אישה מדוכאת (צילום: רועי ברקוביץ')
"מצבי דיכאון בהיריון אינם נדירים "|צילום: רועי ברקוביץ'
שלא כמו בעבר, נטילת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה היא ממש לא עניין לנפגעי נפש או לאנשים במצבי משבר קיצוניים. השימוש בתרופות מרשם נמצא בעלייה מתמדת, אבל בזמן ההריון – שבו, כידוע, אנחנו חייבות להתייעץ עם רופא מומחה על כל כדור אקמול וביס מבייגלה שאנחנו שוקלות לקחת – עדיין מדובר בתחום עתיר ספקולציות, ניחושים ודעות קדומות. ביקשנו מפרופ' לאון גרינהאוס, מומחה לפסיכיאטריה מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית ומרפאת "מיינד קליניק", לעשות קצת סדר.

"אישה בהריון שחווה דיכאון יכולה להשפיע על רווחת העובר" 

"תקופת ההיריון מהווה עבור נשים רבות תקופה מאתגרת במיוחד. השינויים הפיזיולוגיים, השינויים הנפשיים והחששות לקראת הלידה ולקראת מה שיבוא אחריה גורמים לנשים רבות לדופק מואץ, גם פיזית וגם מטאפורית. כל זאת קורה במקביל לתקופה חשובה בה העובר צריך לקבל את כל מה שדרוש להתפתחותו התקינה ולכן על האישה לישון היטב, לאכול היטב ולדאוג לעצמה. במצבים בהם האישה הנושאת את העובר ברחמה חווה דיכאון, המצב עלול להתערער, עד כדי קושי ממשי לטפל בעצמה מספקת, מה שעלול להשפיע כמובן גם על רווחת העובר.

"מצבי דיכאון בהיריון אינם נדירים ולמעשה השינויים ההורמונאליים והמתח והלחץ בהיריון ולקראת הלידה מביאים לרמת שכיחות של 12%-19% בהופעה של דיכאון בזמן ההיריון ולאחר הלידה. כלומר, עלייה בשכיחות הבעיה בתקופת ההיריון והלידה ביחס לתקופה הרגילה. חשוב לציין כי דיכאון קודם ובמיוחד דיכאונות קודמים בהיריון הם פקטורים משמעותיים של סיכון להופעה של דיכאון חדש. הופעה של דיכאון במהלך ההיריון גורמת להתחבטות קשה באשר לשאלת הנטילה של טיפול תרופתי אשר מהווה לעיתים חלק מכריע בהצלחת הטיפול. הטיפול בנוגדי דיכאון בהיריון טומן בחובו מספר סיכונים אך במקרים מסוימים מדובר בסיכונים שהמחקרים האחרונים בתחום הוכיחו שהם בגדר מיתוסים:

עלייה בסיכון לתמותה של העובר  - לא נכון. "נוגדי דיכאון אינם מעלים את הסיכון לתמותה של העובר בלידה או סביב הלידה. מחקר שנערך השנה וכלל מעל 900 אלף נבדקות ש-12,500 מתוכן נטלו נוגדי דיכאון בהיריון גילה כי אין כל שוני בין שיעורי תמותת התינוקות/עוברים של נשים שנטלו נוגדי דיכאון לבין אלה שלא נטלו.

חשיפה לנוגדי דיכאון משפיעה על תגובת התינוק לסביבה – נכון חלקית. "תינוקות אשר נחשפו למינונים גבוהים של נוגדי דיכאון עד הלידה עלולים להפגין PNAS (Poor Neonatal Adaptation Syndrome), מדובר בתופעה אשר חולפת לאחר פרק זמן של כשבוע ימים. סימני התופעה הם חוסר מנוחה של התינוק, נדודי שינה, רגזנות, קושי לשלוט בטמפ' הגוף וכו'. חשוב לציין כי מדובר בסינדרום קל, לא מסוכן וחולף. אחת השיטות המיושמות על מנת למזער את הבעיה היא הורדה הדרגתית במינון התרופה בחודש שלפני הלידה, עד רמה של בערך חצי מינון ולפני הלידה אפילו הורדה נוספת ולאחר הלידה העלאה בחזרה. כמובן שנדרש לבצע זאת תחת השגחה רפואית ותוך התחשבות במצבה הנפשי של האם.

אילוסטרציה (צילום: אימג'בנק - gettyimages)
גדי דיכאון אינם מעלים את הסיכון לתמותה של העובר בלידה או סביב הלידה|צילום: אימג'בנק - gettyimages
נטילת נוגדי דיכאון בהיריון פוגעת בהתפתחות העובר – לא נכון. "מחקר רחב היקף שעקב אחר אימהות שנטלו נוגדי דיכאון בהיריון, אימהות שסבלו מדיכאון לא מטופל ואימהות אשר לא סבלו מדיכאון, במשך שנה לאחר הלידה גילה כי בחלוף שנה מהלידה, לא היה כל שוני בין שלושת הקבוצות בפרמטרים של גובה, משקל והיקף הראש. יתרה מזאת, עבודות שבדקו תינוקות של אימהות שסבלו מדיכאון לא מטופל במהלך ההיריון גילו כי נשים אלה יולדות בממוצע בשלב מוקדם יותר של ההיריון, התינוק במשקל נמוך יותר ושיעורי ההנקה נמוכים יותר אך כאמור, מדובר בפער שמודבק לאחר שנה.

נטילת נוגדי דיכאון בהיריון עלולה להוביל להתפתחות מומים מולדים – לא נכון. "מספר גדול של מחקרים רחבי היקף מראה כי באופן כללי אין קשר בין נטילת נוגדי דיכאון במהלך ההיריון לבין רמת השכיחות של מומים מולדים. למרות זאת, בשימוש בתרופה בשם סרוקסט נצפתה עלייה קלה מאוד בשכיחות של מומי לב, בעקבות זאת נמנעים בד"כ מלרשום אותה לנשים בהיריון. עם זאת, אין הדבר אמור לגבי שאר נוגדי הדיכאון ממשפחת ה-SSRI.

"חשוב לציין כי לא כל תרופה נוגדת דיכאון היא בטוחה לשימוש בהריון. במסגרת המחקרים שבוצעו בתחום התגלו גם מספר הבדלים ברמת הבטיחות של תרופות שונות. בזמן ההיריון אין סיכון משמעותי בנטילת מרבית נוגדי הדיכאון ממשפחת ה-SSRI – ציפרלקס, לוסטרל ואחרות, למעט סרוקסט שנחשבת פחות מומלצת לנשים הרות. במרבית המקרים הטיפול יימשך גם לאחר הלידה, בזמן ההנקה, והתרופות המתאימות לתקופה זו הן אלו שעוברות באחוזים מזעריים בחלב האם: ציפרלקס, ציפרמיל, לוסטרל וסרוקסט. כמובן שנטילת התרופות מחויבת במרשם ודורשת התייעצות עם רופא ובמידת הצורך עם המרכזים הטרטולוגיים בבתי החולים.

אמא ותינוקת ישנה במיטה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
חשוב גם לדעת שדיכאון בהיריון אינו חולף כלעומת שבא עם הלידה|צילום: אימג'בנק / Thinkstock
"למעשה, כמו בהרבה מקרים בחיים, ההחלטה על נטילת תרופות נוגדות דיכאון בהריון ואחרי הלידה היא עניין של עלות מולת תועלת. חשוב שכל אישה תבחן ביחד עם הרופא המטפל את מצבה הייחודי, ותגיע להחלטות מושכלות ובטוחות. במקרים קלים ייתכן שטיפול בשיחה בלבד ייתן אפקט חיובי וישיג את מטרות הטיפול. עם זאת, במקרים אחרים הסיוע של טיפול תרופתי יהיה מחויב. חשוב לזכור כי הסיכונים הכרוכים בנטילת נוגדי דיכאון בהיריון הם מזעריים לעומת הסיכון בהתפתחות של דיכאון שיפגע ביכולת האישה לדאוג לעצמה במהלך ההיריון.

"חשוב גם לדעת שדיכאון בהיריון אינו חולף כלעומת שבא עם הלידה, ולעיתים עלול אפילו להחמיר. במידה ואימו של התינוק שרויה בדיכאון היא תתקשה לספק לו את החום, האהבה והטיפול המתאים שהתינוק כל כך זקוק להם מבחינה פיזית ונפשית. בעקבות זאת, סיכון ההשפעה השלילית על התינוק יעלה ויהפוך להרבה יותר מוחשי, ביחס לסיכוני נטילת התרופות בהיריון. מעבר לכך, טיפול בדיכאון, הן בשיחה והן באמצעות סיוע תרופתי, אינו מתחיל להשפיע כהרף עין ולעיתים מדובר בפרק זמן של שבועות עד לתחושת ההקלה כך שעדיף לא לדחותו לשלב שלאחר הלידה, מה גם שטיפול מוקדם מעלה את סיכויי ההצלחה ומוריד את זמן הטיפול הנדרש עד להקלה".

למידע נוסף בנושא דיכאון פנה/י לאתר Goodays.co.il

>> טיפול הפוריות המהפכני שקופות החולים מסרבות לממן
>> רונית הברי מבקשת את עזרתכם: "עזרו לי להיות אמא"

הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים