הריונית בפייסבוק: איזה טיפוס את?

לפייסבוק יש אמנם שירות שמאפשר לך להודיע ולעדכן את כולם בכל התפתחות בהריון, כולל מין העובר ותאריך הלידה המשוער, אבל כל מי שמקלדת בידה ותינוק בבטנה יודעת שגם בלי הפיצ'ר הזה, אפשר לנג'ס לכל העולם על מהלך ההריון, הבדיקות, הלידה וכמובן התינוק החדש. אז איזו מן הריונית-פייסבוק את? בואי נבדוק.

המשתפת מדי: מה מומלץ לטחורים?

חמודה. היא מתרגשת. מבחינתה, ההריון הוא כל העולם – ולכן נראה לה מאוד טבעי לדווח בהתרגשות על יציאת הפקק הרירי (פלוס תמונה, ברור), לספר ל-700 חבריה כמה פעמים היא הקיאה מהבוקר או לתהות קבל עם וקיר האם זה נורמלי שבא לה לטבול באונטי בקטשופ (מחומם).
סטטוס לדוגמה: "מה עדיף לטחורים: משחה או נר?"
אחרי הלידה: תמונות תקריב של השליה, לפני ואחרי בדיקת המיילדת.  

המסתורית: משהו חדש מתחיל

טוב, עין הרע זה באמת מלחיץ. ברור שאף אחד לא מצפה שתתוודי על ההריון בפני חברייך הווירטואליים עוד לפני שאמא שלך שמעה עליו, אבל אם את כבר בחודש תשיעי, ועדיין מעלה תמונות מטושטשות בבגדים רחבים עם חיוכים מסתוריים, וקישורים לשירים דו-משמעיים שיכולים להתפרש כהודעה על הריון אבל גם סתם כאתנחתא מוזיקלית – כנראה שאת חשאית בדם.
סטטוס לדוגמה: "משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו...".
אחרי הלידה: תמונות של התינוק רק מהגב, בלי פלאש.  

ההיסטרית: הצילו, מלריה!

הריון מפעיל אצל האמא היהודייה את כל מנגנוני החרדה וההיסטריה, ואין כמו פייסבוק כדי לאוורר אותם. שתית מיץ בדוכן לא סטרילי ועכשיו את בטוחה שיש לך ליסטריה חמורה? עקץ אותך יתוש ואת מוכנה לחתום שמדובר באנופלס, שהדביק אותך במלריה ובקדחת דנגי גם יחד? ספרי לאומה.
סטטוס לדוגמה: "בדרך למיון L. מתי אני אלמד להיזהר כשאני מגלחת את הרגליים? ירדו לי לפחות שתי כפיות דם".
אחרי הלידה: מבררת אם 37.1 נחשב חום, והאם צריך להזמין פינוי מסוק או שאמבולנס סטנדרטי יספיק.

הפעילה: לייק!

אולי היא בשמירת הריון ואולי סתם עובדת במקצוע שמאפשר לה גישה בלתי מוגבלת לרשת, אבל התוצאה ברורה: אין סטטוס שהיא לא מגיבה עליו, אין קבוצה שהיא לא חברה בה ואין ממים שהיא מפספסת. גם אם הטלפון יילחץ לכם בכיס בטעות בשש בבוקר ותעלו תמונה חשוכה ומעורבלת של הבוקסר שלכם – היא תהיה שם, עם האצבע על הלייק.
סטטוס לדוגמה: "אז בואו נעשה סקר היכרות!"
אחרי הלידה: מנהלת פורום אמהות צפון-מזרח כרמיאל, אושייה בקבוצת "גם אני מעדיפה מוצצים ירוקים".

המשווה: את לא לבד

חשוב לה להרגיש שייכת. היא הצטרפה לכל הקבוצות, מצאה המון חברות במצבה, ועדיין – חשוב לה לדעת, לא רק להרגיש, שהיא לא לבד.
סטטוס לדוגמה: "יש פה עוד מישהי בשבוע 34+3 שהערכת המשקל של העובר שלה 2.850 והרגישה התכווצויות לפני כמה דקות? זה נורמלי?"
אחרי הלידה: "גם אצלכן הוא התעורר ב-6:08 וינק 13 דקות מצד ימין?"

המדענית: שני עכברים ובננה

היא עשתה מינוי על כל המגזינים המדעיים המקוונים, ושמה גם כמה התראות RSS על מילים אסטרטגיות. אותה לא יתפסו לא מוכנה. לכן, היא יכולה לספר לכם על הקשר בין צפייה אמהית בטלוויזיה להפרעות קשב וריכוז אצל העובר, על העלייה המשמעותית באחוזי הלידות המוקדמות של מי שגרה ברחובות ששמם מסיימים באות ש' ועל מחקר פורץ דרך בתאי גזע, שאיפשר להפיק צאצא משני עכברים ובננה.
סטטוס לדוגמה: "חשוב!!! אל תאכלו תמרים לא סימטריים, הרגע ראיתי מחקר שמראה שזה גורם לאוזניים בולטות אצל יילודים".
אחרי הלידה: מנסה לזהות דפוסים אובדניים אצל התינוק, כי היא שמעה הרבה סמיתס בהריון ומחקרים מראים בבירור שיש קשר.

המתייעצת: אז מה אתם אומרים?

דעתכם חשובה לה. וגם שלכם. וגם שלכם. אז אתם בטוחים? ומה אשתכם אומרת? וזה לא שהיא לא החלטית – היא פשוט רוצה להיות בטוחה שהיא מחליטה נכון.
סטטוס לדוגמה: "מתלבטת בין שמיכה בירוק יער לירוק חי לחדר של פיצקי, מה אתם אומרים, הימנית או השמאלית?"
אחרי הלידה: תחרות לייקים המונית לבחירת השם על הוול שלה.  

הצלמת: פיצי טועם קישוא

היא עושה בדיקות אולטרסאונד. היא עושה צילומי הריון מקצועיים. היא עושה צילומי הריון במראה של המעלית. ואתם רואים ה-כ-ל. אין פיפס שעובר בחייה בלי שיועלה לרשת בצירוף תמונת המחשה.
סטטוס לדוגמה: "לאור הבקשות... עוד כמה דוגמיות מהצילומים האחרונים".
אחרי הלידה: "פיצי טועם קישוא. פיצי טועם קישוא עם בטטה. פיצי טועם קישוא, בטטה וגזר".

ההורמונלית: נמאססס לה

היא הרה, היא רוגזת, היא בוכייה: וחשוב שכולכם תדעו מזה. ההורמונלית הקלאסית קצת שוכחת שהעובדה שיש לה עובר בבטן עדיין לא הפכה אותה לכוכבת של טלנובלה מהניינטיז, והיא עושה הכל כדי שתבינו את זה.
סטטוס לדוגמה: "נמאסססססס ליייייייי! זה כל כך פוגע!!!!!!! למה כולם חייבים להיות כל כך רעים? מה כבר ביקשתי, שישימו לי חלב סויה קר בצד?"
אחרי הלידה: לא צפוי שיפור משמעותי. סורי. נסו בעוד כמה חודשים.

הנחרצת: תגידו אמן

היא קראה. היא חקרה. היא יודעת. אפשר לסמוך עליה שהיא יודעת איפה העגלות הכי זולות, איזו משאבת חלב מתאימה לכל גודל פטמה וכמה דקות לוקח להוציא שליה. ואם למישהו יש את העוז לא להגיד לה "אמן"? חבל עליו.
סטטוס לדוגמה: "פחחח, הרגע המוכרת המליצה לי על עגלת אמבטיה לחורף".
אחרי הלידה: מינימום 500 תגובות לכל פוסט שלה במאמאזון.

 בואי לדבר על זה בפייסבוק של 9 חודשים