הנורא מכל קרה לאלכס ג'ונס, בריטית בת 21: כשהייתה בחודש שישי, נאלצה הצעירה להתמודד עם בשורת איוב נוראית כאשר התגלה כי אין דופק לעובר. שבורת לב ומוכת תדהמה, התבקשה ג'ונס לנהל שיחה רציונאלית עם רופאיה שהנחו אותה לעבור לידה שקטה ואף המליצו לה לארגן מראש את סידורי הלוויה של התינוק לו ייחלה.

אלא שאז הלא ייאמן קרה: כאשר התינוק יצא לאוויר העולם, ראו הרופאים כי התינוק הזעיר מזיז את כפות רגליו. היום הוא חוגג יום הולדת שנה כילד בריא ומפותח.

אלכס ג'ונס וילדיה (צילום: צילום מסך daily mail)
"הייתי שבורה, לא דמיינתי תרחיש כזה". אלכס ובנה כוהן|צילום: צילום מסך daily mail

"נדהמנו לשמוע אנקה קצרה וחלושה"

ג'ונס הייתה בשבוע 24 כאשר בזמן צפייה בטלוויזיה, המים שלה בקעו. היא מיהרה לבית החולים, לבדיקה דחופה, אשר העלתה את האבחנה הקשה. מיד לאחר  מכן, הובהלה לבית חולים אחר, כאשר אמה לצידה, ונאלצה לעבור לידה טבעית. התינוק, שנקרא כוהן, נולד במשקל זעיר של 500 גרם, וכאמור היה חלש מאוד אבל גם לחלוטין חי ונושם. הרופאים המופתעים מיהרו להעביר את הרך הנולד שנולד שלושה חודשים לפני הזמן, לטיפול נמרץ באינקובאטור. "זה היה פשוט מדהים", משחזרת ג'ונס בראיון לדיילי מייל. "הלידה הייתה קשה מנשוא, כבר הכנתי את עצמי נפשית שלאחריה, אאלץ לקבור את בני. אמי ואני כבר הכנו תוכנית קבורה וחשבנו היכן ייקבר".

אבל הסיפור הקשה הזה לשמחתה הגדולה של הצעירה קיבל נקודת מפנה מפתיעה במיוחד, כאשר כוהן נולד. "אמי הייתה איתי בלידה ולפתע שמעה אנקה קצרה וחלושה, וזה היה ברור שהוא חי. אפילו הרופאים והאחיות מכנים אותו תינוק הנס".

כוהן אושפז במשך חמישה חודשים בבית החולים, כשאמו לא משה ממיטתו. וכך, יום אחר יום, היא ראתה כיצד תינוק הנס שלה גדל ומתחזק עד לשחרורו הביתה. לאחר 100 ימים בבית החולים, זכתה ג'ונס ובנה למסיבה חגיגית שערכו האחיות לרגל עזיבתו את המקום. היום, כוהן הוא תינוק בריא, במשקל 7 קילו שחוגג יום הולדת שנה עם משפחתו בבית.

כוהן ג'ונס בפגייה (צילום: צילום מסך daily mail)
נולד במשקל 500 גרם. כוהן הקטן בפגייה|צילום: צילום מסך daily mail

ג'ונס, אמא למייסי בת ה-3 ולכוהן בן השנה, לא מפסיקה לצבוט את עצמה. "אני לא מאמינה שהוא כאן איתנו. אני הייתי מרוסקת כשאמרו לי שעליי ללדת עובר מת. כשהוא נולד, אף אחד לא ציפה שהוא ייצא החוצה נושם. אבל גם כשזה קרה, הרופאים לא האמינו שיש לו סיכוי של ממש לשרוד. אני גם חשבתי שלעולם לא אוכל להחזיק אותו בידיי ותראו אותו עכשיו: הוא ילד מאושר שנלחם על חייו כנגד כל הסיכויים. זאת הקלה גדולה לראות אותו מחייך".

ג'ונס לא מאשימה אף אחד. היא מבינה שייתכן שלבו היה כה חלש, שהרופאים לא הצליחו לשמוע את פעימות לבו. "מה שהכי חשוב זה שהוא איתנו ושהוא בחיים".

היכנסו עכשיו לכל החדשות והמחקרים באתר 9 חודשים