מי היה איתך בלידה? בעלך? אמא שלך? דולה? חמותך? מה שבטוח, אבא של בעלך נשאר בחוץ.
באופן טבעי, הסיטואציה האינטימית בחדר הלידה לא ממש גורמת לנו לרצות בנוכחות של גבר שלא אחראי להריון באופן ישיר. למעשה, רובנו היינו מעדיפות להכניס את בעלת הקיוסק שמחוץ לבית הספר היסודי שלהן לידה לפני שנזמין את חמנו להחזיק לנו את היד בצירים.
אבל לצעירה בריטית אחת לא ממש הייתה אפשרות לבחור. היא נקלעה ללידת בזק לא מתוכננת בבית, ורק חמיה היה שם כדי לעזור. ומה קשורים שרוכי נעליים לכל העניין? מיד תגלו.
"חמי הציץ ואמר: "הראש בחוץ"
"התעוררתי בבוקר עם סוג של כאב בטן", שחזרה ויקי וילסון בת ה-28. "לא משהו רציני, ולא שונה מההגשה שהייתה לי לפעמים לאורך ההריון. בעלי הלך לעבודה, וב-11 בבוקר הרגשתי כאב חד. מיד הבנתי שזה ציר, והתקשרתי לבעלי. ביקשתי שיבוא מהר, והוא אכן יצא מיד לדרך, אבל הוא עובד משהו כמו 40 ק"מ מהבית. כנראה שהוא שמע בקול שלי שאני לא יכולה להישאר לבד, והתקשר לאבא שלו, שהגיע תוך פחות מעשר דקות".
בדקות שחלפו הספיקו הצירים של ויקי להצטופף, והגיעו בתדירות של שתי דקות. "איכשהו הצלחתי להתלבש, אבל כשירדתי למטבח היה לי ציר ממש חזק, והמים שלי ירדו בבת אחת. הרגשתי שהראש ממש למטה, ונכנסתי לחץ. לא הצלחתי לדמיין את עצמי יולדת ככה. למזלי, בשלב הזה חמי כבר הגיע. הוא ביקש שאשב, הציץ ואמר לי שהראש כבר כמעט בחוץ, ואני צריכה ללחוץ עוד פעם אחת חזקה. לחצתי בכל הכוח, והתינוק פשוט החליק החוצה ומיד התחיל לבכות".
הסבא והמיילד הטרי הניח את התינוק על ויקי, ועלה להביא מגבת כדי לעטוף את הרך הנולד. בינתיים הוא התקשר לאמבולנס, וקיבל הדרכה כיצד לטפל בתינוק עד שיגיעו אנשי המקצוע. "אמרו לו שהוא צריך לקשור את חבל הטבור ולחתוך אותו. היו בסלון נעלי ספורט חדשות של בעלי, אז הוא הוציא מהן את השרוכים, וקשר את חבל הטבור בשני הצדדים. כל הסיפור – מרגע שהתחילו הצירים ועד שהתינוק היה עליי, לקח 15 דקות. זה היה כל כך מוזר, שהרגשתי שאני מחוץ לגוף שלי ברגעים האלה".
נקלעתם לסיטואציה? חסמו את חבל הטבור רחוק מגוף התינוק
"כשהגעתי אליהם הביתה שמעתי את ויקי צורחת, וכשנכנסתי היא הייתה על הרצפה", שחזר הסבא את האירוע. "היא אמרה לי שהיא חושבת שהראש בחוץ, וכשהצצתי, ראיתי שהיא צודקת. מן הסתם, בחיים לא יילדתי תינוק לפני כן, וכל מה שהיה לי הם הגיון ואינסטינקטים".
האמא והתינוק חשים בטוב, ואחרי אשפוז בן שלושה ימים בבית החולים, בגלל רמות סוכר נמוכות של אייזיק הקטן, שוחררו לביתם.
"חשוב להבין שלידה היא תהליך טבעי, שבדרך כלל יכול להתרחש גם בלי עזרה", אומר ד"ר שרון מסלוביץ', מנהל מיון נשים ויולדות ורופא בכיר ביחידה להריון בסיכון במרכז הרפואי ת"א. "לאחר הלידה, יש לפנות את היולדת והתינוק לבית החולים, מכיוון שיולדות בזק מועדות יותר לדימומים וקרעים, ויש לוודא שהאישה לא נפגעה במהלך הלידה החטופה".
מי שדורש את עיקר הטיפול אחרי לידה כזו הוא התינוק: מכיון שהוא יוצא רטוב, יש לייבשו ולעטוף אותו מיד בשמיכה או מגבת, שכן הקור הפתאומי עלול לגרום לו להפסקת נשימה. ומה לגבי שרוכי הנעליים? "כדי למנוע סיכון לזיהומים בחבל הטבור, אנחנו מנחים את האישה או את מי שסייע לה לחסום ולחתוך את חבל הטבור רחוק מגופו של התינוק, ומשלימים את החיתוך קרוב יותר לגוף בתנאים סטריליים בבית החולים", אומר ד"ר מסלוביץ'.