ג'ט מוריס נולד במשקל של 640 גרם, בשבוע ה-25 להריון, קטן יותר מכף ידו של אביו. הדרמה החלה בשבוע ה-20 להיריון, כשאמו, מיירי, נדהמה לגלות שהמים ירדו. היא מיהרה לבית החולים, שם הודיעו לה הרופאים שהעובר לא מראה סימני חיים, ויש לסיים את ההיריון. היא סירבה לשמוע לעצתם, וביקשה להמתין מעט. העקשנות שלה הצילה את חייו של ג'ט, שחגג בחודש שעבר את יום הולדתו הראשון.
"אחרי שבדקו אותי ואישרו שאכן זו הייתה ירידת מים, הרופאים אמרו לי שאין שום דבר שהם יכולים לעשות כדי להציל את העובר, ואני חייבת לסיים את ההריון. אני מבינה שהם תמיד צריכים לתת את התסריט הכי גרוע, כדי שאנשים לא יפתחו סתם תקוות, אבל לא כל מקרה הוא אותו דבר, ועובדה שג'ט שלי שרד".
אחרי שסירבה לחתום על הטופס לביצוע ההפלה, אמרו אנשי בית החולים למוריס כי סביר שתתפתח לידה בתוך 24 עד 48 שעות - לידה שתסתיים, מן הסתם, בוולד מת, שכן שבוע 20 נמצא הרחק מגבול החיות של עוברים. כולם המתינו בסבלנות, אבל משלא התפתחה לידה כעבור מספר ימים, שוחררה מוריס לביתה. שבועיים לאחר מכן היא חזרה לבית החולים, בעקבות דימום מאסיבי.
הפעם, כבר לא היה מקום לטעויות: הלידה התחילה. מוריס הועברה לבית חולים גדול יותר, שכן הפגייה בבית החולים שאליו הגיעה ערוכה לתמודד רק עם תינוקות שנולדו מהשבוע ה-28. גם בבית החולים השני התרו בה כי התינוק יוולד, קרוב לודאי, עם נזק מוחי חמור, אבל היא הייתה נחושה להמשיך ולהילחם על חייו של בנה.
ההתחלה לא הייתה פשוטה. ג'ט נולד עם צהבת קשה, מום לבבי ומחלת ריאות כרונית, אבל מיום ליום הוא גדל והתחזק, וכעבור שלושה חודשים - ממש לפני תאריך הלידה המקורי שבו אמור היה להגיע לעולם - הוא השתחרר הביתה.
"אנחנו מאושרים מהנס שלנו, וחשוב לנו להעביר מסר להורים", אמרו הוריו הנרגשים של ג'ט בראיון שהעניקו ל"דיילי מייל" לרגל יום הולדתו הראשון. "אל תקבלו שום דבר שאומרים לכם כמובן מאליו, ולכו עם תחושת הבטן שלכם. אם היינו עושים מה שאומרים לנו - ג'ט לא היה איתנו היום".
עוד ב-9 חודשים:
>> זהי את ההיריונית לפי הבטן שלה
>> הסוד לחזרה לפיגורה: שתתה שייק עשויים מהשליה שלה
>> נס חג המולד: נולדה עם גידול סרטני ושרדה