אחרי ששרה מצאה את עצמה בפחד משתק לא מובן בשתי לידותיה, היא חקרה את ההיסטוריה של המשפחה וגילתה סיפור טראגי שקרה כאשר סבתא רבא שלה ילדה; כך גם קרה לנטליה ורומה. ספר חדש ובו שלל סיפורי לידה מנסה למצוא האם יש קשר בדרך בה הנשים במשפחה יולדות ומגיבות ללידה
רוני שגב | מערכת מאקו הורים | פורסם 20:49 22.06.13
האם תלדי כמו אמא שלך? ספר חדש מבקש לענות|צילום: realsimple.comאולי יש לך אף כמו שלה, או כישרון ציור שירשת ממנה. אולי יש תכונות שהיית מעדיפה שלא יעברו אלייך, ואחרות שאת מצטערת שלא הצלחת לקבל. אבל האם הגיוני שאמהות מעבירות לבנות שלהן גם את הדרך שבה הן יולדות? האם הסיפורים של אמא על הלידות שלה יוצרים מציאות, או שיש משהו מעבר? ספר חדש מנסה לענות על הסוגיה.
הטראומה של סבתא רבא שלי השפיעה על הלידה שלי
את הספר The Ancestral Continuum"" כתבו שתי נשים, שנתקלו ביותר ויותר סיפורי לידה שהדהדו את סיפורי האמהות שלהן. אחת מהנשים המרואיינות בספר היא שרה, אם לשתי בנות (16 ו-7), שמתארת חוויה יוצאת דופן. "בשתי הלידות שלי, למרות שעברו שנים ארוכות בין אחת לשנייה, נתקעתי בדיוק בפתיחה 4, והתחושה הייתה של פחד מוות משתק שאפף אותי, שלא היה קשור ממש ללידה עצמה. שתיהן הסתיימו בקיסרי חירום בגלל ההיתקעות הזו, אבל אם אחרי הלידה הראשונה עוד יכולתי לומר שזה פשוט משהו שקורה, כשהתסריט חזר על עצמו במדויק בלידה של בתי השנייה - הרגשתי שיש משהו גדול יותר ממקריות, והתחלתי לבדוק יותר לעומק.
"כשחקרתי את ההיסטוריה המשפחתית שלי, גיליתי סיפור מדהים, שקרה כשסבתא רבא שלי ילדה את סבתי. הלידה הייתה כמובן בבית, ובשלב די מוקדם של הלידה, שאני יכולה רק לשער שקרוב לשלב שבו נתקעו הלידות שלי, נכנס פנימה אחיה הגדול של סבתי (בנה של היולדת) כשהוא אחוז אש, לאחר ששיחק והתלקח. הוא נפטר שלושה ימים אחרי הלידה, אבל כשגיליתי את הסיפור הזה הרגשתי שמצאתי הסבר לקושי ולפחד שחוויתי בלידות שלי – הרגשתי שהטראומה שמקושרת ללידה פשוט עברה דור אחרי דור עד שהגיעה אליי. אני ממש זוכרת שהרגשתי שאם אשתחרר ואתן לעצמי ללדת יקרה משהו נורא, בלי שידעתי להסביר מה".
חשוב להבין למה נשים חוות טראומה בלידה
אחרי שנתקעה בפתיחה 4 עם שתי בנותיה, חקרה את המקרה. שרה|צילום: dailymail.co.uk"לידה בזמן מלחמות, לידות של ילדים לא חוקיים או לידות שהסתבכו – במהלך כתיבת הספר גילינו שאלו סיפורים שמשאירים את חותמם דורות קדימה, עד לנכדות ולנינות של היולדות שחוו אותן", כתבה ניקולה גריידון, אחת המחברות, במאמר קידום לספר. "העלייה המתמדת שאנחנו רואים בשיעור הניתוחים הקיסריים המוזמנים היא כמובן תוצאה של התפתחות הרפואה המודרנית, אבל גם קשורה קשר ישיר לאותן טראומות משפחתיות שצצות בלידה ראשונה, ולעובדה שאישה שחוותה הצפה של טראומה כזו תעשה הכל כדי להימנע ממנה בשנית".
אגב, למרות שהספר נשמע כמו מסע חיפוש רוחני, רשויות הבריאות בבריטניה כבר הביעו התעניינות בנתונים שאספו המחברות, ורופאה החברה בוועדה לשיפור פני הלידה בבריטניה צוטטה כשאמרה: "חיוני שמשרד הבריאות הבריטי יבין למה נשים חוות טראומה בלידה, כדי שהצוותים הרפואיים יוכלו לנהל לידות כאלו טוב יותר".
נטליה אוסאליבן, שחתומה אף היא על הספר פורץ הדרך, חוותה בעצמה "טראומת לידות משפחתית". לאוסאליבן שלושה ילדים, בין הגילים 14-21. "כשילדתי את בתי הבכורה הייתי בת 28, בדיוק כמו שאמי הייתה כשילדה אותי וסבתי כשילדה את אמי. בתי נולדה שלושה שבועות לפני הזמן, בלידה של 37 שעות ועם צהבת קשה, שהשאירה אותנו בבית החולים עשרה ימים ארוכים אחרי הלידה. באותו זמן עברנו דירה, ואני זוכרת תחושות מאוד קשות, שהובילו בסופו של דבר לדיכאון אחרי לידה שנמשך כחצי שנה. כשפתחתי את הנושא עם אמי וסבתי גיליתי סיפורים דומים מאוד גם אצלן – אז אמנם לא הייתה מודעות והן לא אובחנו כלוקות בדיכאון לאחר לידה, אבל התחושות שהן תיארו היו זהות לתחושות שלי בסיטואציה".
לידה טראומטית תלויה בתפיסה של האישה
סיפור נוסף של טראומה מתגלגלת המובא בספר הוא סיפורה של רומה נוריס. כשילדה את בנה, זפיר, היא סבלה מסיבוך מסוכן שנקרה PPH – דימום מוגבר לאחר לידה. היא איבדה כמויות דם עצומות, נכנסה לתרדמת ועברו חמישה שבועות עד שהתאוששה. "אמא שלי אמנם לא דיממה אחרי הלידה שלי, אבל באופן מצמרר למדי, לקח לה בדיוק חמישה שבועות עד שהחזיקה אותי לראשונה, מכיון שנולדתי פגה ואסור היה להוציא אותי מהאינקובטור בשבועות הראשונים לחיי. בזמן הלידה של זפיר הרגשתי פלאשבקים מאוד חזקים, ולצערי הפחד התממש ואכן לקח חמישה שבועות עד שזכיתי להחזיק אותו עליי בפעם הראשונה. זה גרם לי להבין שאת יכולה לעשות המון בדיקות, להקפיד על אוכל בריא ולעשות קורס הכנה ללידה, אבל עד שלא תתמודדי עם הפחדים והטראומות מהעבר, הלידה שלך עלולה להיגמר בדיוק כפי שאת לא רוצה שיקרה".
סיפור הלידה של רומה מזכיר את של אמא שלה. רומה|צילום: dailymail.co.uk"למונח 'לידה טראומטית' אין הגדרה רפואית, זה משהו שתלוי יותר בתפיסה של האישה. יש נשים שיולדות באופן מאוד דומה, אבל התחושות שלהן לגבי הלידה שחוו שונות בתכלית. למשל, מישהי שיולדת בלידה מהירה מאוד יכולה לחוות את האירוע כטראומה קשה, ומישהי אחרת יכולה להרגיש שזכתה בלידת חלומות", אומר ד"ר ראיד סלים, אחראי חדר הלידה במרכז הרפואי העמק, מקבוצת הכללית. "עם זאת, בהחלט יש סיבוכים שנוטים להופיע אצל אמהות ובנות ואצל אחיות באותה משפחה, כמו למשל נטייה לקרעים חמורים (בדרגה 3-4), שמערבים את פי הטבעת ועלולים לגרום לקושי בשליטה בסוגרים. ואולם, עד היום לא התגלה גן כלשהו שאחראי כל סיבוכים מיילדותיים אצל נשים, ולמרות שאכן יש משפחות שרואים בהן סיבוכים דומים אצל הנשים, יש יותר אלמנטים סביבתיים – כמו הגנטיקה של בן הזוג, בריאותה הכללית של האישה, מעקב ההריון שעברה וכמה עלתה במשקל בהריון, שמשפיעים מאוד על הסיבוכים ומקשים עלינו לבודד את המרכיב הגנטי התורשתי לסיבוכים הללו".
