתרחש על גבי מסך בחדר סמוך. "הרופאים החדירו מחט לבטן שלי, והזריקו חומר הרדמה להופ, כדי שלא יכאב לה. אחר כך עשו חתך קטן בבטן שלה, דרך צינור שהחדירו לבטן שלי, והחדירו לחלל הבטן שלה בלון קטן, בגודל של מטבע. אחרי שהבלון היה בפנים מילאו אותו בתמיסה פיזיולוגית, ובעצם בנו לה סרעפ מלאכותית שתשמור על הריאות שלה ותאפשר להן להמשיך להתפתח בתוך הרחם שלי. זה לקח רק חצי שעה, אבל הציל את החיים של הבת שלי".
אבא והופ אחרי הלידה|צילום: wales news serviceהתכנית המקורית הייתה להוציא את הבלון בניתוח תוך רחמי נוסף לפני הלידה, אבל הופ הפתיעה את כולם ונולדה בשבוע ה-35. "כשהבינו אני בלידה ושאין זמן להסיר את הבלון, נתנו לה זריקה שמשתקת את מערכת הנשימה, כי אם היא הייתה מתחילה לנשום לבד מיד אחרי הלידה היא הייתה מתה", משחזרת שרה. "מיד אחרי הלידה לקחו אותה לניתוח נוסף, והחליפו את הבלון בסרעפת מלאכותית קבועה".
בחודש הבא תחגוג הופ את יום הולדתה הראשון. מי שלא מכיר את סיפורה המדהים פשוט מניח כי מדובר בתינוקת רגילה לכל דבר, שכבר הולכת ומפטפטת מילים ראשונות. "היא פשוט האושר שלנו", אומרת שרה, "כשאנחנו חושבים כמה היינו קרובים לאבד אותה, זה בלתי נתפס".
עדיין מחוברת ומונשמת|צילום: wales news service_OBJניתוחים בעוברים הם תחום מתפתח בשנים האחרונות, אולם עדיין אין מדובר בפרקטיקה נפוצה. ברחבי העולם אין הרבה מרכזים רפואיים שעוסקים בכך, והניתוחים מתבצעים רק במקרים שבהם הסיכון בהמשך ההריון גדול משמעותית מסיכוני הניתוח. בדרך כלל מבוצעים ניתוחים לתיקון מומים לבביים, הסרת גידולים ותיקון מומים במערכת העיכול, וכן להפרדת כלי דם של תאומים (תסמונת TTTS, שתאומים הלוקים בה חולקים את מחזור הדם שלהם) – ניתוח שאף בוצע בארץ לפני כשנה וחצי.
