בניו זילנד החליטו לשים לכך סוף, מתוך תקווה שרשימת השמות האסורים תנתב את היצירתיות של ההורים לכיוונים אחרים.
הרשימה האסורה: שמות בעלי להט דתי, שמות פיסוק ושמות עם מספרים
הרשימה הניו זילנדית אוסרת על מתן שמות בעלי להט דתי מוגזם, כמו משיח, לוציפר ובישופ, שכנראה לעולם לא ישחקו יחד בהפסקה. גם הורים שבנו על השם JUSTICE ייאלצו לחשוב על אלטרנטיבה בנאלית יותר. בנוסף אסרו הניו-זילנדים על הורים לקרוא לילדיהם על שם סימן פיסוק, לאחר שלא מעט הורים מקומיים חשבו ליצור שושלת דקדוקית מפוארת עם ילדים שעונים לשם "אפוסטרוף", "קומה" ו"דוט".
ההחמרה הניו-זילנדית מגיעה לאחר שנים של פתיחות מוגזמת באשר לשמות. כך, למשל, ב-2008 הסכים משרד הפנים המקומי להנפיק תעודת לידה לתאומים בנסון והדג'ס, על שם מותג סיגריות בריטי. באותה שנה נרשמו גם התינוק VIOLENCE ותינוק נוסף, שככל הנראה נקרא על שם המקום בו נפגשו הוריו: "תחנת האוטובוס של קו 16". אין ספק ששיאנית השמות האיומים במדינה היא טלולה, ששמה המלא הוא Talula Does the Hula From Hawaii . גם חרוז, גם ריקוד: אין ספק, הילדה בורכה.
לזכותן של הרשויות בניו-זילנד ייאמר כי גם בשנות הפורענות, לא כל שם עבר את הסינון. הורים שביקשו לרשום את בנם כ-4REAL נענו כי מספר לא יכול להיות התו הראשון בשם, ונאלצו להסתפק בשם הסולידי "סופרמן". מאותו נימוק נדחה גם השם "89", אולם לא ידוע אם ההורים התגמשו והסכימו לכתוב את המספר במילים.
הצעת חוק ישראלית: "ועדת שמות ציבורית"
ניו-זילנד אינה המדינה היחידה המאמצת את מדיניות השמות. אמנם היא המדינה הראשונה שהחליטה להגביל את אזרחיה, בנימוק כי הגנה על הילד עומדת לפני זכותם של ההורים לקבוע את שמו, אך נראה כי מדובר במגמה כלל עולמית. בשבדיה, למשל, הסכים אמנם משרד הפנים להנפיק תעודות לידה לילדים "לגו" ו"גוגל", אולם סירב לבקשות לקרוא לילדים מטאליקה, אלביס ו-Brfxxccxxmnpcccclllmmnprxvclmnckssqlbb11116 (אמיתי לגמרי).
ברפובליקה הדומיניקנית לא אושר השם Qeurida Pina ("אננס יקר"), בטענה כי הוא מבלבל ולא משקף האם מדובר בילד או ילדה. עד שנת 2002 נאלצו הורים נורבגים לבחור שם מתוך רשימה סגורה של המדינה, אולם גם מאז שניתנה להם רשות להמציא שם בעצמם, נאסרו בחקיקה שמות בעלי קונוטציה מינית, שמות של מחלות או קללות.
בישראל קיים מאז 1956 חוק המאפשר לשר הפנים לפסול שם הפוגע ברגשות הציבור, אולם רק לפני כמה חודשים הגישו חברי הכנסת זבולון אורלב ומירי רגב הצעת חוק שתאפשר פסילת שם גם אם הוא פוגע ברגשותיו של הנושא אותו.
לפי ההצעה, תוקם "ועדת שמות ציבורית", שתכלול פסיכולוג, עובד סוציאלי ומחנך. בכל פעם שפקיד רישום במשרד הפנים יחליט שהשם שהתבקש להקליד מוזר מדי, יופנו ההורים לוועדה, שתסביר להם מדוע מדובר ברעיון גרוע ותייעץ להם בבחירת שם אחר – אולי מעט פחות מקורי, אבל גם פוגעני הרבה פחות.