בתוך המסע המופלא הזה, של ההריון והלידה, מתגלים סיפורים יוצאי דופן. דרמות אנושיות מהחיים שמבטאות קשת רגשות רחבה ועצמתית: מאומץ וגבורה ועד תחושת כישלון ואובדן; מרגעי שיא של אושר עילאי אל מול רגעי משבר ושפל. הכי חזק, הכי עצמתי, הכי מרגש שיש.

אספנו עבורכם את הסיפורים הכי מרגשים שהיו לנו השנה, בתקווה ובשאיפה שהשנה הזו תהיה שנה של המון התחלות חדשות ומרגשות גם עבורכם.

רבקה סינגר ונווה הקטן (צילום: תומר ושחר צלמים)
סוף סוף בידיים מלאות. רבקה סינגר|צילום: תומר ושחר צלמים

1. לידה אחרי שלושה אובדנים:  שלוש פעמים נכנסה רבקה סינגר להריון, ושלוש פעמים איבדה את עובריה. הפלה מאוחרת בשבוע 22 ולידה שקטה בשבוע 39 לא גרמו לה לאבד את האמונה כי יום יבוא והיא תהיה אמא. כולנו עקבנו בדריכות אחרי הבלוג שלה כשסיפרה על ההריון הרביעי, שלב אחרי שלב, שבוע אחרי שבוע וציפינו יחד איתה ללידה. אחרי פחדים, חרדות ותאונת דרכים אחת, הסתיים ההריון הרביעי בידיים מלאות.

"בצירים דמיינתי את בעלי מחזיק את הבן שלנו. תודה על שלא סיפרתם לי מה הפסדתי עד עכשיו".

אין תמונה
ילדה בתרדמת ונאבקה לראות את בנה. ליסה בולנד והמשפחה

2. הפגישה הכי מרגשת: התדרדרות של שפעת החזירים, בה לקתה ליסה בולנד בשליש השני להריונה, הובילה לתרדמת. היא מספרת שהדבר האחרון שהיא זוכרת הוא הרגע בו התחננה בפני האחיות בבית החולים שישמרו על הילד שלה ויעשו הכל כדי להצילו. ליסה ילדה בעודה שקועה בתרדמת, מבלי לדעת כלל שילדה. כשהתעוררה, ראתה מולה תמונה של בנה התינוק, שטופל בפגייה בבית חולים אחר, והפכה עולמות כדי להגיע אליו ולחבק אותו. כמעט חודש אחרי שנולד, פגשה ליסה לבסוף את בנה הקטן, שהפך למטרה לשמה נאבקה לאורך כל דרך השיקום.

"הייתי חייבת להחלים ולחזור ללכת, בשביל הבן שלי. הוא היה זקוק לי". 

סנדרה ואמה עם התינוקת מיה (צילום: dailymail.co.uk)
הכל, אבל הכל, נשאר במשפחה. סנדרה, אמה והתינוקת מיה|צילום: dailymail.co.uk

3. האחיינית שתרמה ביצית ושימשה פונדקאית לדודתה:  נראה שהביטוי "משפחה מלוכדת" הומצא בדיוק עבור המשפחה הזו. אחרי 17 של טיפולי הפריה, החליטה סנדרה על פונדקאות. סנדרה פנתה לאחיינתה, אמה, וביקשה ממנה להיות הפונדקאית שלה. למרבה ההפתעה, אמה לא היססה, החליטה להעניק לדודתה את המתנה המרגשת ביותר ואף תרמה לה ביצית. כך, באופן נדיר, היא הייתה תורמת הביצית והפונדקאית של דודתה.

"בחדר הלידה, כשהרופא אמר שאני עומדת להיות אמא, הצבעתי על סנדרה ואמרתי: 'היא האמא'".

אין תמונה
החלימה ממחלה נדירה בזכות ההריון. אנה מורטון

4. התינוק שהציל את אמא שלו: כל אמא חושבת שהתינוק שלה הוא נס, אבל לפחות במקרה של אנה, גם הרופאים מסכימים. לפני שהרתה, אובחנה אנה כלוקה במיאלופיברוזיס, מחלת דם נדירה, שאמורה הייתה להביא למותה בתוך זמן קצר. באורח פלא, ההריון הביא להחלמתה המלאה, למרות אזהרות הרופאים כי היא מסכנת את עצמה ואת העובר במוות. 

"התינוק שלי ריפא אותי. כשהוא יהיה גדול יותר, אספר לו שהוא הציל את החיים שלי".

הילה ליברמן - סיפורי לידה (צילום: תומר ושחר צלמים)
היה חשש אמיתי לחייה. הילה ליברמן הקטנה|צילום: תומר ושחר צלמים

5. התינוקת עם הדם הלא נכון: כשיעל ליברמן שמעה שסוגי הדם שלה ושל התינוקת שונים, היא נלחצה, אבל משם, הדברים רק הידרדרו. נוגדנים שפיתחה יעל לדם של בתה החלו בהרס שיטתי של תאי הדם של הקטנה, והרופאים החליטו על זירוז מיידי של הלידה. במהלך הלידה פיתחה התינוקת קשיי נשימה, ולרגע היה חשש ממשי שתזדקק להחלפת דם. בדרך נס, אחרי כמה רגעים של פחד גדול והחסרת פעימה, שמעו הילה ולירון את הקול הכי מדהים ששמעו בחייהם: את הבכי של בתם הקטנה שנולדה בריאה ושלמה.

"הבכי הזה סימן לנו שאפשר להיות רגועים. הבכי שלה הודיע על בואה לעולם".

דינה מזרחי (צילום: שי שרף)
לוקחת את החיים בידיים ולא מחכה יותר לאף אחד. דינה מזרחי|צילום: שי שרף

6. אמא יחידנית, אמא מיוחדת: לדינה מזרחי נמאס לחכות לאחד. היא החליטה שהיא הולכת על תרומת זרע ומוותרת על החלום המשפחתי הקלאסי – אמא, אבא וילדים. אך גם שההחלטה מעוררת מחלוקת ומעמידה אותה בפני התמודדות לא פשוטה, דינה החליטה לא לוותר על החלום לילד משלה. היא בחרה לצאת למסע ומבקשת לשלוח מסר לכל הנשים שמתלבטות: רק לכן יש את הכוח להחליט אם להיות אמא.

"הכל בידיים שלנו, הכל קשור רק אלינו, ושאף אחד לא יפריע לכן".

ליהיא פרסיצקי מימון - (צילום: תומר ושחר צלמים)
ילדה שנלחמת על הבחירה שלה להיות אמא. ליהיא המתוקה, הבת של צילה פרסיצקי|צילום: תומר ושחר צלמים

7. ילדה שבוחרת להיות אמאצילה פרסיצקי היא נערה אמיצה. היא עמדה לבדה מול כל העולם: ההורים שכעסו, החברים שלגלגו, העובדות הסוציאליות שאיימו עליה – ולא וויתרה: היא החליטה שהיא מביאה לעולם את בתה, אותה הרתה כשהייתה רק בת 15. הסיפור של צילה מגולל בגרות מפתיעה, אמא שהיא אמא בלי שום קשר לגילה, אומץ והתמודדות מעוררי כבוד עם בחירה לא פשוטה.

"כולם לחצו עליי להפיל, אבל בתוך תוכי ידעתי שאני את ההריון הזה לא מפסיקה".

ליבי לוי - אם פונדקאית (צילום: תומר ושחר צלמים)
"הפונדקאית העניקה לנו את ליבי". ליבי לוי הקטנה|צילום: תומר ושחר צלמים

8. קיבלה את ילדתה מפונדקאית, והיום מלווה זוגות בתהליך:  אחרי שנים ארוכות ו-25 הפריות מבחנה, הרופא של מירב הודיע לה שאפסו סיכוייה להשיג את ההריון הנכסף. שביב התקווה שנתן לה, בדמות "שידוך" בינה לבין פונדקאית, הביא לה לא רק את בתה ליבי, אלא גם ייעוד חדש בחיים. כיום, מירב מלווה זוגות כואבים שפעם עמדה במקומם. מתוך המקום שלה, היא מלווה אותם יד ביד לאורך התהליך הלא פשוט, עד לרגע הלידה המיוחלת.

"פונדקאות נותנת למישהו את העולם שלו"  

אין תמונה
"לא מתחרטת לרגע". ליסה קלו ובתה איזבל

9. הריון גרם לה לחלות בסרטן – אבל היא לא מתחרטת:  ליסה, צעירה בריטית בת 26, נלחמה בסרטן פעם אחת בילדותה ויכלה לו. קצת אחרי לידת בתה הבכורה, איזבל, גילו הרופאים כי באופן נדיר ביותר לקתה בסרטן השד על רקע הורמונלי, בעקבות ההריון. אחרי טיפולים קשים ובדרך לשיקום ארוך, היא מברכת על הקיים ולא מתחרטת לרגע.

"לא הייתי מוותרת בחיים על הילדה שלי, גם אם זה אומר לחלות בסרטן".

שלי ורומן פלדמן (צילום: שי שרף)
לא רוצה לוותר על עוד ילד. שלי ורומן פלדמן|צילום: שי שרף

10. אחרי שתי הפלות כואבות, עדיין מקווה:  לשלי ורומן יש שלושה ילדים: בת שלה מנישואים קודמים, בן שלו מהפרק הקודם ובן משותף - פרי אהבתם החדשה. הם כל כך רוצים ילד נוסף, שיצטרף לקן החדש, אבל שני הריונות קודמים הסתיימו בהפלה: סקירת מערכות שגילתה עובר בלי דופק, והריון נוסף שהסתיים בגרידה. שלי פתחה את הלב ובאומץ רב ופתיחות מעוררת השראה דיברה על מה שנשים לא נוטות לדבר עליו: על הרגע הקשה מכל של ההכרה כי ההריון הסתיים, ההתמודדות עם הידיעה שהעובר שבתוכה מת ועל הקושי להמשיך עם תחושת האובדן.

"כל אישה עם תינוק עושה לי דקירה קטנה בלב".

אמא שוודית שתרמה את הרחם לבתה (צילום: Doug Marke PAGE ONE , The Sun)
תרמה את הרחם לבתה. אווה אוטוסון |צילום: Doug Marke PAGE ONE , The Sun

11. תרמה את רחמה לבתה על מנת שזו תוכל להפוך לאם:   במשך כל חייה ידעה שרה כי נולדה בלי רחם. לאחר שנישאה, תכננו היא ובעלה לאמץ, אולם אז הגיעה הצעה מפתיעה: אמה של שרה הציעה לתרום לה את הרחם שלה, אותו רחם שממנו ילדה את שרה עצמה, כדי שתוכל גם היא לחוות הריון בעצמה.

"היא צריכה את הרחם יותר ממני והוא יכול להגשים לה את החלום להיות אמא".

אין תמונה
סיכוי אפסי הוא סיכוי. לורה הילי עם בנה צ'רלי

12. כנגד כל הסיכויים:  ירידת מים היא אירוע משמח ומרגש, שמבשר לך: ממש עוד מעט תפגשי סוף סוף את התינוק שלך. אבל במקרה של לורה, ירידת המים הייתה מפחידה ועצובה. בשבוע ה-16 להריון, בשלב שבו רוב הנשים רק מגלות האם יש להן בן או בת, המים שלה ירדו, והרופאים הסבירו שאין מוצא פרט להפלה. אבל משהו גרם ללורה לא לוותר, ובניגוד לעצותיהם התקיפות של כל הרופאים שפגשה, היא המשיכה בהריון במשך שישה חודשים נוספים. בדרך נס הצליח גופה לחדש את כמות המים ולשאת תינוק בריא ומושלם.

"הכנתי את עצמי לגרוע מכל, צ'רלי הוא הנס הקטן שלי".

סייעה בהכנת הכתבה: רוני שגב זכריה